דווקא בשבוע בו הוגש כתב אישום חמור נגד שני מו"לים, באשמה שרקמו עסקאות מושחתות עם ראש ממשלה כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם, במועצת העיתונות מעלים לדיון הצעה לבטל את החובה המוטלת בתקנון האתיקה על מו"לים לחשוף את מכלול האינטרסים הכלכליים שלהם. סעיף זה בתקנון האתיקה מעולם לא יושם, וכעת, במקום לאוכפו, במועצת העיתונות ידונו בהמלצה לבטלו כליל. עוד מעוניינים במועצת העיתונות לבטל את הסעיף המאפשר לבית הדין לאתיקה לדון אם להשעות מעבודתו עיתונאי שהוגש נגדו כתב אישום פלילי או להפסיקה כליל אם הורשע.
סעיף 15 ב' בתקנון מחייב את כל המו"לים לפרסם אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים המהותיים שיש להם. הסעיף נכנס לתקנון האתיקה בשנת 1996, באחד מרגעי השפל של העיתונות הישראלית, על רקע פרשת האזנות הסתר ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות". בפברואר 2017, מעט אחרי שנחשפה פרשת ההון-שלטון-עיתון "תיק 2000", הוחלט לשנות את הסעיף ודווקא לצמצם את חובת השקיפות שנדרשת מהמו"לים. כעת, כאמור, עם הגשת כתב אישום באותה פרשה, יש במועצת העיתונות מי שמעוניינים לבטלו כליל.
ב-28 בנובמבר ידונו במועצה בהצעה לנוסח חדש של תקנון האתיקה שהוכן על ידי ד"ר תהילה אלטשולר ופרופ' חיליק לימור, לבקשתה של נשיאת המועצה השופטת בדימוס דליה דורנר (יחד עימה ידונו בנוהל בית הדין לאתיקה ובנוהל הגשת תלונות למועצה, זאת בעקבות הפיכתה של המועצה לעמותה לפני כעשור והביטול למעשה של תקנונה הפנימי). רוב התיקונים המוצעים הם בגדר תיקוני לשון והתאמות תקופתיות, מלבד השינוי כאמור בסעיף 15 ב' וסעיף 25, הנוגע לעיתונאי המואשם או מורשע בפלילים.
עוד מוצעת הוספת סעיף בנוגע לפעילות עיתונאים ברשתות חברתיות: "עיתונאים יפעלו בחשבונותיהם ברשתות החברתיות תוך זיהוי שלהם כעיתונאים, ויקפידו על תרבות ביטוי ודיון. בפרסום מידע הקשור במישרין לעבודתם העיתונאית ינהגו לפי כללי האתיקה בתקנון זה", והרחבת תחולת התקנון כך שיחול על "עיתונאים, כותבים קבועים, עורכים, מעצביים גרפיים, צלמים, אנשי תוכנה ופיתוח דיגיטלי, עובדי מערכת, ועל כל מי שאחראי להפקת תכנים עיתונאיים באמצעי התקשורת ולפרסומם בכל הערוצים של אמצעי התקשורת וכן בחשבונותיו ברשתות החברתיות, וכן על בעלים של אמצעי תקשורת". לקמן ניתן לעיין בכלל השינויים המוצעים.
"הצורך בגילוי נאות ומלא, אמיתי ומרוכז"
החלשת סעיף השקיפות המו"לית באה בעקבות תלונה שהגישה עמותת הצלחה נגד 31 כלי תקשורת מסחריים בולטים, בהם כאלה החברים במועצת העיתונות וכאלה שאינם: "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", העיתונים הכלכליים "דה-מרקר", "גלובס" ו"כלכליסט", אתר החדשות "וואלה", ערוץ 10, זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת, ועוד.
כלי התקשורת אכן הורשעו בהפרת הסעיף, בערכאת הערעור של בית הדין לאתיקה. מאוחר יותר הגישה עמותת הצלחה תלונה נוספת נגד כלי תקשורת רבים משום שגם לאחר פסק הדין בחרו שלא לקיים את הוראות הסעיף גם בגרסתו המתוקנת והרזה. תלונה זו לא הועברה לדיון בבית הדין מאז ולאחרונה קיבלה הצלחה הודעה ממועצת העיתונות על הדיון הצפוי בביטול הסעיף. "הדיון בתלונתך יוכל להתקיים, אם תרצה בכך, לאחר ישיבת המליאה כאמור", כתב מזכ"ל מועצת העיתונות ליועצה המשפטי של הצלחה.
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה (ויו"ר עמותת העין השביעית), ועד לאחרונה חבר מליאת מועצת העיתונות, מחה על האפשרות שסעיף 15 ב', סעיף חובת השקיפות, יבוטל. "סעיף זה הוא חלק מהמכלול הנוגע לשאלות ניגוד העניינים המוסדרות בתקנון האתיקה והוא בעל חשיבות מעשית והצהרתית מהמעלה הראשונה", כתב עו"ד מן לחברי המליאה, "הוראות סעיף 15ב והצורך בגילוי נאות ומלא, אמיתי ומרוכז, לא רק בצד ידיעה פלונית או אלמונית, אלא באופן שיאפשר מידי תקופה לצרכני התקשורת לקבל תמונה נכונה של מפת האינטרסים והקשרים של כלי התקשורת ובעליו, נמצאות בליבת הדין האתי ותכלית קיומם של כללי אתיקה עיתונאיים.
"ללא התייחסות נאותה לעניין זה, דומה כי נשמטת הקרקע והתכלית תחת ההצדקה לקיים חובות אתיקה עיתונאיות ונפתח פתח מסוכן להסכמה לתופעות פסולות כפי שנחשפו בשנים האחרונות בפרשות 2000 ו-4000 ובפרשות אחרות. פרשות אלו הדגימו כיצד אינטרסים זרים ופסולים של כלי תקשורת ובעליהן, מביאים לפגיעה קשה במוצר העיתונאי ובאמון הציבור בו.
"שנים רבות קיים הסעיף הזה בתקנון האתיקה ושנים רבות מסרבים כלי התקשורת, החברים במועצה ואלו שאינם חברים בה, לקיימו. התנהלות זו מכתימה לא רק את אלו הנוהגים בניגוד להוראות התקנון המפורשות (המפרים פסק דין בערכאה הגבוהה ביותר של המועצה), אלא גם את המועצה עצמה והיא מטילה צל כבד סביב יכולתה של המועצה לשמש כמצפן ורועה מקצועי להתנהגות עיתונאית ראויה. כעת – חלף עמידה על הצורך שבאכיפת הסעיף והדגשת חשיבותו, שב ועולה הרעיון לבטלו.
"אומר זאת באופן הברור והנחרץ ביותר האפשרי – ביטולו של סעיף זה שקול לגדיעת הענף עליו תלויה ההצדקה לקיומה של מועצת העיתונות. ביטולו מהווה כניעה למעשה, לרצון להמשיך ולקיים את הגוף עצמו (שכן זכורים לנו הקולות שהודיעו כי לא ימשיכו להיות חברים במועצה או לממן את פעילותה אם יאכף הסעיף) על חשבון עמידה על משמר העקרונות הראויים לקיומה של עיתונות חפשית, מקצועית ועצמאית ונטולת השפעות זרות".
עמוס שוקן (צילום: אורן פרסיקו)
הקולות אליהם מתייחס מן הם אלו של מו"ל "הארץ" עמוס שוקן. שוקן הסביר בזמנו מדוע לדעתו יש לבטל את הסעיף. לדבריו, החובה שהסעיף מטיל למעשה היא פרסום כל הכנסות העיתון ממפרסמים, כל החוזים שנחתמים מולם בנוגע לפרסומים עתידיים, נתונים על הלוואות שבנקים מעניקים לעיתון – וגם הלוואות שהבנקים יסרבו לתת. "לדעתי לדבר הזה אין סוף, ולכן זה סעיף שעליו צריך להחיל את הכלל שהחיל בזמנו היועץ המשפטי חיים כהן: הוא נכתב בטעות לדעתי, בלחץ של פרשת האזנות הסתר בעיתונים, ומאז זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אז הוא מעולם לא התממש", אמר שוקן בדיון במועצת העיתונות לפני כשנתיים.
"הגילוי הזה יוצר אפקט צינון רחב על המערכת העיתונאית", אמר עוד שוקן, "בשנת 2008 ה'מרקר' פרסם עשרות ידיעות נגד בנק הפועלים – ההנהלה, הדירקטוריון, העסקים הפרטיים של יו"ר הבנק [דני דנקנר]. אילו העיתונאים של ה'מרקר' היו יודעים בשלב הזה ש'הארץ' חייב לבנק בין 100 ל-200 מיליון שקל, זה היה גורם לאפקט מצנן של ההתלהבות לפרסם מה שהם פרסמו. כשהם לא ידעו על זה, בין אם בגלל סודיות בנקאית ובין אם בגלל שההנהלה לא מדווחת להם ולציבור על היבטים עסקיים – הם היו חופשיים לפעול באופן מקצועי.
"מבחינה זאת, הגילוי יגרום נזק למטרה שאלעד מן רוצה בה, שזו עיתונות שתוכל לפעול בצורה חופשית. זה לא יעזור אם אנחנו נגיד לעיתונאי שהוא חופשי לכתוב מה שהוא רוצה, ואחר-כך הוא יראה שלחברה יש לקוח או בעל חוב מאוד גדול. יש כאן פגיעה מהותית בפרטיות של בעלי אמצעי התקשורת ובזכות הקניין של העיתון ובעליו, וגם חיסול האפשרות להכניס עוד שותף לחברה מו"לית – אם הדבר הזה מחייב את מי שמועמד להיות שותף. מי ירצה לקנות מניות באמצעי תקשורת אם הוא יצטרך לתת גילוי מלא גם על אינטרסים עסקיים וכלכליים שיש לו?".
* * *
הצעה לנוסח חדש של תקנון האתיקה