באוגוסט האחרון מלאו הרשתות החברתיות הפלסטיניות בתגובות זועמות ומאיימות כלפי פעילי "אל-קאוס" ("הקשת") וקהילת הלהטב"ק. הסערה גברה כאשר המשטרה הפלסטינית פרסמה החלטה האוסרת על פעילותו של הארגון. עמר אלח'טיב, מפעילי "אל-קאוס", ארגון פלסטיני הפועל מאז 2007 למען חופש מיני ומגדרי, רואה באירועים שהתחוללו אז "נקודת מפנה היסטורית שלעולם לא נשכח".

ב-26 ביולי נער פלסטיני בן 16 נדקר בידי אחיו בשל נטיותיו המיניות, סמוך למקלט לנוער גאה בתל-אביב בו שהה. בתגובה לאירוע התקיימה בחיפה הפגנה ראשונה מסוגה, ביוזמת "אל-קאוס" וארגונים נוספים, במחאה על אלימות על רקע נטיות מיניות ומגדריות. ניסיון הרצח והמחאה שגרר עוררו דיון באשר לחופש המיני והמגדרי בחברה הפלסטינית.

במאמר שפרסם באתר "רציף 22", אתר תקשורת עצמאי, מתאר אלח'טיב את מאמציו של ארגון "אל-קאוס", ששם לו למטרה "לתרום להקמת חברה פלסטינית צודקת ופעילה שמעודדת קבלה של מגוון זהויות ואוריינטציות מיניות וכן חופש מגדרי", בהנעת התקשורת להתייחס לנושא ולהוציאו מנחלתם הבלעדית של להטב"קים ושל ארגונים כמו "אל-קאוס".

באופן מפתיע, ההפגנה ויוזמתו של הארגון זכו לסיקור במרבית אמצעי התקשורת הפלסטיניים

לפי אלח'טיב, פעילי הארגון פתחו בהסתערות מחושבת על עולם התקשורת. ב-2013 פרסמו מחקר שסקר את עמדות הציבור הפלסטיני בנושא זכויות גופניות ומיניות. מחקר אחר בחן את עמדות התקשורת הפלסטינית כלפי סוגיית החופש המיני והמגדרי. הפרסום המשפיע ביותר היה "מדריך עיתונאי לסיקור סוגיית החופש המיני והמגדרי", מסמך שנועד לשמש מקור שעיתונאים יתבססו עליו בבואם לסקר באופן מקצועי סוגיות כאלה.

התגובות לפעילות "אל-קאוס" בפרט ונושא החופש המיני בכלל נחלקות ברובן לשניים, כותב אלח'טיב. חלק מאמצעי התקשורת סירבו במפגיע לעסוק בנושא, אם באמירה מפורשת שהוא "אינו בראש סדר העדיפויות הפלסטיני" ואם בטענה "מנומסת" יותר - "כדי לא לעורר רגישויות". תגובה זו, לדברי הכותב, היא המשך טבעי של מגמת שנאת האחר הרווחת בחברה הפלסטינית.

אמצעי תקשורת אחרים אמנם הסכימו לסקר נושאים מגדריים ומיניים, אך גם זו אינה בהכרח נקודת אור, משום שעל פי רוב סוקר הנושא בצהובונים נטולי כל אג'נדה חברתית המבקשים לצבור פופולריות באמצעות עיסוק בנושאים "עסיסיים". חלק מדיווחיהם אף כלל אמירות מכלילות, שטחיות ומזיקות.

לצד אלו, מדגיש אלח'טיב, אי-אפשר להתעלם מפלטפורמות תקשורת פלסטיניות אחדות שנקטו תמיד גישה מתקדמת וסיפקו לפעילי "אל-קאוס" במה שמעליה יוכלו להתבטא בחופשיות. אולם ניתן למנותן על אצבעות כף יד אחת והן פונות לקהל מצומצם וספציפי.

זוהי הסיבה בגינה רואה אלח'טיב בהפגנה שאירעה באוגוסט, נקודת מפנה. באופן מפתיע, ההפגנה ויוזמתו של הארגון זכו לסיקור במרבית אמצעי התקשורת הפלסטיניים. חלק מהסיקור היה אמנם לא מקצועי, סנסציוני ולא אובייקטיבי, אבל עצם קיומו מראה בבירור שהתקשורת והחברה כולה מכירות בכך שמדובר בתופעה חשובה הראויה להתייחסות, וזוהי בדיוק מטרתו של "אל-קאוס": "להפוך את הסוגייה המינית והמגדרית מתופעה שולית לכזו הנמצאת במרכזו של הדיון החברתי".

אירועי אוגוסט 2019 היו שיעור חשוב לתקשורת הפלסטינית, מסכם אלח'טיב, עליה להקדיש תשומת לב רבה יותר לסוגיית החופש המיני והמגדרי. למרות ההישגים התקשורתיים שהושגו, הדרך עודנה ארוכה.

מאמר זה מתפרסם במסגרת פרויקט אופק, שיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית. חלק קטן מהמאמרים מתורגם במלואו ומתפרסם בשיתוף פעולה עם מרכז אעלאם בנצרת. לדף הפרויקט באתר הפורום>>