מיזם העיתונות "שומרים", למימון וליווי עיתונות חוקרת הפועלת לטובת הציבור ולהגנה על הדמוקרטיה, הושק השבוע רשמית וכבר הזמין את העיתונאים והעיתונאיות בישראל להציע לו רעיונות לתחקירים.

"מאמינים שתחקיר טוב יכול לשנות את העולם? שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה? שעיתונאים ועיתונאיות הם שומרי הסף של מדינה דמוקרטית? זאת ההזדמנות שלכם", הודיעו באתר "שומרים" וסיפקו כתובת מייל למשלוח. הרעיונות שייבחרו על ידי צוות "שומרים" יזכו לליווי צמוד ומימון נדיב, נדיב מאוד. לדברי המנכ"לית אלונה וינוגרד, כל תחקיר יהנה מתקציב של עשרות אלפי שקלים.

זה נשמע כמו חלום, אך הנה חודרת לה המציאות: המיזם, במימון הנדבנים לורה וגארי לאודר, לא יממן כלל תחקירים על הנעשה בשוק התקשורת, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. האם יש קשר לעובדה שיו"ר הוועד המנהל בארגון הוא יואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט" מקבוצת התקשורת של ארנון (נוני) מוזס המואשם במתן שוחד לראש הממשלה באמצעות מכירת הסיקור של עיתונאיו? ב"שומרים", המופעל על ידי גוף חדש שהוקם למטרה זו, בשם "המרכז לתקשורת ודמוקרטיה", מספקים הסבר אחר. בתגובה לפניית "דה מרקר" מסרו כי הם מעדיפים בשלב זה לא לטפל בנעשה בתקשורת פנימה כדי שיוכלו לשתף פעולה עם כלי התקשורת בישראל בפרסום תחקיריהם.

זה, בכל הכבוד, תירוץ לא משכנע.

בוועדה המייעצת של "שומרים" חבר בין היתר ריצ'רד טופל, נשיא "פרופבליקה" ומייסדו. הפרויקט העיתונאי הראשון של "שומרים" הוא ראיון שערך שאול אמסטרדמסקי עם טופל והעורך הראשי של "פרופבליקה" סטיבן אנגלברג. יש בכך משום הצהרת כוונות. כמובן ש"שומרים", שטרם החל לפעול, עוד רחוק מאוד מלהיות גרסה ישראלית של "פרופבליקה", ארגון התחקירים האמריקאי המוערך, אך טוב שיש לאן לשאוף.

ב"פרופבליקה", כמו בחזון של "שומרים", מייצרים עיתונות חוקרת במימון נדבנים תוך שיתוף פעולה הדוק עם כלי תקשורת ממסדיים. בשונה מ"שומרים", ב"פרופבליקה" ידעו בעבר ויודעים גם כיום לעשות עבודה עיתונאית גם כשבמרכזה עומדים אילי מדיה ועיתונאים. כשרופרט מרדוק הסתבך בפרשת האזנות הסתר בבריטניה, "פרופבליקה" סיקרו זאת, על אף הנכסים התקשורתיים הנכבדים שלו בארה"ב ("וול סטריט-ג'ורנל" ו"פוקס ניוז", בין היתר). לאחרונה חשפו ב"פרופבליקה" את שיתוף הפעולה בין כתב אתר "The Hill" הוושינגטוני לאחד ממקורביו של רודי ג'וליאני, עורך דינו האישי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

אתר "השומרים" (צילום מסך)

למען ההגינות יש לציין כי שוק התקשורת אינו מרכזי לעבודה העיתונאית של "פרופבליקה". מה גם שישראל אינה ארה"ב: שוק התקשורת כאן קטן לאין שיעור וקל בהרבה לדרוך על בהונותיו של קולגה שבעתיד תזדקק לעזרתו. אבל בכל הקשור לסיקור התקשורת ההשוואה בין ישראל לארה"ב דווקא פועלת לרעת "שומרים". בית-המשפט המחוזי בירושלים ידון בקרוב בשתי פרשיות שחיתות המאיימות לשלוח לא רק ראש ממשלה לכלא אלא גם מו"ל ובעל שליטה בכלי תקשורת. במציאות הנוכחית בישראל, ארגון תחקירים שמתעלם משדה התקשורת הוא ארגון תחקירים נכה.

נניח שלתחקירן מגיע מידע על "תיק 4000" חדש, כמו זה שהיה ב"וואלה", או "תיק 2000" חדש, כמו זה שהיה ב"ידיעות אחרונות". נניח שב"שומרים" מאשרים את הפרויקט, מלווים ומממנים אותו עד שהוא מוכן לפרסום. ממה בדיוק החשש?

סביר מאוד שבמקרה כזה אתר האינטרנט המושחת או העיתון הרקוב מיסודו, שנמצאים בלב התחקיר, כלי תקשורת שמכרו את האינטגריטי העיתונאי שלהם לפוליטיקאי ממניעים זרים ופסולים, סביר שהם לא ירצו עוד לשתף פעולה עם פרויקטים אחרים של "שומרים". אך מדוע שב"שומרים" ירצו בכלל לשתף פעולה איתם? מדוע שבארגון שחרט על דגלו קידום עיתונות לטובת הציבור ולהגנה על הדמוקרטיה ירצו איזשהו קשר עם כלי תקשורת שהעורך האחראי שלו מואשם בשוחד?

אם ב"שומרים" אכן מאמינים שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה ושעיתונאים ועיתונאיות הם שומרי הסף של מדינה דמוקרטית הרי שאין חשוב מלשמור על השומרים ולחשוף לציבור את המקרים שבהם הללו מתנהלים באופן מושחת. מי שמאמין בעקרונות היפים האלה חייב להפנים שכלי תקשורת מושחתים צריכים להיות בצד המסוקר, לא המסקר.

עדכון, 11.2: בעקבות פרסום הטור הבהירה מנכ"לית "השומרים" וינוגרד כי אמנם הארגון לא מתכוון לעסוק בתקשורת לפחות במהלך שנתו הראשונה, וזאת כדי שיוכל לייצר קשרים עם כלי התקשורת בישראל, אולם אין שום מניעה עקרונית לעסוק בתחום גם בשלב זה וככל שתגיע הצעה ראויה לתחקיר על התקשורת הוא יקודם ויפורסם על ידי "השומרים".