אני חייב למחות על הדברים שמייחס ל"הארץ" יונתן טיקוצ'ינסקי ("מה עסקך", "העין השביעית" מס' 5), בכתבה שככל שהיא נוגעת ל"הארץ" היא גרועה מיריית החץ ואחר-כך ציור המטרה סביבו.

טיקוצ'ינסקי טועה בטענתו שהאינטרס הכלכלי של "הארץ" הוא פתיחתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי נוסף. ההיפך הוא הנכון - פתיחת ערוץ כזה תכפיל את היצע זמן הפרסום, כולל בפריים טיים כמובן, ותגרום לצניחת מחירים בענף הפרסום. התוצאה הוודאית היא הפסדי הכנסה משמעותיים ביותר ל"הארץ" ולמקומונים. תופעה כזו היתה כאשר נכנס הערוץ השני, ורק הצלחתו של הערוץ הביאה לעליית מחירי הפרסום בו לרמה המאפשרת לעיתונים לגבות מחירים שמכסים את העלויות.

אני גם מזמין אתכם לבדוק את עמדת "הארץ" בשנים שלפני הפעלת הערוץ השני. תמצאו שלמרות שהדבר היה מנוגד לחלוטין לאינטרס העסקי של החברה המוציאה לאור את העיתון, תמך "הארץ" בהקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי והיה העיתון היחיד שנקט עמדה כזאת.

גם כאשר "הארץ" פירסם באחרונה מאמר מערכת שתמך (עם הסתייגויות מסוימות) ברעיונות ההפרטה ו"פתיחת האוויר" של השרה לימור לבנת, הוא נקט עמדה מנוגדת לאינטרס הכלכלי של החברה.

גרועה מגירוד של תחתית החבית בעיני היא הטענה של"הארץ" יש אינטרס  בהצנעת הצלחתו של הערוץ המסחרי. טיקוצ'ינסקי מייחס לנו את המחשבה שמה שלא נכתוב עליו איננו קיים. אבל אנו מוכרים פרסום בעצמנו ויודעים שהמפרסמים אינם זקוקים לכך שנספר להם אם הערוץ הצליח או נכשל. המפרסמים הם הראשונים לדעת זאת במישרין, כי הם יודעים מה התוצאות של מסעות הפרסום שלהם.

בכל מקרה, אילו היה טיקוצ'ינסקי מעיין בארכיון "הארץ", הוא היה מוצא בו פרסומים לא מעטים על הצלחתו של הערוץ השני, על היקפי הפרסום בו, על הצלחות של מסעות הפרסום בו וכיוצא באלה. הוא ימצא את הפרסומים האלה משום שעורכי "הארץ" וכתביו אף פעם לא הרגישו עצמם קשורים בכתיבתם לאינטרסים הכלכליים של החברה המוציאה לאור את העיתון, והם גם אף פעם לא התבקשו להתחשב באינטרסים כאלה. האם אני היחיד שקרא ב"הארץ" כתיבה ביקורתית על - למשל - מסעות הפרסום הראוותניים של קופת-חולים הכללית, שפירסמה מודעות גדולות בעיתונות? האם אי פעם שאל את עצמו עיתונאי של "הארץ" מה חלקן של המודעות האלה במימון משכורתו? האם אי פעם שמע עיתונאי ב"הארץ" ממני או ממישהו אחר הצעה לא לכתוב כך כי זה נגד האינטרס הישיר של העיתון?

עמוס שוקן, תל-אביב

גיליון 6, נובמבר 1996