הפרסומת החדשה של רכבת ישראל היא לעג לרש. פרנסי הרכבת החליטו לזרוק עלינו, הנוסעים, את כל הכשלים שלהם: "לא מסודרים, מאחרים, עושים הרבה רעש, אין מספיק מקומות ישיבה". תבינו, אין לי שום דבר נגד קצת הומור עצמי, הבעיה היא שזה תיאור טוב למדי לא של הנוסעים ברכבת ישראל, אלא של מי שממונים עליה.

נתחיל בקו בין ירושלים לתל-אביב. על פי לוח הזמנים המקורי, הקו היה צריך להתחיל לעבוד כבר בשנת 2008. ההשקה נדחתה שוב ושוב, ומאז שהקו נפתח סוף סוף השנה, לאחר עיכוב של יותר מעשור, המסלול היה חלקי, רק עד נתב"ג, וסבל מאינספור תקלות. שלא נדבר על העובדה שהרצון לעמוד בלוח הזמנים החדש הוביל את הרכבת להסיט קרונות מקווים אחרים לטובת הקו החדש, וגרם לכאוס תחבורתי. אז מה בדיוק חוגגים שם ברכבת? איחור של כל כך הרבה שנים ותקציבי עתק שנשפכו בדרך?

בפרסומת מבקש מאיתנו הפרזנטור, השחקן יוסי ואסה, לעזוב את הדעות הקדומות ולהתקדם ל-2020, כי "רכבת ישראל מתקדמת ומשיקה את קו תל אביב-ירושלים, הקו החשמלי הראשון, בדרך להפיכת כלל הקווים לחשמליים". "אמרו לי 'יוסי, זה נושא רגיש, עזוב, אל תיכנס לזה", אומר ואסה בפרסומת. באמת - חבל שנכנס. כי גם בנוגע לחישמול הקווים, התמונה, לצערי, דומה ועגומה.

על פי כל התוכניות שהציגה הרכבת לאורך השנים, בתחילת שנת 2020 היינו צריכים כבר לחגוג את השלמת החשמול של כל מסילות הרכבת המרכזיות בישראל, סדר גודל של 420 ק"מ. נכון להיום, רק 57 ק"מ של מסילה מחושמלים. זאת ועוד, הקרונות החשמליים החדשים שיגיעו לישראל בשנת 2020 יצטרפו לעשרות הקטרים החשמליים שכבר מעלים אבק במחסני הרכבת ומחכים לחישמול הקווים, רכישה שעלתה לכולנו כחמישה מיליארד שקלים.

יתרה מכך, רק לאחרונה הרכבת ביקשה לקנות עוד קטרים חדשים, דואליים, שיכולים לפעול על מסילות רגילות ומסילות חשמליות, כדי לעמוד בצרכים הגוברים בשנים הקרובות.

לפי דו"ח מבקר המדינה, בין השנים 2010 ל-2017 עלה מספר הנוסעים ברכבת ישראל בכ-80%, אבל בשל הערכות בחסר נוצר עומס רב, שהוביל לביטול רכבות ואיחורים רבים. לצד אלה יש גם מחסור במסילות ובתחנות, ובחיבור בין תחנות הרכבת לאוטובוסים ואפילו במקומות חנייה לצד התחנות, וכך במקום קווים ישירים יש יותר קווים מאספים, ובמקום חיבור בין אמצעי תחבורה אנחנו מסתובבים לחפש חניה, והנסיעה מתארכת.

אז מה היה לנו? אי סדר, איחורים ומחסור במקומות ישיבה - באשמת מנהלי ופרנסי הרכבת. אבל המחדלים לא מסתכמים בכך. כשאתם נכנסים לתחנות הרכבת ופוגשים בלוחות החשמליים שמזהירים אתכם מזיהום אוויר חריג כמעט בכל יום ובכל שעה, הבעיה היא לא רק בעובדה שהתחנות המרכזיות סמוכות לכבישים ראשיים, אלא כיוון שהמנועים של הרכבת מאוד מזהמים, בעיקר בקטרים המיושנים, והרכבת לא התקינה בהם מסננים מתאימים.

לכל המחדלים הללו אחראית לא רק הנהלת רכבת ישראל, אלא גם משרד התחבורה והשר שעמד בראשו בעשור האחרון, ישראל כץ, כמו גם ממשלת ישראל והעומד בראשה בעשור האחרון, בנימין נתניהו. עם כל ההשקעה בתחבורה ציבורית, מדינת ישראל עדיין מפגרת בכמה עשורים אחרי מדינות רבות בעולם, והזיהום והפקקים לא אמורים להצחיק אף אחד.

נכון, חלק מהעניין עם פרסומות הוא שהן מספרות רק חלק מהאמת, צובעות את הכל בצבעים בהירים ומנסות להיות משעשעות, אבל במקרה של רכבת ישראל והפרסומת החדשה שלה, לא מדובר רק בגרינווש אלא גם בפייק ניוז. ואם אתם שואלים את עצמכם האם כמאמר הפרסומת, מהיום "הנסיעה שלכם תהיה מהירה יותר, שקטה יותר וירוקה יותר", התשובה פשוטה ועצובה: כנראה שלא.

פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)