הסיפור שמעסיק כעת את ברנז'ת הספורט החל להתגלגל ב"מעריב". ביום חמישי שעבר חשף העיתון את כוונת ההתאחדות לכדורגל לאשר סעיף בתקנון האוסר לקלל בעלי תפקידים בהתאחדות בזמן משחקים. נשמע הזוי, אבל אמיתי לגמרי. "צפון-קוריאה זה כאן", בישר שער "ספורט מעריב". על הסיפור חתום הכתב הוותיק א. טבק, המסקר את ההתאחדות זה 40 שנה, וגם בגילו המתקרב ל-70 מביא את לטרת הידיעות החודשית לעיתונו. למחרת פירסם העיתון פולו-אפ מורחב, שהבליט תגובות שתקפו את ההתאחדות ולעגו לה. אגב, ב"מעריב" ויתרו על טפיחה עצמית על השכם, כנהוג ברוב מקומותינו, ובימים שאחרי הפרסום הראשוני לא הופיעה החותמת "חשיפת 'מעריב'". צל"ש על האיפוק ועל הצניעות.
הפולו-אפ, שהיה ברוח "לא יעלה על הדעת", הכעיס מאוד את ההתאחדות, שהגיבה בצורה מקורית: ביום ראשון נוספה פינה חדשה לאתר ההתאחדות: הבלוג "מבחן המציאות", שהבליט את ייעודו: לספק את נקודת המבט של ההתאחדות "ללא פילטרים של עיתונאים ועורכים". בהקדמה לבלוג ניכר שלהתאחדות נמאס לשמש שק חבטות של התקשורת, והיא עוברת למתקפה, הגם שההיגיון בבעיטת הפתיחה שלה תמוה משהו: "בעיתון, רק התאריך נכון, היא אימרה שמעלה חיוך, אבל בחמישי שעבר קיבלנו דוגמה לעובדה שלא כל מה שכתוב בעיתון תמיד נכון". בהמשך הפוסט יש מאמץ ניכר (ולא משכנע) להסביר מדוע הסעיף החדש והמקומם תואם את רוח ההתאחדות האירופית (אופ"א) והבינלאומית (פיפ"א), הפועלות לצמצום האלימות המילולית באיצטדיונים.
את הרעיון לבלוג שאבו בהתאחדות מהבלוג "מבחן המציאות", שפתח הבית הלבן מאותן הסיבות בדיוק. לא רק הרעיון, גם הלוגו של בלוג ההתאחדות הועתק אחד לאחד מהאמריקאים: אותו שם, אותם צבעים, אותו גודל, רק שהבלורית של הישראלים מתנפנפת יותר – הם הוסיפו גם את סמל המוסד שלהם.
תגובת הנגד בעיתונים לא איחרה לבוא. ביום שלישי התפרסמו שני טורים התוקפים את בלוג ההתאחדות, בשני עיתונים, "מעריב" ו"ישראל היום", שמבקרים את ההתאחדות בכל הזדמנות. ב"מעריב" הצליף אייל לוי: "מומלץ לבקר באתר ההתאחדות. מפורט, מחכים, עדכני, ועכשיו יש גם בלוג חדש, חובה למשתמש הכבד. מישהו שם כותב את הגיגיו תחת הכותרת 'מבחן המציאות'. כן, בהתאחדות החליטו שלא ייתנו יותר לעיתונאים להטעות את הציבור. זאת אומרת, יקחו את גרסתם, יישרו, ישייפו, עד שתיכנס לתבנית 'מבחן המציאות'. שלהם, כמובן".
גם ניר וולף ב"ישראל היום" לא חשך את שבטו: "מכיוון שאתר האינטרנט של ההתאחדות פופולרי בערך כמו משחק ליגה ב' והעיצוב שלו מזכיר את איצטדיון וסרמיל, התלבטו מיטב המוחות ברחוב אבא הלל כיצד לשדרג את המוצר [...] מכיוון שבהתאחדות העדיפו לפרסם את הבלוג ללא קרדיט, נותר רק לנסות לנחש מי כתב אותו. אולי זה הדובר, היו"ר, המאבטח בכניסה או דווקא פקידת הקבלה היצירתית, שנתקלה בידיעה במהלך ביקור בשירותים ורק רצתה לשתף את האוהדים התמימים במחשבותיה על העיתון השנוא עליה".
כאן המקום לציין ש"ישראל היום" העניק ל"מעריב" קרדיט בשתי הזדמנויות על הידיעה של טבק (האחת בטור של וולף והשנייה בטור שכתב ביום ראשון העורך אלי סהר). קוראי "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", לעומת זאת, טרם דווחו על החוק המוזר המתרקם בבניין ההתאחדות.
"REALITY CHECK" מול "מבחן המציאות". מצא את ההבדלים
התקנה שההתאחדות מנסה להעביר היא מגוחכת, שלא לומר חשוכה, ודאי וודאי בעידן האינטרנט, על חופש הביטוי, הביזוי והשיסוי שהוא מאפשר. ההתאחדות מחמירה בשנתיים האחרונות בעונשים נגד קבוצות שאוהדיהן השמיעו ביטויים גזעניים. אבל קללות כלפי נושאי תפקידים זו כבר עריצות וסתימת פיות. משה גורלי התייחס לכך בטור ב"גלובס", שבו ניתח את הסוגיה מבחינה משפטית וסיכם: "רדו, רדו מהעץ כל עוד המרחק מהקרקע סביר. תעלו גבוה, תשברו רגל בנפילה".
אבל המהלך החשוך של ההתאחדות נגד האוהדים הוליד צעד סופר-דמוקרטי. פתיחת ערוץ הבלוג היא יצירתית ומבורכת. אם ממילא תוקפים את ראשי ההתאחדות ללא הרף, אז לפחות שיהיה להם מקום להגן על עצמם. המהלך פותח חזית חדשה: קרבות רחוב באינטרנט מול התקשורת – חרפות, גידופים, עקיצות. זו אינה הזירה הטבעית של המוסד המנהל את הכדורגל, אף שהדובר שלה, גיל לבנוני, הוא עיתונאי לשעבר (היה עורך ספורט nrg). הבלוג הוא שדה מוקשים, והוא יסבך את ההתאחדות עוד יותר עם העיתונות, שכידוע, רובה קטנונית ויורה בצרורות על כל מי שמעז לתקוף אותה.
כיוון שההתאחדות נתפסת כגוף מסואב של עסקנים תאבי שררה, יותר משהבלוג החדש ישפר את תדמיתה מול פרסומים שונים, הוא יביא עליה עוד טורים עוינים ומלגלגים. אבל זו כבר בעיה שלה. אותנו מעניינת העובדה שהיריבות עוברת לרשת, ובהחלט מסקרן כיצד הדברים יתפתחו. השאלה היא אם "מבחן המציאות" יעמוד גם במבחן הזמן, או שמדובר בשליפה רגעית וחד-פעמית.
בקטנה
אם עורך הידיעה הזו ב-ONE היה טורח להסיט את מבטו שני ס"מ שמאלה, הוא היה מגלה שהכוח עמידר רמת-גן לא הודחה מגביע הטוטו, אלא דווקא עלתה לחצי הגמר. קלאסיקה של יד ימין שאינה יודעת על מעשיה של יד שמאל.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il