במהלך סוף השבוע האחרון, בצירוף מקרים מושלם, תיארו כמה עיתונאים בכירים תסריט דומה לגבי גורלו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי אותם עיתונאים, יש לקחת בחשבון אפשרות שנתניהו, המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים (בכפוף לשימוע) יקבל מנשיא המדינה חנינה מיוחדת עוד לפני שיעמוד לדין, בדומה למקרה התקדימי של בכירי השב"כ בפרשת קו 300.

מה שמשותף לעיתונאים שדיווחו על תרחיש החנינה הוא קשר לארנון (נוני) מוזס, המואשם גם הוא (בכפוף לתוצאות השימוע, שהתקיים בחודש שעבר) באחת מפרשות השחיתות של נתניהו.

מוזס, כך לפי מסקנות המשטרה והפרקליטות ב"תיק 2000", הציע לספק לנתניהו סיקור חיובי בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות" – ובתמורה ביקש מראש הממשלה סיוע בהחלשת "ישראל היום", המתחרה המרכזי שלו בענף העיתונות המודפסת. בעוד נתניהו עומד בפני אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים, מוזס עומד בפני אישום חמור יותר של מתן שוחד – עבירה שדינה עד שבע שנות מאסר בפועל.

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

אם נתניהו אכן יזכה בסופו של דבר לחנינה בשלוש פרשות השחיתות שבהן הוא צפוי לעמוד לדין, עשויות להיות לכך כמובן גם השלכות על שותפיו לפשע – ובהם מוזס. ובניגוד לכל יתר הנאשמים לעתיד, מוזס עדיין עומד בראש של כלי תקשורת משפיע שסר למרותו. בסוף השבוע האחרון, התרחיש שייטיב עם מוזס בקע היישר ממקלדתו של בכיר כותבי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע.

ברנע פתח את טורו השבועי במעשייה: "עורכי-דינו של נתניהו ייפגשו בחשאי עם היועץ המשפטי לממשלה, ויחד איתו יגיעו אל בית הנשיא. אנחנו מוכנים להציע למרשנו עסקה, יאמר אחד מעורכי-הדין. יש תקדימים: כזכור לכולנו, הנשיא הרצוג העניק חנינה לראשי השב"כ בפרשת קו 300. החנינה ניתנה בטרם משפט. וגם פרשת סרוסי, כמובן. היועץ המשפטי סגר את התיק, והנשיא עזר וייצמן פרש. נתניהו יקבל חנינה, בלי כתם ובלי קלון; את השנים הבאות הוא יבלה באמריקה, 150 אלף דולר להרצאה; אתם תקבלו את ממשלת האחדות שלכם, ועם ישראל יקבל קצת שקט".

במערכת "ידיעות אחרונות" החליטו להעניק לתרחיש הבלטה מיוחדת: תקציר טורו של סגל שובץ בלב השער תחת הכותרת "הזמנה לחנינה", ולצדו תצלום של נתניהו, בני גנץ ומעניק החנינה בכוח, הנשיא ראובן ריבלין

ברנע אמנם סייג מיד את התרחיש, וציין כי "הסיכוי שהמפגש הזה יתקיים קרוב לאפס", אך את שלו הוא עשה. הזרע נטמן. כמה עמודים לאחר מכן, בהמשך "המוסף לשבת", חזר על התרחיש עוד עיתונאי בכיר: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ובעל טור קבוע במוסף.

כמו ברנע, גם סגל בחר לפתוח את טורו עם אזכור החנינות מפרשת קו 300. סגל, שהעלה את תרחיש החנינה כבר לפני שמונה חודשים, טען כי בעבר לא היתה לכך היתכנות של ממש – אולם כעת, בעקבות תוצאות הבחירות, "כל הכוכבים מסתדרים בשמיים". חנינה בטרם העמדה לדין, כתב סגל, הפכה ל"פתרון עגול ומושלם שמשחרר את ישראל ממצב הברקזיט שאליו נקלעה בצוק העתים".

במערכת "ידיעות אחרונות" החליטו להעניק לדברים הבלטה מיוחדת: תקציר טורו של סגל שובץ בלב עמוד השער של העיתון תחת הכותרת "הזמנה לחנינה", לצד תצלום של נתניהו, בני גנץ ומעניק החנינה בכוח, הנשיא ראובן ריבלין.

שער "ידיעות אחרונות" (פרט), 20.9.2019

כש"תיק 2000" רק נולד, סגל צייץ נגד מו"ל "ידיעות אחרונות" ותהה מדוע הוא עדיין מחזיק בתפקידו. בהמשך גויס סגל למצבת כותבי העיתון, והסביר כי הסכים לפרסם טורים תחת מוציא לאור שנחשד בשוחד בגלל היחס הלא הוגן של "ידיעות אחרונות" כלפי הימין וההדרה של עיתונאים בעלי השקפה ימנית מעמדות בכירות בעיתון.

נחום ברנע ועמית סגל נמנעו מלהזכיר שלחנינת נתניהו עשויות להיות השלכות חיוביות גם על מוזס, המו"ל שלהם

אחרי שטור שפורסם באתר זה קשר בין השינויים ב"ידיעות אחרונות" להתמודדות של מוזס עם "תיק 2000" צייץ סגל דברי ביקורת נגד הטור. אך כמה שבועות לאחר מכן הוא כבר הציע את פתרון ה"חנינה תמורת פרישה". כעת, כאמור, הוא שב לרעיון, שהפך בינתיים ל"פתרון עגול ומושלם".

ברנע וגם סגל, כפי שצוין ביום שישי בסקירת העיתונות של "העין השביעית", נמנעו מלהזכיר שלחנינת נתניהו עשויות להיות השלכות חיוביות גם על מוזס, המו"ל שלהם. אך ברנע וסגל לא היו העיתונאים היחידים שהדהדו את תרחיש החנינה. עמיתו של סגל, הפרשן הבכיר אמנון אברמוביץ', העלה את האפשרות באותו ערב ב"אולפן שישי" בערוץ 12, ואף הביע בה תמיכה מפורשת.

"אלה שרוצים לראות את נתניהו במשפט לא יאהבו את זה, ואלה שיאמרו שזו סטירה לשוויון בפני החוק יהיו צודקים", סייג מראש אברמוביץ', רק כדי לטעון מיד בהמשך כי "הפתרון היחידי האפשרי מתוך הבלבלה הזאת זה חנינה נשיאותית נוסח קו 300".

זאת לא הפעם הראשונה שבה מגמד אברמוביץ' את "תיק 2000". בעבר, כשהפרקליטות הודיעה על החלטותיה בפרשות נתניהו, אברמוביץ' המעיט בחומרת התיק ותיאר אותו כ"שוחד לייט". מלבד עבודתו בחברת החדשות של קשת, יש לזכור, אברמוביץ' הוא גם פובליציסט קבוע במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". שמו אף הוזכר במשא-ומתן המושחת שהוליד את "תיק 2000": נתניהו העריך שמוזס מסוגל לגרום למיתון הביקורת של אברמוביץ' כלפיו, אך מוזס הכחיש.

כמו ברנע וסגל, אברמוביץ' לא הזכיר בשידור את ההשלכות האפשריות על מצבו של מוזס, או את עצם העובדה שהוא מפרסם מאמרים בעיתונו

כמו ברנע וסגל, ראוי לציין, אברמוביץ' לא הזכיר בשידור את ההשלכות האפשריות על מצבו של מוזס או את עצם העובדה שהוא מפרסם מאמרים בעיתונו.

נדב איל, עורך חדשות החוץ בחדשות 13, שכותב גם הוא דרך קבע ב"ידיעות אחרונות", פרסם כבר לפני כשנה וחצי מאמר שבו הציע לתת חנינה לנתניהו. בסוף השבוע האחרון, על רקע דברי ביקורת שנפוצו ברשתות החברתיות בנוגע לתרחיש החנינה, צייץ איל כי מאז שינה את עמדתו. עם זאת, איל הבהיר כי הוא לא מרגיש "עוצמה מיוחדת בעניין הזה", וטען כי "שלטון החוק לא ייהרס אם ראש הממשלה יקבל חנינה". לדבריו, "זה לא עניין של בריקדות".

בן כספית, ב"מעריב", הקדים את בעלי הטור של מוזס. אופציית החנינה לנתניהו עלתה אצלו בטור שפורסם כבר בגיליון של יום חמישי. בדומה לאחרים, גם הוא הזכיר את הדוגמה ההיסטורית של פרשת קו 300, וציין כי מי שיזם ורקח את החנינה התקדימית במקרה ההוא היה עו"ד רם כספי, שהצטרף לאחרונה לצוות הסנגורים של נתניהו.

לקצות החוט של מוזס, כך מסתמן, לא קשורים רק חברי-כנסת. נראה כי באותה המידה יש לו יכולת להפעיל גם קואליציה של אנשי תקשורת בכירים, קובעי ומעצבי דעת קהל, שיקדמו את סדר היום שלו בהתאם לאינטרס הישיר שלו, ובניגוד לאינטרס הציבורי

בשונה מכל יתר העיתונאים שהוזכרו לעיל, כספית אינו על הפיירול של מוזס – אם כי ספרו האחרון, הביוגרפיה "נתניהו", יצא לאור בהוצאת הספרים של קבוצת "ידיעות אחרונות". זאת ועוד, בכתיבתו ב"מעריב" על "תיק 2000" כספית מתנסח פעם אחר פעם כאילו מוזס הוא הבעלים של העיתון שלו, ולא של טבלואיד מתחרה.

"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, נוהג בשנים האחרונות להדפיס שוב ושוב את אותה קריקטורה: נוני מוזס כמפעיל בובות, המושך בחוטי חייליו ומפעיל אותם מאחורי הקלעים. בדרך כלל, הדימוי הזה נשלף כדי להדגים את היכולת של מוזס להפעיל לטובתו קואליציה של חברי-כנסת משלל מפלגות, שנקראים לדגל בעת הצורך – למשל, כשמו"ל "ידיעות אחרונות" מבקש לרסק את "ישראל היום" באמצעות חקיקה פרסונלית.

ראש הממשלה נתניהו מחזיק גם הוא בתפיסת המציאות הזאת. "הוא בנה חמ"ל. יש לו שם חדר מבודד. אני יודע. כל מיני דברים מוזרים, אוקיי?", אמר נתניהו לחוקריו על מוזס ומשכן הכנסת לפי דיווח של גידי וייץ שפורסם לאחרונה ב"הארץ". אך לקצות החוט של מוזס, כך מסתמן, לא קשורים רק חברי-כנסת. נראה כי באותה המידה יש לו יכולת להפעיל גם קואליציה של אנשי תקשורת בכירים, קובעי ומעצבי דעת קהל, שיקדמו את סדר היום שלו בהתאם לאינטרס הישיר שלו, ובניגוד לאינטרס הציבורי.