יו"ר ועדת הבחירות לא הצליח למנוע מנתניהו להפיץ תעמולה. פייסבוק כן. שני עשורים וחצי לא הספיקו למחוקקים כדי להתאים את חוקי התעמולה למציאות המקוונת. מי שקובע את כללי המשחק בפועל הם תאגידי הטכנומידע האמריקאיים.
יונתן אוריך, דוברו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגרר ביום חמישי בערב לבירור אצל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. אוריך נשאל על התחייבותו שהופרה כי ההודעה המיוחדת של נתניהו בתקשורת על החלת ריבונות בבקעת הירדן לא תהיה הודעה פוליטית. הדיון נערך בדיעבד, אחרי ההפרה, ומלצר קנס את הליכוד ב-15 אלף שקל – המחיר הכי נמוך פר דקה ששולם על תשדיר תעמולה בכל מערכת הבחירות הזאת.
באותו יום ננקט צעד נוסף, אפקטיבי יותר, נגד נתניהו והליכוד – פייסבוק החליטו להשעות את הצ’אט-בוט שלו ליממה קריטית, בעקבות פרסום באתר "העין השביעית" על הסתה שביצע שם הקמפיין של נתניהו נגד ערבים.
ה"ביבי-בוט" שלח לנמעניו תסריט שיחת שכנוע להצבעה למפלגת הליכוד, ובו נכתב: "שלום (שם פרטי), שמי ___ ואני מתנדב מטעם ראש הממשלה נתניהו. […] אני תורם את הזמן שלי כי אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו – נשים, ילדים וגברים – ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו".
אחרי התעלמות של יומיים מסרה דוברת פייסבוק בישראל, מעיין שריג: "לאחר שבחנו את פעילות הבוט בשימוש קמפיין הליכוד, מצאנו הפרה של המדיניות שלנו בכל הנוגע לדיבור שנאה. כמו כן, מצאנו שהבוט עשה שימוש לרעה בפלטפורמה על-ידי יצירת קשר עם אנשים מחוץ לתקופת הזמן המותרת. בעקבות כך, השעינו את פעילות הבוט למשך 24 שעות. במידה ויהיו הפרות נוספות של המדיניות שלנו, אנו ננקוט בפעולה המתאימה".
שני המקרים הללו מציירים תמונה מדאיגה: מצד אחד, רשות ממלכתית שאחראית על הבחירות כושלת באכיפת החוק; מצד שני, תאגיד טכנומידע אמריקאי מחליט מה ראש ממשלת ישראל יכול להגיד ומה לא בפלטפורמה העיקרית שבה הוא מדבר עם נתיניו.
הצעד המאוחר והצנוע של פייסבוק נגד נתניהו מהווה חריגה מהיחסים החמים בין הגופים. לא סתם גייסה החברה את ג'ורדנה קטלר לתפקיד מנהלת המדיניות והתקשורת, כלומר אשת הקשר בין החברה לממשל – קטלר ניהלה את לשכת שגריר ישראל בארצות-הברית, רון דרמר, שהיה יועץ קרוב של נתניהו.
בפייסבוק כבר קבעו בבחירות הקודמות כי הליכוד הפר את כללי השימוש של הרשת החברתית, אולם לא עשו דבר מלבד להודיע על כך לצוות הניו-מדיה שלו. באופן צפוי, גם המדינה (כלומר שלטון נתניהו) מקפידה לא לפעול נגד הרשתות החברתיות בהיבט הפוליטי.
בשלהי הכנסת ה-20, נתניהו טירפד הצעת חוק שביקשה להחיל את כללי התעמולה על הרשתות החברתיות, ונראה שגם אם היה עובר חוק כזה, ועדת הבחירות החלושה לא היתה יודעת איך לאכוף אותו. על חקיקה חדשה, כזו שתתאים את חוקי התעמולה למאה ה-21, או אפילו לשלהי המאה ה-20, כנראה שאין מה לדבר.
בארצות-הברית, לעומת זאת, קורה בדיוק ההפך: בעוד הנשיא דונלד טראמפ משתמש בטוויטר כדי לסגור חשבונות עם מדינות, ארגונים ואנשים פרטיים, מסית ומשקר (והחברה באופן מודע ומוצהר לא מגבילה את חשבונו), מתנהל מאבק דו-מפלגתי בתאגידי הטכנומידע, בין השאר על השליטה שלהם בזירת השיח הציבורית.
ביום שישי האחרון שלחו ראשי ועדת בית-הנבחרים למערכת המשפט, ותת-הוועדה להגבלים עסקיים, מכתבים לחברות גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל בדרישה לקבל מסמכים פנימיים שנוגעים לחקירות שהוועדה מקיימת בנושא.
יו"ר הוועדה, ג'רלד נדלר (דמוקרט), כתב כי "מצטברות עדויות שלפיהן קומץ תאגידים השתלט על נתח חריג בגודלו של הסחר והתקשורת המקוונים". הנציג הרפובליקני הבכיר בוועדה, דאג קולינס, אמר ש"המידע הזה חיוני כדי לברר אם יש התנהלות אנטי-תחרותית, אם רשויות אכיפת ההגבלים העסקיים שלנו צריכות לחקור סוגיות ספציפיות ואם חוקי ההגבלים העסקיים שלנו זקוקים לשיפור כדי לקדם באופן מוצלח יותר את התחרות בשווקים הדיגיטליים".
הקטע שודר במקור בתוכנית "שישבת" בגלי-צה"ל ופורסם בבלוג "חדר 404"