וויליאם יומנס וקייטי בראון, דוקטורנטים ללימודי תקשורת באוניברסיטת מישיגן, פירסמו מאמר מעניין בעיתון "Arab Media & Society" על האופן שבו דעותיהם הקדומות של צופים בנוגע לאל-ג'זירה מאלצות את הרשת לנקוט אמצעי הפצה חדשניים. ניתן לקרוא את המאמר האקדמי בשלמותו, אך הם כתבו תקציר שלו עבור האתר "Nieman Journalism Lab".

ההתקוממויות האחרונות במזרח התיכון, ובמצרים בפרט, חשפו את יכולתם המוגבלת של ערוצי חדשות אמריקאיים לסקר חדשות חוץ. אל תוך החלל הזה נכנס הערוץ דובר האנגלית של רשת אל-ג'זירה (AJE). עם מטה בקטאר וצוות שמוקם זה מכבר במצרים, כונן לעצמו במהרה כלי התקשורת הבינלאומי מעמד של מסקר מהשטח.

אך רוב האמריקאים לא יכלו פשוט להדליק את מכשירי הטלוויזיה שלהם ולצפות בסיקור של אל-ג'זירה באנגלית. אף שהרשת זמינה ב-250 מיליון בתי-אב ברחבי העולם, היא נעדרת מרוב חבילות הערוצים של חברות הלוויין והכבלים האמריקאיות. בתור תלמידי דוקטורט ללימודי תקשורת באוניברסיטת מישיגן, התעניינו כיצד תפיסותיהם של אמריקאים בנוגע לערוץ השפיעו על קשייו לחתום על עסקאות שידור בכבלים, ועל האופן שבו הפצה מקוונת עשויה לשרת את הרשת כמעקף יעיל. תהיות אלה הובילו אותנו לעריכת מחקר ניסויי שבחן כיצד המיתוג של אל-ג'זירה עשוי להשפיע על האופן שבו הצופים תופסים כתבה עיתונאית מסוימת.

אפקט מצרים

במשך שנים התייחסו אישים בממשל בוש ובתקשורת האמריקאית לערוץ דובר הערבית של אל-ג'זירה כגוף המפיץ תעמולה עוינת באפגניסטן ובעיראק. הקישור הוכח כאיתן בשיח הפוליטי בארה"ב, והיה אחת הסיבות לקשייו של הערוץ דובר האנגלית לחדור אל השוק האמריקאי כשהושק בשלהי 2006. אפילו היום הערוץ זמין בשלמותו אך ורק בחברות הכבלים בוושינגטון די.סי, ברלינגטון, ורמונט וטולדו, אוהיו.

הכיסוי החדשותי של הרשת במהלך ההפגנות במצרים היה נקודת מפנה בתדמיתה בארה"ב. במהלך התקופה צמח מספר הגולשים לאתר אל-ג'זירה באנגלית פי 25, כשלמעלה ממחצית הכניסות מארה"ב. אזור וושינגטון די.סי היה אחד האזורים המובילים בחיפוש בגוגל אחר הערך "אל-ג'זירה באנגלית". העיתונות לא הסתפקה בפנייה לאל-ג'זירה באנגלית כמקור של מידע חדשותי וחומרים מצולמים, היא אף היללה את עבודתה של הרשת; כתב רשת ה-ABC, סם דונלדסון, הודה לרשת בשידור חי. מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון כינתה את אל-ג'זירה באנגלית "חדשות אמיתיות", תוך שהיא מבדילה אותה מערוצי החדשות האמריקאיים, שבהם שולטים הפרשנים באולפן.

חדר החדשות של אל-ג'זירה באנגלית, דוחא, קטאר (צילום: Enda Nasution, רישיון CC BY-NC 2.0)

חדר החדשות של אל-ג'זירה באנגלית, דוחא, קטאר (צילום: Enda Nasution, רישיון CC BY-NC 2.0)

עם השינוי בשיח הציבורי בנוגע ל-AJE, החלו רבים לתהות מדוע הערוץ אינו זמין במקלטי הטלוויזיה. פרנק ריץ', עיתונאי בעל טור ב"ניו-יורק טיימס", התבדח והשווה בין תקופת המהפכה המצרית, שבה "אמריקאים צמאי חדשות" נהרו לאתר אל-ג'זירה, ובין "נסיונותיהם של אזרחי מסך הברזל לקלוט בחשאי את התדר המשובש של ערוץ Voice of America בשנות ה-50".

אך למרות התשואות והקריאות להתחיל לשדר את הערוץ בארה"ב, נראה כי חברות הכבלים נתנו לרגע של אל-ג'זירה לחלוף, לפחות עד כה. בשלהי פברואר נפגשו נציגי אל-ג'זירה באנגלית עם שני ספקי הכבלים הגדולים בארה"ב, קומקאסט וטיים-וורנר. בחודשים שלאחר מכן לא הוכרז על חתימת עסקה לשידור הרשת (אף שלעתים עסקאות מסוג זה מתממשות רק לאחר זמן רב).

סביר להניח כי ספקיות הכבלים מנסות למצוא ראיה לכך שתשומת הלב סביב אל-ג'זירה באנגלית נותרת בעינה או גוברת. שאלת שידור הערוץ בכבלים אינה רק פונקציה של קובעי מדיניות, התקשורת והעדפותיה של חברת הכבלים; ביקוש ציבורי הוא חלק חשוב מהמשוואה. האם, באופן כללי, אמריקאים פתוחים יותר כלפי אל-ג'זירה באנגלית בעקבות סיקור המתרחש במצרים?

ערכנו מחקר ניסויי הבודק כיצד משתנה גישת הצופה הפוטנציאלי כלפי אל-ג'זירה באנגלית בעקבות חשיפה לתוכן החדשותי של הערוץ. במחקר, שנערך בין סוף פברואר לתחילת מרץ,  השתתפו 177 אמריקאים, שגויסו מתוך מאגר Mechanical Turk של אמזון.

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות. שתי קבוצות צפו בסרטון חדשות של אל-ג'זירה באנגלית על עמדת הטליבאן בנוגע לשיחות השלום, סרטון עם התייחסות מזערית לאמריקה. הקבוצה הראשונה צפתה בסרטון המקורי, שכלל את המיתוג של אל-ג'זירה באנגלית. הקבוצה השנייה צפתה באותה כתבה, שנערכה מחדש כך שתכלול את הלוגו של CNN אינטרנשיונל (CNNI). הקבוצה השלישית, ששימשה קבוצת ביקורת, לא צפתה באף סרטון. ביקשנו מהמשתתפים מכל קבוצה לדרג, באופן כללי, כמה מוטות בעיניהם הרשתות אל-ג'זירה אנגלית ו-CNN אינטרנשיונל.

נראה כי צפייה בסרטון בעל המיתוג של אל-ג'זירה באנגלית לא השפיעה על תפיסתם של המשתתפים בנוגע לרמת ההטיה הפוליטית של הכתבה; הדירוגים שסיפקו חברי הקבוצה שצפתה בסרטון אל-ג'זירה וקבוצת הבקרה היו זהים. לעומת זאת, הקבוצה שצפתה בסרטון שנשא את המיתוג המזויף של CNNI דירגה את רמת ההטיה כנמוכה יותר מהדירוג של קבוצת הבקרה.

תוצאה זו עשויה לרמוז כי אמריקאים רבים אינם מוכנים לשנות את תפיסותיהם לגבי AJE – למרות העובדה שהמשתתפים שצפו באותו הסרטון שיוחס ל-CNNI העידו כי התרשמותם מהרשת האמריקאית גברה.

שאלנו את המשתתפים לדעתם בנוגע לשידור הערוץ: האם יש לשדר את אל-ג'זירה באנגלית בכבלים? התשובות התחלקו בצורה של עקומת פעמון, ללא הבדלים משמעותיים בין תנאי הצפייה של המשתתפים. הקבוצה הגדולה ביותר, שעימה נמנו כ-40% ממשתתפי הניסוי, היתה שוות נפש כלפי הנושא. כ-25% אמרו כי יעדיפו שהערוץ ישודר, אך לא יפעלו כדי לקדם זאת. כ-20% אמרו כי יעדיפו שהערוץ לא ישודר, אך לא יעשו דבר בעניין. 5% אמרו שיפנו לחברות הכבלים בבקשה לשדר את אל-ג'זירה באנגלית, ו-7% אמרו כי יתנגדו באופן פעיל לשידור אל-ג'זירה באנגלית (איש לא אמר כי יפעל כדי למנוע את שידורי CNNI).

ממצאנו על אודות קבוצת מיעוט המתנגדת לשידור הערוץ מיתרגם לפעולות בשטח – החל בעצומות רחבות היקף, עבור בהפגנות נגד תחנת הרדיו Pacifica Radio [ששידרה את אל-אל-ג'זירה באנגלית], וכלה בקמפיין נגד שידורי תוכניות של אל-ג'זירה באנגלית על-ידי מערכת כבלים של קולג' קטן בעיר דייטונה-ביץ'. כמה מתושבי ורמונט וגורמים רשמיים בעיר ברלינגטון מחו נגד שידורי אל-ג'זירה באנגלית על-ידי החברה העירונית טלקום-ברלינגטון ועוררו דיון ציבורי בנושא. שידורי אל-ג'זירה באנגלית נמשכו. ג'ף צוקר, מנכ"ל NBC לשעבר, טען כי אחת הסיבות לקשייה של אל-ג'זירה באנגלית היא החשש מפני האפשרות שלוביסטים ודמויות תקשורתיות בעלות פרופיל ציבורי גבוה "יתקוממו נגד כמה מהספקים אם ישדרו את אל-ג'זירה".

אך אפילו בהעדר התנגדות ציבורית, ייוותרו ספקות בנוגע להיתכנות המסחרית של עוד רשת חדשות. חברות הכבלים יכולות להצביע על הצטמצמות קהל צרכני החדשות ואי-ההתעניינות לכאורה של הציבור האמריקאי בחדשות חוץ כדי לבסס את טענתן ששוק ערוצי החדשות הגיע לנקודת רוויה. סיבות אלה, בשילוב עם הפחד מפני תגובה זועמת, מגבירות את ההתנגדות בתעשייה, שגם כך סולדת מנטילת סיכונים. כתוצאה מכך מתבטלות העדפותיהם של מי שתמכו בשידור אל-ג'זירה באנגלית, שהיו כשליש מהמשיבים בניסוי. כוחן של חברות הכבלים כשומרות סף מונע מאל-ג'זירה מלהשתתף בתחרות הרעיונות החופשית, שהיא ערך כה חשוב בעיתונות האמריקאית.

לעקוף את הכבלים

הסיכוי הטוב ביותר של אל-ג'זירה לעקוף את שומרי הסף בחברות הכבלים טמון בהמשך פיתוח ערוצי הפצה חדשים, מקוונים ברובם. סקר של מכון PEW קובע כי בעוד שאחוזי הצפייה בחדשות בטלוויזיה נותרו יציבים יחסית מאז 1996, צריכת חדשות מקוונות נמצאת במגמת עלייה מאז 2006.

אם הרשת מעוניינת לבנות קהל צופים אמריקאי, העובדה כי היא אינה משודרת בכבלים תכריח אותה לנקוט אמצעים חדשניים. הפלטפורמות המקוונות של אל-ג'זירה לאיסוף חדשות, הגשה והפצה נמצאות עדיין בשלבי פיתוח, אך הן עברו שיפורים משמעותיים, בייחוד במהלך השנה האחרונה.

אספקת הסרטונים והשידורים הישירים של אל-ג'זירה באתר האינטרנט של הרשת וביו-טיוב, שם ניצבת כעת הרשת במקום השלישי ברשימת ערוצי החדשות והפוליטיקה הנצפים ביותר, הגדילה את זמינותה במידה רבה. גוגל, שמעמדו כחברת תקשורת הולך וגדל, היה מסביר פנים כלפי AJE.

אל-ג'זירה באנגלית חתמה על עסקת שידור דרך Roku, חברה המספקת מכשירי סטרימר לשידורי טלוויזיה מבוססי רשת, אף שעדיין לא ברור אם מערכת שידור מבוססת אינטרנט תוכל לשמש תחליף לכבלים. AJE אף המשיכה לקדם את הפצתה בסמרטפונים על-ידי הוספת אפליקציית אנדרויד לאפליקציות ה-iPhone, הנוקיה והסמסונג הקיימות.

במהלך המאורעות במצרים הופצו הסיקור המקוון וסרטוני הרשת באופן נרחב באמצעות רשתות חברתיות כגון טוויטר ופייסבוק, מה שהוביל גולשים רבים אל אתר האינטרנט של AJE. היו ימים שבהם כ-70% מהמבקרים באתר הגיעו אליו דרך קישורים שהופיעו בפלטפורמות של הרשתות החברתיות ואתריהן.

תפוצת החדשות ברשת מפוזרת ונטולת שומרי סף משמעותיים, ועל כן פחותה יכולתן של קבוצות קטנות וקולניות למנוע גישה לחדשות ולמידע שלהם הן מתנגדות באמצעות הפגנות ואיומי חרם. סוגיות בנוגע לרווחיהם של מתווכי ביניים ואילוצים הנובעים מקיבולותיהם של ערוצי טלוויזיה אינם רלבנטיים בהפצה מקוונת. לאל-ג'זירה באנגלית צמח, באופן בלתי מכוון, יתרון אחד מהדרתו מהכבלים והלוויין האמריקאיים: הערוץ יהיה ממוקם באופן טוב יותר בתקופה שבה צריכת החדשות תלך ותיעשה תלויה באינטרנט – בהנחה ששומרי סף חדשים ובעלי עוצמה לא ינסו לחסום את גישתו של הקהל למידע.

תרגום: הגר שיזף

המאמר מתורגם על-פי כללי הרישיון מאתר מעבדת העיתונות על-שם נימן, הפועלת באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב