מיכל בן גיגי היא קופירייטרית במשרד פרסום.
ראיון של העלמה מיכל בן גיגי ב"עין השביעית" לא יכול להיפתח בשאלה אחרת - נכון שהמילה הכי שנואה עלייך היא אינסלים?
כן, ללא ספק. אולי קצת אחרי צמד המילים "פויקע בבקעה".
אם אמרת פויקע אז אין מנוס ממעבר חד לביצה הפוליטית. את סולחת ליועז הנדל?
לעולם לא. למרות שאני די בטוחה שהוא מגהזורד של סנדלי שורש, שירים של שלמה ארצי וקפה שחור ללא בינה תבונית אז אולי הוא לא באמת אחראי למעשיו. שאלה פילוסופית.
אם נפתח חלון יותר רחב לעיסוק שלך בטוויטר בדמויות פוליטיות או ציבוריות מוכרות, בולט שם קו מבדח של ז'אנר הפנטזיה האירוטית. מה נסגר איתך נשמה? זה המגזר עליו את תולה את יהבך?
אני שואפת להביא את ז'אנר החמישים גוונים של אפור לפוליטיקה הישראלית, כולל פנטזיות מד"ביות. לדעתי זה מה שהעם זקוק לו - סיפורים על ערפדים, אנשי זאב, הומיאירוטיקה ויאיר נתניהו. הוא אגב קרא כמה פרקים וחסם אותי בגלל זה. זה קצת מצער אבל אני אתמודד עם זה.
הבאת אותנו אל סף האקטואליה היום יומית. אולי בפנטזיה זה מצחיק, אבל החיים שלנו הפכו למד"ב בחסות מיקרובים וחיות מעופפות.
כן, זה היסטרי, דווקא את זה לא חזיתי. היו לי כמה תחזיות נכונות, למשל בתחילת 2019 הכרזתי שהכל הולך להיות מטומטם והומואירוטי, וחודש אח"כ משה פייגלין נשנש כפות רגליים של גבר בראיון, ויאיר נתניהו ירד על ארבע וצעק על פוליטיקאים שהם "מלקקים לכחלון". הקורונה זה טוויסט יפה בעלילה שכנראה נכתבה ע"י מחולל.
איך הקורונה משפיעה עלייך ביום יום? ואל תגידי לי בבקשה שנמצה את זה בתזכורת למצוקות הטיפוח הנשי ועיצוב השיער.
חס ושלום! אני קוראת מלא ספרי שואה וצופה במשפחת קרדשיאן וזה מכניס אותי ללופ תודעתי מדהים.
בו זמנית?
לפעמים. הלב רוצה מה שהלב רוצה, אלעד.
אי אפשר לעמוד בפני הסבר כזה כמובן. אבל אני מנסה ללבוש שוב את המסכה הרצינית שלי ולשאול שאלה על עיתונות קורונה. מה עושים כשמייצרים מוצר עיתונאי שהוא לא אקטואליית הארד קור ופתאום מסביב כבר פחות פאן?
האמת שזה די מלחיץ. האפשרויות ליצור סאטירה הולכות ופוחתות כי הכל נהיה הזוי, והסייקל האקטואלי מתחלף במהירות שכבר אי אפשר לעקוב אחריו. פעם משה בר סימן טוב אומר שימותו אלפים, אח"כ גרוטו אומר שכולם מטומטמים, יום אחרי זה איתמר בן גביר קורא לי "שמאלנית טיפשה וחסרת טעם" כי צייצתי שאני לא אוהבת חומוס. אם היה למישהו ספק שאנחנו בדארקסט טיימליין לדעתי הוא הופרך כבר לפני חודשיים.
אולי הכל מתחבר: ימותו אלפים כי כולנו מטומטמים וזה בעיקר מכוון למי שלא אוהב חומוס. לא אוהבת חומוס?! את ממש שוחטת פה פרה קדושה. מה הלאה?
אני גם חושבת שכנאפה וסביח זה אוברייטד!
מיכל את מסתכנת בהוקעה בקנה מידה לאומי היסטורי.
נו, כמו כל יום.
עוד יום במשרד. אז על מה בכל זאת את כותבת עכשיו? וגם אין הופעות נכון? זה בטח מדכא גם כן.
אני קצת חוששת לדבר על זה כי זה נורא חדש ומפחיד לי אבל התחלתי לשרטט קווי מתאר של סדרה חדשה שאני רוצה לכתוב כמיטב הקלישאות בנות דורי, כי בכל זאת, מעמדי המילניאלי מחייב. ובנוגע להופעות, זה אכן קצת מדכא גם מהצד שצופה בהופעות וגם מהצד שמופיע. בכל מקרה למרות שעשיתי סטנדאפ רק שלוש פעמים ולא נראה שאמשיך בכיוון הזה כרגע. מעדיפה להיות מאחורי הקלעים.
אז במה תעסוק הסידרה ואז נעבור לדבר על ליהוקים. יש לי בזה נסיון רב כי יצא לי לראיין מלהקת.
בנושא האהוב עליי: נקמה!
נקמה זה ספורט שאכן מבזבז הרבה משאבים. במי נוקמים?
אני רק בשלב ההתחלתי של הכל, אז הרעיון המרכזי של מי נגד מי עדיין מתפתח. אבל לא חסר לכתוב במי לנקום ועל מה.
אז אולי באמת נתחיל הפוך. לימדו אותי שצריך דמויות עוגן אקטואליות שהציבור יכול להתחבר אליהן. אני אציע ואת תגידי לאיזה תפקיד הן מתאימות בסדרה.
סגור. שוט.
גבי ברבש.
מנהל היקב בעיירה שמאוהב באם החורגת של הגיבורה הראשית ועושה הכל כדי לסכסך בינה לבין בן זוגה. אלרגי לפול, אוהב סביח ומזל עקרב. יש לו קבעון לא מוסבר ללהקת הסקורפיונז.
נדב איל.
נער צעיר שהוריו התייתמו בתאונת דרכים מסתורית, שמקבל מכתב מינשוף, נלקח ע"י זר חברותי וגבוה ומתחיל ללמוד בבית ספר חדש, שם הוא מכיר שני חברים חדשים ויחד שלושתם נלחמים באדון האופל במשך שבע שנים.
אגוון בדמות נשית - מירי רגב. תני משהו שמתאים לימי עצמאות וטקסים:)
אשתו של ברבש שמתגרשת ממנו כי מגלה את בגידתו ויוצאת לדרך חדשה, כאישה חזקה ועצמאית. כגרושה טרייה, היא מגלה את עצמה, פותחת בית מחסה לנוער בסיכון, מתנדבת בקהילה ותורמת כספים רבים לנזקקים. על תרומתה לקהילה היא מדליקה משואה ביום העצמאות. מיד אחריה מדליקים את המשואה הנערים מאיה נאפה, בתורות.
סצינה חזקה. צריך להכניס דמות שקולה ואחראית לסיפור - אביחי מנדלבליט.
הוא סגנו של ראש העיר המכהן, שמוצא את עצמו מתריע בפני הסכנה הקרבה אך נופל על אזניים ערלות פעם אחר פעם. ראש העיר (הרשע, יש לו זקן תיש, מגולם ע"י שרון אלכסנדר) לא מקשיב לו והוא מודח מתפקידו. לאחר שראש העיר נרצח בנסיבות מסתוריות, בנו (הרשע, גם לו יש זקן תיש, מגולם ע"י גפן ברקאי) תופס את מקומו.
אני לא רואה ערוץ אחד שלא רץ להפיק ולשדר את הסדרה שלך מיכל, אבל תרשי לי להציע לך עוד ליהוק אחד שיעיף אותה לשמיים. נוני מוזס.
אה, נוני מוזס. הוא היועץ החדש של הבן של ראש העיר, נקרא לו מסיבות מקריות גפן, והוא זה שדוחף אותו לרצוח את אביו. כמו כן יש לו יחסים מוזרים עם אחותו.
נעשה עסק - כשהסדרה תופק ואת תתפרסמי עוד יותר מהיום, אני אקבל את זכות הראשונים לראיון איתך, אבל לבלייזר.
סגור!
בונוס: ארבע המלצות מדיה לתקופת הבידוד
"30 רוק" – קומדיה שפשוט לא מתיישנת.
"ת'ור רגנארוק" – אם יש סרט מארוול אחד שכדאי לראות, זה זה.
"קילינג איב" – סדרה שיש בה הכל: עלילה סוחפת, אסתטיקה מדויקת, ליהוק מצוין.
"ג'וג'ו ראביט" – כמו ת'ור רגנארוק, גם זו עבודה מרשימה של טאיקה וואטיטי, במאי שבעיניי הוא הטרנטינו החדש.