ניר גונטז' הוא בעל מדור שבועי במוסף "הארץ", וחבר מערכת "הצינור" ברשת13. כתב פלילים לשעבר.
היי ניר, חשבתי שאולי תרצה להתארח במדור שלי.
מסכים.
יופי, מתי יהיה לך נוח?
הערב. עוד מעט.
סבבה, תן סימן.
בוא נעשה כעת, זריז, שוט.
יותר קל לכתוב את המדור שלך בזמן האחרון?
לא. זה קשה, או קל, תלוי איך מסתכלים על זה, באותה המידה. בחלק גדול מהשיחות, אתה שומע ילדים ברקע, הן מהצד שלי, והן מהצד של המרואיין. זה ההבדל העיקרי. מעבר לכך, נדמה ששום דבר לא מעסיק אף אחד, מלבד הוירוס.
אני בטוח שאצל זאב רוטשטיין, שהתראיין השבוע למדור, לא שמעת ילדים.
לא.
ואיך אתה מחליט למי להתקשר כשהכל מסביב עוסק בנושא אחד?
אני מנסה למצוא זוויות מהשוליים של העיסוק במגיפה. מעבר לכך, כמו תמיד בזמני משבר, אני נדחף על ידי עצמי החוצה, וחוזר לעבודת השטח. בעת הזו, זו עבודה עבור "הצינור". הודעתי גם לראש מערכת החדשות של "הארץ", שאני זמין עבורו לכל משימה.
אז אתה מסתובב הרבה בימים האחרונים? איזה סוג שטח אתה עושה?
התלוויתי לשוטרי היס"מ של ת"א, לביקורי בית אצל מבודדים - כדי לבדוק האם הם אכן מתבודדים. הסתובבתי בין ישיבות בבני ברק. ניסיתי ואני עדיין מנסה לחדור אל החדרים הסודיים מהם מנסה מי שמנסה, לגנוב ציוד ממדינות אחרות.
אתה באמת חושב שזאת גניבה? לא גלוריפיקציה של עבודת רכש בתקציבים חסויים?
זו גניבה. גם אם לא כזו שעוברת את הרף הפלילי. את המוסרי, בעיניי - בוודאי שכן. עם ישראל תמיד חש שמגיע לו יותר. שמותר לו יותר. אפילו את העזרה האנושית הבסיסית, מה שמוגדר בעולם כרוח האדם, מייחסים לאיזו סולידריות ישראלית/ יהודית.
כלי התקשורת מהעולם, כמו גם הרשתות החברתיות, מלאים בתיעודים של עזרה אנושית בכל מדינה בעולם. גם אצל שכנינו הפלסטינים. כאשר עיתונאים ישראלים, כמו גם הפוליטיקאים הישראלים, מדברים על עזרה של ישראלים לישראלים, זה כמעט תמיד מקבל הקשר יהודי, ואת הכותרת המצחיקה "רק בישראל".
יש מי שיגדירו את העיתונות שלך חוצפנית, לא נחמדה, נדחפת. יש לך לפעמים הרהורי כפירה בקונספט?
לא.
ובגרסה הארוכה יותר? אתה לא מוכן לשוחח עם דוברים ומוציא לעיתים מהמרואיינים תגובות כועסות שאין בצידן הסברים מהותיים. מצד שני חלק מהשיחות נותנות מוצר שבתנאים אחרים ספק אם היה מתקבל ברמת הכותרת והאמירות של המרואיין.
השליחות שנטלתי על עצמי בגלגול העיתונאי הנוכחי שלי, היא להציג לקורא שאינו מצוי במעגלים שבהם מסתובבים העיתונאים, את אחורי הקלעים של המקצוע. הקהל שלי אינו חבריי העיתונאים ואינו הפוליטיקאים (אם כי לעתים נדמה שהם הקוראים האדוקים ביותר).
יש לטעמך שאלות שהן לא לגיטימיות בראיון כזה? משהו שלא תשאל אף פעם?
סלח לי, אבל אני לא מבין את שאלתך.
הכוונה שלי היא האם יש שאלה שלא תשאל מרואיין אף פעם, למרות שאולי התשובה תעניין אנשים רבים.
עדיין לא מבין. מה שרלוונטי - יישאל. מה שלא – לא.
איך מסתכמת החוויה שלך בתור צרכן מדיה בעת הזאת?
נורא. 90 אחוז בולשיט. 10 אחוזים ראויים לדפוס ולשידור. ככה זה בעת של אולפנים פתוחים. מה שכן, העשרה אחוזים נהדרים ומחוללי שינויים אצל מקבלי ההחלטות, לטובת הציבור.
מה יש באותם עשרה אחוזים? ואילו שינויים ראית שהם מחוללים?
קח לדוגמא את נדב איל שלמד מהר מאוד את החומר, הפך למומחה, ותיקן את המערכת כשזו פישלה, או את העורכים והכתבים ב"הארץ" שגם בעת הזו לא ויתרו על העיסוק האינטנסיבי בזכויות האדם שמופרות בחסות המגיפה. או מה שעושה מערכת "הצינור" של גיא לרר לטובת כל מי שנזקק כעת לעזרה.
תהיתי אם השם שלו יעלה גם הפעם. נדמה לי שהוא גיבש סביב הדיווחים שלו קונצנזוס של איכות.
אני לא בקיא כמותו ולא יודע להגיב לזה. אני יודע שברי הסמכא לוקחים אותו ברצינות (למשל סביב מספר הבדיקות).
אם נסתכל לרגע על העיתונות כתעשייה, מה יהיה כאן ביום שאחרי הקורונה?
מה יהיה? יהיה אסון. התקשורת, מלכתחילה, היא עסק שקשה להרוויח בו בעשור הזה, וכל המו"לים והבעלים של ערוצי התקשורת, מנהלים, למעשה, מאבק הישרדות כלכלי לטובתם ולטובת כלל המועסקים שלהם. אין מרווחי ביטחון כלכלי, ואין שכבת שומן כלכלית. כעת, כשהמפרסמים נעלמו, כל גוף תקשורת, כמו אדם רזה ומורעב, מכלה את שכבת השומן הדקה. כשזו תתכלה - אללה יוסטור.
ואין מי שבכל זאת מנסה לגזור קופון בתקופה הזאת או להוביל מהלכים שבזמן רגיל היו מעוררים הרבה יותר התנגדות?
לא יודע. מה שאני כן יודע, זה שהעיתונים המודפסים הצטמקו עד ללא הכר. וכך גם פרקי הזמן של הפרסומות בטלוויזיה
לסיום - שאלה שהיא גם טיפ לקוראי המדור שלך: מי על הכוונת השבוע?
אין לי מושג, וזאת למרות שבשל חג הפסח, הדד ליין שלי הוא מחר בצהרים המוקדמים, היינו, בעוד קצת יותר מ-12 שעות.
יש כמה שמות מעניינים שעולים לי בראש.
כתוב אם בא לך.
נשמור משהו לאוף רקורד.
וזהו. סיימנו. כן?
תודה ניר, העיתונאי הכי ספונטני שאני מכיר שתוך שתי דקות הסכים לשיחה וקיים אותה. מבטיח תמיד לענות ולא לסנן.
:)
בונוס: ארבע המלצות מדיה לימי הבידוד
1. חפירה בתיקי ארכיון המדינה סביב סוגיית מוכנות המדינה לתרחישי קיצון.
2. ארבעת פרקי הסדרה החדשה אודות היונבומר, "מצוד" - נטפליקס.
3. להורים לפעוטות: "הרפתקאות בים הקטן" - נטפליקס.
4. עיתון "הארץ" על בסיס יומי.