בתקשורת הספורט יש רק תופעה שלילית אחת שמתחרה בהצלחה בסיקור הגדוש, לפעמים עד חולניות, של קבוצות הכדורגל בארץ. קוראים לה מכביזם, ומקום ההתרחשות שלה הוא דווקא זירת הכדורסל, אתם יודעים, המשחק הזה שמשחקים בו החברים ממכבי תל-אביב. למעלה משנות דור ש"הקבוצה של המדינה" מבטלת בכוחה ובהתנהלותה את יתר הקבוצות בארץ. השאלה היא מדוע התקשורת משתפת עם זה פעולה.

מכבי תל-אביב עברה הקיץ טלטלה מקצועית, והעיתונות לא מחמיצה גם הפעם הזדמנות למלא את שטחי הכדורסל בכל מה שסובב את המכונה הצהובה. רק שהפעם הטירוף גדול יותר. ערוץ הספורט מיהר לרכוש את זכויות השידור למשחקי האימון של המכבים. לא לשידור בחינם, אלא בערוצי התשלום. בערוץ מאמינים שהלקוחות ששילמו במיטב כספם מעוניינים לצפות בתרגילים החדשים של אפי בירנבוים. זו התנהלות מוזרה, מאחר שלאורך השנים האחרונות פירגנו מאוד בערוץ הספורט לכדורסל הישראלי ולקבוצות שאינן מכבי תל-אביב, והנה דווקא אחרי הפסד האליפות של מכבי הם מתחילים לשדר כל משחק אימון שלהם. המחשבה שרק מכבי קיימת לגבי הקהל הרחב נשלפה היישר משנות השמונים, לא ברור מדוע היא רלבנטית גם כעת.

הגדיל לעשות ערוץ 10, שהעביר השבוע, בשידור חי בפריים-טיים, משחק של מכבי נגד גליל/גלבוע מגביע הטוטו של הכדורסל. להחלטה הסהרורית יש גם פן היסטרי: נראה כאילו מדובר בניסיון לקדם את המוצר לקראת פתיחת העונה האירופית, מחשש לצניחת רייטינג כמו בעונה שעברה. אלא שמכבי הפסידה במשחק הזה, ובערוץ 10 בוודאי מתחרטים על החלטתם. יחסי-ציבור טובים לא עשה השידור הזה לשידור האמיתי ביום חמישי הבא.

לא מדובר רק בטלוויזיה. אתרי האינטרנט והעיתונים מוכרים לקוראים הרבה כדורסל בצבע אחיד ובמבצע מיוחד – רק צהוב, רק היום. בעצם, גם מחר ומחרתיים וגם בעוד חודש. ולא שמדובר כאן באלופת המדינה, גם לא במחזיקת הגביע. מכבי הפסידה את שני התארים האלה בעונה החולפת, אבל הקבוצות שזכו במקומה אינן מקבלות אותו נפח סיקור. האלופה, הפועל חולון, עברה הקיץ משבר ניהולי וכלכלי לא פשוט. גם אצל מחזיקת הגביע, הפועל ירושלים, היו לא מעט בעיות. הפועל גליל עליון, אחת משתי הקבוצות היחידות בשלושים וכמה השנים האחרונות שקטעו למכבי את רצף האליפויות, נמחקה חלקית מהמפה. האיחוד שלה עם קבוצה מעמק יזרעאל והמעבר שלה לשחק מאה ק"מ מדרום לאולם בכפר-בלום הוא שבר גדול ולא פשוט לאלפי אוהדיה ביישובי הגליל העליון. קראתי כמה כתבות על העניין, אבל זה לא דמה לשיטפון שעסק בשמות המועמדים לשחק במכבי, בפילוסופיית המשחק של המאמן, במשחק פרידה מניקולה ויצ'יץ' וכמובן בקצב בניית הקבוצה והדבק בין חלקיה.

נראה כאילו התקשורת מאוחדת מאחורי המכביזם. כלומר, מכבי איבדה את האליפות, ולכן מכבי חייבת להחזיר לעצמה את האליפות. אינטרס לאומי לא פחות מהחזרת יכולת ההרתעה של צה"ל. בינתיים התקשורת עוקבת בהשתאות אחרי רצף ההפסדים של מכבי, טוענת שדבר כזה לא זכור מעולם ומנבאה שחורות אם לא הקבוצה לא תתעורר. זו אותה תקשורת שבדיוק לפני שנה דיברה בשבח מינויו של עודד קטש למאמן הצהובים, היללה את שנת המכביזם הצפויה והבטיחה כדורסל שמח וחגיגת תארים. אף אחד מאותם כתבי חצר שסייעו בהאדרת המותג וזירזו את קצב מכירת המנויים לא התנצל כשמכבי רשמה את אחת העונות המחפירות בתולדותיה. לאף עיתונאי ולאף פרשן אין כרגע מושג איך יתבשל הצ'ולנט הצהוב במהלך העונה. גם אם מכבי תפסיד עוד עשרים משחקי אימון, זה לא יאמר דבר, אבל החגיגה ההיסטרית בצהוב בעיצומה.

כמו שזה נראה, קיץ 2008 הוא הזמן שבו התקשורת הבהירה סופית שגם אם יש סיכוי שבישראל יהיה ענף כדורסל שלם ולא קבוצת כדורסל אחת, אותה זה לא מעניין. יש בישראל כדורסל טוב בפריפריות, הוא נמצא אפילו באולם של קיבוץ בארי למרגלות עזה, אבל התקשורת לא תיתן לו סיכוי להתפתח. הסיקור של הכדור ימשיך להסתובב בדל"ת אמותיו של היכל הקודש ביד-אליהו.

מדבר מהשטח

ואם בכדורסל עסקינן, בשבוע שעבר הלך לעולמו הבלוג של הכדורסלן דורון קרמר, שבו תיעד את עלילותיו כשחקן עירוני רמת-גן, כולל דעות וחוויות מעולם הספורט והתקשורת. בלוג חשוב ונדיר במקומותינו, של ספורטאי פעיל, בעל יכולת התבטאות רהוטה ושנונה. ההפסד כולו של "גלובס", שהעניק קורת גג לבלוג, וגם של הקוראים.

מדברים מהמתח

כך מחסלים חשבונות באתר ONE. עד לא מזמן היה אלי אוחנה יקיר האתר, כנראה בזכות העובדה שהגיש ביחד עם מנהלת התוכן, אופירה אסייג, את תוכנית הספורט ברדיו 99. מרגע שחצה את הקווים וחתם על חוזה כפרשן בכיר בערוץ הספורט, הותר דמו ב-ONE והוא מקבל יחס של בוגד, אם לא גרוע מכך.

אוחנה הוא גם מאמן נבחרת הנוער, שנוצחה השבוע במוקדמות היורו. ב-ONE לא ביזבזו את ההזדמנות לנגח את המאמן. "הנבחרת של אוחנה הפסידה", חגגה הכותרת, וגם המשנה חזר על הפרט החשוב כדי להדגיש שמדובר במחדל אישי. אם לא היה מצטרף לערוץ הספורט, תסמכו על ONE שהיו מדביקים את הכישלון לאפסנאי, שלא ציחצח מספיק טוב את הנעליים.

רגע עם דודלי

נבחרת ישראל בכדורגל שיחקה השבוע בלטביה, וכמה עורכים קיבלו השראה משם הבירה המארחת בכתבות שהתפרסמו לקראת המשחק.

Ynet: "ריגה של קסם" (13.10).

וואלה: "הכל התמוטט בריגה אחד" (14.10).

"ידיעות אחרונות": "ריגה היסטורי" (15.10).

גם "העין השביעית" שמח לתרום למאמץ המחשבתי: זה הריגה שתעזבו אותנו בשקט ותצאו לחופש.

לתגובות והערות: yegerm9@walla.co.il