מבין מוספי סוף השבוע, אין ספק ש"7 ימים", המציע כתבת ספורט בערך פעם בשבועיים, הוא הספורטיבי מכולם. מוסף "הארץ" מפרסם כתבת ספורט רק מפעם לפעם (למעט החודשים שלקראת אולימפיאדת בייג'ינג, אז הקדיש עמוד קבוע לסיקור ספורטיבי). "סופשבוע" של "מעריב" מתנהל כמעט ללא כתבות ספורט. ההבדל הקיצוני בין "ידיעות אחרונות" ל"מעריב" משקף את האוריינטציה של עורכי המוספים. ניר חפץ, עורך "7 ימים", הוא גם העורך האחראי על מדור הספורט ב"ידיעות אחרונות", בעוד שלעומתו שחר אלתרמן, עורך המוסף של "מעריב", לא שייך לענף.
לצד הצל"ש לספורטיביות של "7 ימים", אי-אפשר שלא להתייחס לדרך שבה נארזות כתבות הספורט במוסף. האופי – רכילותי. הצבע - צהוב חזק. שיקוף של מדור הספורט היומי. כך היה בכתבת השער ביום שישי האחרון, שעסקה בטניסאי דודי סלע. בשער שיווקו את המוצר בדרך הפופוליסטית ביותר האפשרית. ריכזו את הסנסציות (כמה מהן סנסציות לכאורה) הכי גדולות ובישרו בכותרת המשנה: "ההתחמקות משירות בצה"ל, ימי השיכרות והלילה עם שראפובה". מהדברים האלו ניתן להתרשם שמדובר בספורטאי שערורייתי ובעייתי, שהחובה הלאומית אינה מדברת אליו, שהוא הולל, סובא, ועל הדרך מנהל סטוצים עם טניסאית עולמית יפהפייה.
האריזה הכוללת של הכתבה התעלמה מהצד המקצועי. קוראים שאינם בקיאים בקריירה של הטניסאי האלמוני יחסית התקשו להבין מהכותרות והמשניות את סוד ההצלחה, וקיבלו חבילת טניס בעטיפה מרשרשת של רכילויות צלופן.
ומה באמת הקטע עם שראפובה? בכתבה עצמה, אי-שם לקראת הסוף, בשורה וחצי, מספר סלע כי הוא והטניסאית הרוסייה התאמנו יחד באותה אקדמיית טניס לפני עשר שנים, ופעם אחת הוא אפילו ישן אצלה בבית – כשהיה בן 13. כלומר, לא סטוץ ולא רומן, כמו שאפשר היה להתרשם מהמשנה הערמומי, שיצר אשליה זולה, רק הזדמנות לקשט את הכתבה בצילום של הטניסאית-דוגמנית.
גם כותרת המשנה לכתבה מנסה למכור לקוראים סןג של מצג שווא: "עכשיו, אחרי נצחונותיו האחרונים על בכירי השחקנים בעולם, מדבר המחבט מס' 1 של ישראל על אובדן הילדות, שנות הדיכאון, ההתחמקות משירות בצה"ל והאימונים אליהם הגיע שיכור".
במלים אחרות, שפר גורלם של הקוראים: סלע, כטוב לבו בהישגיו האחרונים, החליט להיפתח סוף-סוף לתקשורת ולדבר כפי שלא דיבר מעולם. ולמי הוא נותן את הבלעדיות? כמובן, ל"7 ימים". מילא שב"ידיעות אחרונות" אולי לא קוראים "מעריב", שם התראיין סלע בהרחבה אחרי נצחון נבחרת ישראל על צ'ילה לפני כמה חודשים, אבל האם הם לא מדפדפים גם במוסף היומי של "ידיעות אחרונות" עצמו? רק לפני שבועיים הופיע סלע על שער "24 שעות", וגם שם סיפר בערך אותם דברים.
בכל מקרה, כלפי חוץ הכתבה הזו לא שידרה כבוד מקצועי לספורטאי. חוץ מלהשתכר קצת בבילויים ולפגוש בעברו הרחוק את הנערה שראפובה, דודי סלע גם עבד קשה כדי להגיע למעמד שהקנה לו, בין השאר, כתבת שער במוסף יום שישי. מעורך המוסף, שמבין בספורט, אפשר לצפות שינצל את יכולותיו בטיפול בכתבות כאלה לכיוון הספורטיבי נטו. להפוך כתבת ספורט לכתבת רכילות, גם שוליית המשכתב יכול.
מי באמת המפסיד
בטור שעבר סיפרתי על חיסול חשבונות נוסח ONE. אלי אוחנה, שהגיש יחד עם מנהלת התוכן, אופירה אסייג, את תוכנית הספורט ברדיו 99, היה יקיר האתר. כשעזב את התחנה לטובת משרת פרשן בערוץ הספורט, השתנה היחס אליו. כך למשל כשהפסידה בשבוע שעבר נבחרת הנוער, שאותה מאמן אוחנה, סיקרו ב-ONE את ההפסד כהפסד אישי של המאמן ("הנבחרת של אוחנה הפסידה"). אבל, ראו זה פלא, כשאותה נבחרת ניצחה כמה ימים אחר-כך את בולגריה, לא היה זכר לחלקו של המאמן. לא בכותרת הראשית ולא בכותרת המשנה. ויש עוד: אחרי הניצחון על בולגריה בא ההפסד לפורטוגל. נחשו מי כיכב בכותרת של ONE.
14.10
16.10
19.10
סיקור בהמשכים
בשם המירוץ המטורף בין האתרים על הזכות להקדים את המתחרים בשתי שניות, שש עשיריות ושבע מאיות השנייה, שמח ערוץ הספורט להציג את המופע הבא: יש כותרת, אבל המשנה והטקסט יעלו עוד כמה דקות, אחרי שהכתב והעורך יקחו אוויר וישתו מים. העיקר שתדעו שהם היו הראשונים, ושימות העולם.
חבר, אתה חסר
כתיבה בעברית קלוקלת היא סימן היכר מובהק של כמה אתרי ספורט באינטרנט (שמם שמור בינתיים במערכת), אבל דווקא הערוץ הממלכתי, זה שמשדר בעיקר ערכים, היסטוריה וציונות, ומקפיד בניסוחי שפה, נפל בשגיאת כתיב מביכה. זה קרה בפרסום תוצאות הליגה הלאומית בתוכנית סיכום המחזור במוצ"ש. הלו, אתם שם, או אתא שם, תתעוררו!
לתגובות והערות: yegerm9@walla.co.il