איש העסקים צחי אבו תובע 3 מיליון שקל מקבוצת "הארץ" ומאשים את עיתונאיה ב"קנוניה פלילית" שבמרכזה סחיטה באיומים. כתב התביעה מתייחס לכך שאבו עמד במרכזה של כתבת שער של "דה-מרקר" שייחסה לו שותפות עסקית עם עבריינים, בהם הרב יאשיהו פינטו, ו"יחסים קרובים" עם פוליטיקאים. בחודש שעבר הוא הוזכר בתחקיר מעורר הדים על ההתנהלות הפיננסית של המיליארדר דן גרטלר ועל עסקי הכרייה שלו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. התביעה של אבו מצטרפת לתביעה בסכום עתק של 8 מיליון שקל שהגיש גרטלר בעקבות התחקיר.

חלק מההאשמות ומהחומר שבידי אבו וגרטלר צצו בקמפיין הכפשה בינלאומי שתואר בהרחבה בכתבה שפורסמה לפני ימים אחדים באתר "העין השביעית". אף שאיש לא לקח אחריות על קמפיין ההכפשה, חלק מהחומרים שהופצו ברשת הם הקלטות של שיחות שקיים צחי אבו עם כתב "הארץ" חיים לוינסון. בכתב התביעה מובאים בהרחבה ציטוטים מתוך ההקלטות הללו ואחרות, אך בלי להתייחס לאופן שבו פורסמו ברשת.

התביעה של צחי אבו הוגשה השבוע לבית-המשפט המחוזי בירושלים על-ידי עורכי-הדין אלעד איזנברג ושני סדוף-פרל. רשימת הנתבעים כוללת את הכתבים שוקי שדה, גור מגידו, חיים לוינסון והגר שיזף, המו"ל עמוס שוקן, עורך "הארץ" אלוף בן, עורך "דה-מרקר" אבי בר-אלי, וענת ג'ורג'י, עורכת מהדורת סוף השבוע של העיתון הכלכלי, שם פורסמו שתי הכתבות שעומדות במרכז התביעה. חלק מטענותיו של איש העסקים הוכחשו על-ידי "דה-מרקר" עוד לפני הגשת התביעה. על הגשת התביעה פורסם לראשונה באתר News1.

אבו, איל נדל"ן אשדודי שעסקיו המשפחתיים מגלגלים מאות מיליוני שקלים, מתאר את מגעיו עם העיתונאים כניסיון להיאבק על שמו הטוב מול התאגדות בינלאומית שכוחה עולה על שלו בהרבה. התחקיר על גרטלר, שבו הוזכרו עסקיו של אבו בקונגו, הוא תולדה של שיתוף פעולה בין "דה-מרקר" לשני ארגוני זכויות אדם בינלאומיים – Global Witness ו"הפלטפורמה להגנה על חושפי שחיתויות באפריקה" (PPLAAF). מסמכים שהגיעו לידי הארגונים הועברו ל"דה-מרקר" לצורך התחקיר, ובמקביל גם לעיתון הצרפתי "לה-מונד" ולרשת הכלכלית בלומברג.

דן גרטלר וצחי אבו בשערי מהדורת סוף השבוע של "דה-מרקר", שמפנים לשתי הכתבות שבהן מתמקדת התביעה

לדברי צחי אבו, הוא למד על הכנת התחקיר בינואר 2020, ואז גם הבין שישנה כוונה לכרוך את עסקיו עם אלו של גרטלר. לפי התחקיר, "במרץ 2018 הופקדו לחשבון על שמו של אבו בסניף אפרילנד בקינשאסה 4.2 מיליון יורו במזומן. הכסף הועבר לישראל בהמשך, חלקו לחברת אוצר השקעות שבשליטתו. אבו נהפך בהמשך לשותף של אמו של גרטלר, חנה גרטלר, בחברה בשם נופך התחדשות עירונית המקדמת פרויקט בנייה גדול באשדוד".

אבו טוען שבאותה תקופה הוא היה "בעיצומן של מספר פעילויות עסקיות משמעותיות", ולכן ביקש למנוע פרסומים "שקריים ושליליים" על עסקיו. לכן, לדבריו, הסכים להיפגש עם העיתונאים גור מגידו וחיים לוינסון, ולאחר מכן עם לוינסון לבדו – על תקן "נאמן" של מגידו. השיחות נמשכו לדבריו עד חודש מרץ. בינתיים, כתב "דה-מרקר" שוקי שדה עבד על כתבת הפרופיל על אבו – זאת שבה נטען שיש לו קשר עם עבריינים.

"יש לך מסמכים ברמה כזאת שאתה קובר את ליברמן? מחסל אותו? גומר אותו?", נכתב באחד הציטוטים שיוחסו לעיתונאים ושובצו בכתב התביעה. "תביא את הראש של ליברמן, ונראה לי שמבחינתנו אתה תהיה משוחרר"

לטענת אבו, כתבי "דה-מרקר" דרשו ממנו לתת להם מידע מפליל על דן גרטלר ועל אביגדור ליברמן, אחד ממקורביו של גרטלר. לדבריו, הם הציגו לו "עסקה" שבמסגרתה הובהר לו שאם לא ישתף פעולה – הם יפרסמו את המידע שיש להם עליו וייגרם לו נזק. לפי גרסתו של אבו, שחוזרת על טענות שהועלו בתביעה של גרטלר, לכתבים לא היה אכפת אם המידע שימסור נכון או לא.

"תחילה העיתונאים אכן ביקשו לקבל מידע מפליל אותנטי ואמיתי בנוגע למושאי התחקיר", נטען בכתב התביעה. כשאבו אמר שאין בידיו מידע כזה על גרטלר וליברמן, "הוסבר לו 'בידידות' שלא חייבים לדייק, אלא מצופה ממנו 'לעגל פינות' ואפילו להמציא", כך לפי כתב התביעה. "בסופו של יום, הוא התבקש לתת תצהיר שקרי שבו הוא מספר על גרטלר ואנשים הקשורים אלו".

כפי שפורסם לאחרונה באתר "העין השביעית", הקלטות מהשיחות שקיימו מגידו ולוינסון עם אבו מעלות כי מגידו דווקא הבהיר לו שהוא אינו מעוניין בתצהיר שקרי, בתגובה להצעתו של אבו לספק תצהיר כזה. "זה תצהיר שאני לא רוצה", אמר מגידו לאבו. "גם אם זה הכי סנסציה בעולם – אני לא מחפש את זה אם זה לא נכון".

"אמרתי לך עכשיו נכון או לא נכון?"

"מטרת הנתבעים בהתנהלותם אל מול התובע היתה ברורה ונאמרה במלים מפורשות – הנך נדרש למסור מידע ולגבותו בתצהיר, גם אם מדובר במידע שקרי, על אנשי מפתח שאותם 'דה-מרקר', 'הארץ' ואותם גופים נוספים שמו להם למטרה. תמסור מידע – נסכים שלא לפגוע בך. לא תמסור מידע – נפגע גם נפגע באמצעות פרסום מידע מכפיש", נטען בכתב התביעה.

את הטענה הזאת מבסס אבו על דו-שיח שקיים עם חיים לוינסון. בציטוטים הרבים שמובאים בכתב התביעה, אבו לא מבדיל בין דברים שאמר לו מגידו לדברים שאמר לו לוינסון. במקום זה, הציטוטים מיוחסים באופן כוללני ל"עיתונאים". ואולם, חלקים מתוך שיחתו עם לוינסון פורסמו ברשת במסגרת קמפיין ההכפשה האנונימי – וכך ניתן לזהות מיהו הדובר בחלק מהציטוטים ששובצו בכתב התביעה.

לוינסון, ראוי לציין, טוען שההקלטות שפורסמו מציגות את הדו-שיח שלו ושל אבו בצורה "חלקית, מסולפת ומקוטעת". הוא עצמו לא היה מעורב בתחקיר מעבר למגעים עם אבו, ורק סייע נקודתית לשני העיתונאים שהופקדו על הכנתו – גור מגידו והגר שיזף.

העיתונאים גור מגידו (מימין) וחיים לוינסון, בפריים מתוך סרטון שהופץ כחלק מקמפיין ההכפשה האנונימי (צילום מסך)

"אני רוצה שאתה תביא תצהיר, מבחינתי אתה יודע מה, תמציא, סבבה? תמציא שזה דן. תצהיר, תחתום על תצהיר, זה כסף שאתה קיבלת מגרטלר", מצטט אבו את "העיתונאים", כלומר את לוינסון. לדבריו, לאחר מכן הוכתבו לו "דברי שקר" שאותם התבקש לכתוב בתצהיר: הצהרה שלפיה יש לו נדל"ן וחשבונות בנק בקונגו, ושהוא ראה את גרטלר נותן כספים לאדם בשם שלומי אבוחצירא (שהוזכר בהקשר זה בתחקיר), כדי שיפקיד אותם בבנק האפריקאי אפרילנד – הבנק שממנו הודלפו מסמכי התחקיר.

כפי שפורסם לאחרונה באתר "העין השביעית", הקלטות מהשיחות שקיימו גור מגידו וחיים לוינסון עם צחי אבו מעלות כי מגידו דווקא הבהיר לאיש העסקים שהוא אינו מעוניין בתצהיר שקרי

"כשהתובע [אבו] קוטע את ההכתבה ומבהיר, 'אבל ברור לך שזה לא נכון כאילו?', משיב לו העיתונאי באופן שאינו משתמע לשתי פנים: 'אמרתי לך עכשיו נכון או לא נכון? תכתוב את זה", נטען בכתב התביעה. לאחר מכן, טוען אבו, הוא הבין ש"אינו יכול להשביע את תיאבונם של העיתונאים", ולאחר ששקל את צעדיו הוא "אזר אומץ והחליט לנתק מגע".

לטענתו, בשלב הזה הופיע הפרסום הראשון עליו – כתבת הפרופיל של שוקי שדה, שהכילה לדבריו מידע שחלק עם מגידו ולוינסון "אוף רקורד", כלומר תוך הבטחה שלא יפורסם. לדברי עורכי-דינו של אבו, פרסום הכתבה נועד להעביר לו מסר אישי: "מה מחכה לו בהמשך הדרך אם לא ייתן לעיתונאי 'הארץ' ולקבוצה הבינלאומית שבשמה הם פועלים את מה שהם רוצים (ואפילו זה שקר). ייתכן אף שהכתבה הראשונה היתה כרטיס ביקור שמיועד לתשומת לבם של גורמים נוספים שסירבו לתת להם, עד כה, את מבוקשם".

לטענת אבו, במסגרת מאמציו למנוע את פרסום הכתבה הוא החליט למסור לעיתונאים גם "דיסאינפורמציה מכוונת לגבי גורמים שונים". עם זאת, הוא אינו מציין באילו גורמים מדובר, מהו המידע השקרי שמסר – והאם המידע הזה מופיע בפרסומים של "דה-מרקר".

"כל הכוח של העיתונאים בעולם"

הרקע לתחקיר על גרטלר היה סנקציות פיננסיות נרחבות שהטילה עליו ממשלת ארצות-הברית בטענה שעשה עסקאות מושחתות עם הנשיא הקונגולזי כדי לקבל רשיונות כרייה במדינה. לפי התחקיר, בשל הסנקציות נקט גרטלר בשורה של פעולות יצירתיות כדי להעביר כסף מחשבונות בנק שהחזיק בקונגו לחשבונות ולאישים שונים מחוץ למדינה האפריקאית.

לדברי אבו, הכתבים אמרו לו שאחרי שיתפרסם התחקיר, הבנקים יתחילו "להתעניין" גם בחשבונות שלו. "והמסר ברור – אם נפרסם, אתה תינזק קשות. כדאי לך לדאוג שלא נפרסם", נטען בכתב התביעה. לדבריו, אחרי פרסום התחקיר "המערכת הבנקאית" אכן החלה "להערים קשיים" על עסקיו, לדבריו על לא עוול בכפו.

אביגדור ליברמן (צילום: באסל עווידאת)

לפי כתב התביעה, התחקיר של מגידו ושיזף אמנם התמקד במיליארדר דן גרטלר – אבל מה שעִניין את הכתבים במיוחד היה קשריו עם חבר-הכנסת אביגדור ליברמן. "מבחינת העיתון, הראש של ליברמן זה הדבר הכי חשוב בעולם", אומר אחד "העיתונאים" בציטוטים ששובצו במסמך המשפטי. "זה אדם מושחת, זה אדם מסוכן, זה אדם בעייתי מאוד, זה אדם שכבר 20 שנה מצליח להתחבא, כל הפרקליטות ישבה עליו ולא הצליחו להביא אותו. זה בן אדם שתפסו שישה מיליון דולר בחשבון של הבת שלו ועדיין לא הצליחו לעשות עם הבן אדם הזה כלום. [...] זה הבן אדם הכי מושחת במדינת ישראל, הנוכל הכי גדול במדינת ישראל".

לפיכך, הוסבר לאבו, אם יביא מידע מהימן על ליברמן – ייתכן שלא יפרסמו את המידע על קשריו עם גרטלר. "סליחה שאני שואל, יש לך מסמכים ברמה כזאת שאתה קובר את ליברמן? מחסל אותו? גומר אותו?", נכתב באחד הציטוטים. "תביא את הראש של ליברמן, ונראה לי שמבחינתנו אתה תהיה משוחרר", הוסבר בציטוט אחר. בציטוט שלישי נאמר שאם אבו יביא "משהו טוב-טוב", ש"תופר את ליברמן", הכתב "יירד ממנו". לטענת אבו, בסופו של דבר לא סיפק מידע מרשיע על ליברמן – ולכן הוא נכלל בכתבת התחקיר.

חלק גדול מכתב התביעה של צחי אבו מוקדש לתיאור "הקבוצה הבינלאומית" שלטענתו חקרה אותו ולמידע שניסו להשיג ממנו. לטענתו, עוצמתה של אותה קבוצה – והעובדה שהממצאים לא פורסמו רק בתקשורת הישראלית – שימשה לחידוד האיומים.

"אתה לא יודע מה זה Global Witness?", אומרים לו "העיתונאים" באחד הציטוטים שמשובצים בתביעה. "זה ארגון בריטי שמי ששם שם את הכסף זה ג'ורג' סורוס, המיליארדר, ויש להם כסף כמו זבל, יש להם מאה איש, יש להם אנליסטים הכי טובים. [...] תעזור לנו, נעזור לך! לא תעזור לנו, כל הכוח של כל הקבוצה הזאתי, כל הכסף של ג'ורג' סורוס, כל הכוח של Global Witness, כל הכוח של העיתונאים בעולם [...] של בלומברג ו'דה-מרקר'...".

המיליארדר והפילנתרופ היהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס, בפריים מתוך סרטון שהופץ כחלק מקמפיין ההכפשה האנונימי (צילום מסך)

בציטוט אחר, שמיוחס ל"עיתונאים" אבל חלקים ממנו פורסמו בקולו של לוינסון בסרטון הכפשה אנונימי, נאמר לאבו כך: "יש את כל המסמכים עליך, כל התנועות הכספיות שלך, כל ההעברות, לחברות פה, לחברות שם, העברת את זה, ביצעת עבירות פליליות. זה לא יפורסם רק ב'דה-מרקר', זה יפורסם בכל העולם.

"וזה לא רק בנקים בישראל שיתחילו לשאול אותך שאלות [...] ל-Global Witness יש את הכוח, גם בכל מיני מדינות, לא רק בישראל, גם בצרפת, וגם אנגליה, ותאמין לי, אני רואה איך הם רודפים אנשים, הם ירדפו גם אותך! והם ידאגו שישאלו אותך שאלות על הלבנת הון. לכן אני אומר לך, אני לא מבין מה אתה מתקשקש כאן יותר מדי... תן לי, אתן לך...".

עבירות פליליות ואות קין

דן גרטלר, בתביעה שהגיש בחודש שעבר, טוען שהתחקיר של "דה-מרקר" מבוסס על מסמכים גנובים שחלקם זויפו. אבו חוזר על טענות הזיוף, וגורס ששתי הכתבות – זאת של שוקי שדה, וזאת של מגידו ושיזף – כללו פרטים שגויים ומכפישים על אודותיו. לדבריו, מגידו ושיזף הציגו אותו כ"חלק מרשת סייענים פלילית שסייעה, לכאורה, לאיש העסקים מר דן גרטלר" – וזאת למרות שהציג להם מידע שמוכיח "למעלה מכל ספק" שהתשתית העובדתית שלהם "כוזבת ומזויפת".

כתב התביעה אמנם מייחס לנתבעים שורה של עבירות פליליות – "גניבה", "זיוף מסמכים", "בידוי ראיות", "שידולי מרמה", "עושק", "סחיטה באיומים" ועוד – אך מדובר בהליך אזרחי שבו מבקש אבו פיצויים בגין הוצאת דיבתו. הסכום שהוא דורש, 3 מיליון שקל, הוא גובה הנזק שלטענתו נגרם לו בגלל הפרסומים – שכוללים לא רק את כתבות התחקיר שעסקו בו, אלא גם ציוצים שפרסמו מגידו ושיזף בטוויטר ופרק של "האינטרסנטים", פודקאסט מבית "דה-מרקר".

לטענתו, הפרסומים הללו לא רק הניבו לו נזק כלכלי, אלא גם הטביעו בו "אות קין שלא יימחה בקלות" וגרמו לו "עוגמת נפש רבה, מבוכה רבה, השפלה בעיני רבים, כמו גם פגיעה בשמו הטוב והיושרה אותה רכש בעמל רב".

טרם הוגש כתב הגנה.

41511-08-20

* * *

לעיון בכתב התביעה של צחי אבו

להורדת הקובץ (PDF, 9.85MB)