יו"ר ארגון העיתונאים בישראל, יאיר טרצ'יצקי, הודיע כי יסיים את תפקידו במחצית השנייה של שנת 2020. לדבריו, בעוד כשמונה חודשים יקיים הארגון בחירות לתפקיד יושב הראש – אך הוא אינו מתכוון להתמודד בהן. טרצ'יצקי, ממייסדי הארגון ומי שעמד בראשו כמעט מאז הקמתו ב-2012, כתב את הדברים בפוסט שפרסם הערב (2.1) בעמוד הפייסבוק שלו. הרקע להודעה הוא תהליך ההיפרדות של ארגון העיתונאים מההסתדרות, שהחל לקראת סוף 2019.
ארגון העיתונאים פעל במסגרת ההסתדרות במשך כשמונה שנים, תחת היו"רים עופר עיני ואבי ניסנקורן. השנה, אחרי פרישת ניסנקורן והחלפתו בידי ארנון בר-דוד, חלה הרעה ביחסים בין ההסתדרות לארגון, וטרצ'יצקי עצמו אף עתר לבית-המשפט בניסיון למנוע את מינוי בר-דוד ולחייבו להתמודד בבחירות. חודשים אחדים לאחר מכן הודיע ארגון העיתונאים על פרישתו מההסתדרות והעברת פעילותו למסגרת חדשה ועצמאית לחלוטין.
"אני גאה בכך שהבטחנו שנפעל בעצמאות מוחלטת ללא פשרות ערכיות, וכך עשינו לכל אורך הדרך, גם כשזה גבה מחירים קשים והתנגשויות עם מוקדי כוח מבחוץ ומבית", כתב היום טרצ'יצקי. "אני גאה בכך שברגע שההסתדרות שינתה את גישתה כלפי ארגון העיתונאים ידענו לא רק להתמודד עם זה ללא פחד, אלא גם להצליח לייצר מתווה טוב שיאפשר לפרק את השותפות ולבסס את עצמאותו וכוחו של הארגון", הוסיף.
השלב הראשון בתהליך ההיפרדות חל כעת, עם תחילת השנה החדשה. על-פי הודעה שהפיץ ארגון העיתונאים באוקטובר, עד סוף 2020 עדיין יסתייעו אנשיו בהסתדרות בעניינים כספיים, וההיפרדות המוחלטת תתחיל רק בינואר 2021.
המשימה האחרונה
"לפני כ-13 שנים לקחתי על עצמי את המשימה לאגד עיתונאים, לקדם את מעמדם ולהיאבק על החופש העיתונאי שלהם", כתב טרצ'יצקי בפוסט. "ב-2007 הייתי ממובילי מהלך ההתאגדות היסטורי (והמוצלח) ב'הארץ'. ב-2008 הקמתי חטיבה צעירה באגודת העיתונאים בתל-אביב וניסיתי במשך יותר משלוש שנים לשנות את האגודה מבפנים.
לדברי יאיר טרצ'יצקי, בשמונה השנים האחרונות הספיק ארגון העיתונאים לצרף לשורותיו קרוב ל-4,000 חברים ולהקים עשרות ועדים. "אני גאה בכך שהפכנו את הענף הכי אינדיבידואליסטי ונטול עבודה מאורגנת לענף עם שיעורי התאגדות של כמעט 80%"
"משלהי 2011, כשהתייאשתי מהאגודה והתנעתי את המהלך להקמת ארגון העיתונאים, החלטתי להקדיש את כל כולי למשימה הזאת – כמעט שנה בהתנדבות ואחר-כך גם בשכר. זו היתה תקופה מדהימה. עשיתי בה דברים גדולים. התנסיתי בהמון תחומים. למדתי הרבה. הכרתי אנשים נהדרים (וגם כאלה שפחות). עזרתי לאלפי עיתונאים להגן על זכויותיהם כעובדים ועל החופש העיתונאי שלהם. תרמתי לכך שכלי תקשורת לא ייסגרו (או יפוצלו).
"הייתי חלק מהתהליך המרגש של התעוררות העבודה המאורגנת בישראל. גם נהניתי. הרגשתי שזכיתי בהזדמנות לקום בבוקר לעבודה שאני אוהב (רוב הזמן) ולשרת את חברי העיתונאים ואת הציבור בכלל. אבל זו גם היתה תקופה קשה. עמוסה ומתישה באופן בלתי רגיל. ניסיון בלתי נגמר למזער נזקים ולכבות שריפות בתוך ענף שנמצא במשבר חמור ותחת מתקפה. עם לא מעט תסכולים וכשלונות ואכזבות ולילות חסרי שינה ומחירים אישיים כבדים ביותר.
"פעמים רבות בשנתיים האחרונות (ובתדירות נמוכה יותר קודם לכן) רציתי לעזוב את ניהול הארגון, להישאר יו"ר בהתנדבות ולחזור לעסוק באופן פעיל בעיתונות. תמיד היו שם כמה משימות קריטיות שגרמו לי להישאר – משאים-ומתנים שממש היה חשוב לסיים, מאבקים מורכבים שדרשו את כל האנרגיה שלי, תקופות של רגישות מול ההסתדרות או מהלכים לחיזוק הצוות שלא מספיק הבשילו.
"לתחושתי, הגעתי לישורת האחרונה של המסע הארוך הזה. אין יותר צורך לתמרן בתוך המים המורכבים של ההסתדרות, משאים-ומתנים רבים כבר הבשילו להסכמים, ובעיקר הצוות התחזק באופן משמעותי ועומד להתחזק אף יותר בשבועות הקרובים. נותרה מבחינתי עוד משימה אחת מרכזית: לסיים את המהלך להתבססותו וצמיחתו כגוף עצמאי, חזק וחדשני".
לדברי טרצ'יצקי, בשמונה השנים האחרונות הספיק ארגון העיתונאים לצרף לשורותיו קרוב ל-4,000 חברים, ולהקים עשרות ועדים. "אני גאה בכך שהפכנו את הענף הכי אינדיבידואליסטי ונטול עבודה מאורגנת לענף עם שיעורי התאגדות של כמעט 80%", כתב.
* * *
לקריאת הפוסט המלא (לחצו להגדלה)
יאיר טרצ'יצקי בפייסבוק, 2.1.2020