המלצה להעמיד לדין פוליטיקאי בכיר, חבר בממשלה, באשמות של שוחד ומרמה, סיוע פסול לחשודה בעבירות מין ועוד, היא אירוע חדשותי שאפשר היה לחשוב שאין עוררין על חשיבותו. ובכל זאת, גם במקרה כזה הסיקור נקבע לפי השתייכותו המגזרית של כלי התקשורת המסקר. כך לפחות עולה מסיקור החשדות החמורים נגד סגן השר יעקב ליצמן בעיתונות החרדית.

אתמול בצהריים המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את ליצמן, איש יהדות-התורה בגין שורה של עבירות שביצע על-פי החשד בעת כהונתו במשרד הבריאות. כלי התקשורת המרכזיים בארץ דיווחו על ההתפתחות החדשותית החשובה, והבוקר (7.8) היא גם העפילה לרוב הכותרות הראשיות בעיתונים. בדיקה של הסיקור בעיתונות החרדית היומית ("המודיע", "יתד נאמן", "המבשר" ו"הפלס") מציג גישה הפוכה: הימנעות מוחלטת מסיקור ברוב העיתונים – ומנגד סיקור מובלט ב"המודיע", אך כזה שיוצא באופן אגרסיבי להגנת החשוד.

"המודיע", המזוהה עם חסידות גור, הוא בטאון אגודת-ישראל, המפלגה החרדית שמטעמה מכהן ליצמן בכנסת וברשימת יהדות-התורה. בשנים האחרונות התפרסמו עדויות ודיווחים עיתונאיים על כך שליצמן פועל לקידום האינטרסים של העיתון בכובעו כשר וכסגן שר הבריאות, אם כי הטענות הללו ככל הידוע אינן קשורות להמלצות המשטרה.

שער "המודיע", הבוקר (לחצו להגדלה)

בעיתונות החרדית נוהגים לא פעם לוותר על סיקור של פרשיות שעלולות לפגוע בהגמוניה של בכירי המגזר, וממעטים בעיסוק בפלילים. ובכל זאת, הבוקר "המודיע" הוא העיתון היחיד שהודיע לקוראיו על ההמלצות להעמיד לדין את ליצמן. הרוח מגויסת, כמובן: בשום מקום בגיליון לא נמסר לקוראים מה הם בדיוק המעשים שבגינם הומלץ להעמיד לדין את ליצמן – הפעלת לחץ על פסיכיאטרים כדי לסייע במניעת הסגרתה לאוסטרליה של נאשמת בעבירות מין פדופיליות, והצעת הטבות לעובדי משרד הבריאות כדי למנוע סגירה של מסעדה ירושלמית שבעליה הוא אחד ממקורבי סגן השר.

קוראי "המודיע" שירצו להתעדכן בסעיפי האישום – הצעת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והדחת עד – יוכלו למצוא אותם רק בעמודים הפנימיים, בתוך ידיעה שעוסקת ב"אזרחים מכל הגוונים" ש"קיבלו סיוע" מליצמן לאורך כהונתו. מה שכן מדגישים ב"המודיע" הוא את גרסת הפוליטיקאי ומפלגתו: "המשטרה טופלת האשמות על סגן שר הבריאות ח"כ הרב ליצמן על שביקש לסייע לאנשים במצוקה", נכתב בכותרת בולטת שהתפרסמה בשער העיתון. בכותרת הגג נטען כי המשטרה פועלת ממניעים פוליטיים. "מסע הכפשות פוליטי המתוזמן לערב הבחירות הקודמות והנוכחיות", נכתב שם.

רוב הכתבה, שנושאת קרדיט אנונימי ("סופר 'המודיע'"), מוקדש להדיפת הטענות לשחיתות ולרצף של ציטוטים מפי מליצי יושר. "פרקליטים בכירים אומרים כי מדובר במסע הכפשה חסר שחר, שכן כל ההאשמות יוכחו על נקלה כחסרות בסיס ובוודאי ללא שום ממד פלילי", מוסר "סופר 'המודיע'" בפתח דיווחו, אך אינו מציין את שמותיהם של הגורמים המשפטיים האנונימיים. גם טיבן של ההאשמות עצמן אינו נמסר בכתבה.

הידיעה שבה הוכמנו סעיפי האישום המומלצים. "המודיע", עמ' 4, הבוקר (לחצו להגדלה)

העיתונאי האנונימי מוצא לנכון להלין על "הגישה האומללה והתמוהה של משטרת ישראל", שפוגעת במעט האמון הציבורי שעוד נותר לגוף זה. "המכירים את פועלו של הרב ליצמן ואנשיו במשרדו", נמסר לקוראי "המודיע", "מביעים צער עמוק על שהמשטרה מבקשת לתקוף את הדגל החשוב שלו ושל לשכתו, במסגרתו מסייעים לרבבות אנשים מבלי הבט על השתייכותם או דתם. המוני אנשים, חילוניים, דתיים, חרדיים, יהודים ולא-יהודים, יעידו על הסיוע שקיבלו ללא כל תנאי וללא כל התניה מהרב ליצמן ומאנשיו. כואב ומוזר שדווקא בנקודה הזו מבקשת המשטרה לפגוע".

מליצי היושר של יעקב ליצמן, נמסר בדיווח של "המודיע", מגיעים "מכל קצות הקשת הציבורית, מלבד השמאל ועויני הדת המוצהרים". עם זאת, בעיתון מצטטים בעיקר פוליטיקאים חרדים

מליצי היושר של ליצמן, נמסר בכתבה, מגיעים "מכל קצות הקשת הציבורית, מלבד השמאל ועויני הדת המוצהרים". עם זאת, בעיתון מצטטים בעיקר פוליטיקאים חרדים – עמיתיו של ליצמן ליהדות-התורה מאיר פרוש, משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יעקב טסלר וישראל אייכלר, שטוען כי "החרדים הם אוכלוסייה נרדפת על-ידי פקידי השלטון". לצד דבריהם שובצו הודעה מטעם מפלגת ש"ס, וציטוט של השר בצלאל סמוטריץ'. "מהודעת המשטרה נראה שמדובר בעוד ניסיון לשלול סמכויות פעולה מנבחרי הציבור ולהעביר אותן לפקידים", הצהיר סמוטריץ'.

הקמפיין של ליצמן מקבל חיזוק גם באמצעות שני טורים. מאמר המערכת "הד היום" חוזר על הטיעונים שלפיהם ליצמן הופלל בגין סיוע לאזרחים. "תחזקנה ידיו של הרב ליצמן, ולו ייאמר לעת הזאת: 'אשריך שהוכפשת על עזרה לזולת'", מובהר בטור, שאינו חתום.

הטור השני הוא מאמר שגורס כי "ב-94% של פעילות אגף החקירות להב 433 של משטרת ישראל, היא 'מצליחה' לתפור תיקים על האזרחים אותם החליטה לחקור". לטענת המחבר, מ' שלום, ב"רוב הגדול מאוד" מתוך אותם תיקים "יוצאים הנאשמי-חינם זכאים במשפט". ליצמן, שנחקר על-ידי חוקרי להב 433, כלל לא מוזכר בטור. עילת פרסומו הרשמית היא ההמלצה להעמיד לדין את גל הירש בגין עבירות מס.

אפילו "הפלס" התעלם

ההתגייסות של "המודיע" לטובתו של ליצמן ברורה ומובהקת. ליצמן ואנשיו מנהלים כעת קמפיין הזועק את חפותו, ואינם מגבילים את עצמם לבטאון המפלגתי. לעומת זאת, באתרי החדשות החרדיים "כיכר השבת", "בחדרי חרדים" ו"חרדים 10" דיווחו על ההמלצות, וגם על התגובות להן. בעיתונים החרדיים בחרו בדרך אחרת לחלוטין: במקום להילחם את מלחמתו של ליצמן, או לפחות לדווח עליה, דווקא בעיתונים שאינם קשורים למעגליו המיידיים של סגן השר החליטו לא לעסוק כלל בפרשה.

ההתגייסות של "המודיע" לטובת ליצמן ברורה ומובהקת. בשאר העיתונים בחרו בדרך אחרת לחלוטין: דווקא בעיתונים שאינם קשורים למעגלים המיידיים של סגן השר החליטו להחריש

"המבשר", שנוסד על-ידי משפחת העסקנים פרוש, הוא יומון שמייצג פלג אחר באגודת-ישראל. מאיר פרוש הוא אחד מחברי-הכנסת החרדיים שצוטטו בידיעה של "המודיע". יש לו דעה על פרשת ליצמן, והוא אינו חושש להביע אותה. אבל הוא מעדיף לא לעשות זאת על גבי "המבשר", העיתון המשפחתי. הבוקר אין בו שום אזכור לפרשה.

"יתד נאמן" הוא היומון של מפלגת דגל-התורה, שמרכיבה את רשימת יהדות-התורה יחד עם אגודת-ישראל של ליצמן. הבוקר, החשדות למעשי שחיתות שביצע סגן השר אינם מוזכרים כלל בעמוד השער שלו, וגם לא בעמודים הפנימיים.

"יתד נאמן" ו"המבשר" מזוהים עם שותפיו הפוליטיים של ליצמן, וקל להניח שיש תיאום כלשהו מאחורי החלטתם להתעלם מהפרשה. ואולם, המלצות המשטרה נעדרות הבוקר גם מ"הפלס", היומון שהקים פלג אידיאולוגי קיצוני שהתפצל מדגל-התורה ומנהל מאז מאבק אגרסיבי נגד שאר העיתונים. בימים אלה מנהל "הפלס" מערכה משל עצמו נגד מערכת אכיפת החוק, בעקבות ההודעה על הגשת כתבי אישום נגד בכיריו בגין הפעלת לחצים פסולים על מפרסמים כדי שיפסיקו לרכוש מודעות ב"יתד נאמן" (מערכת "הפלס" דיווחה על כתבי האישום נגד בכירי העיתון באופן דומה לזה שבו דווח ב"המודיע" על החשדות נגד ליצמן).

שרי רוט: "קיימת לויאליות בין היומונים, גם כשמדובר בעיתון בית ששייך למפלגה אחרת. בשבועונים ובאתרים הכתיבה משוחררת יותר"

האם הקמפיין הזה הוא הסיבה להתעלמות מהמלצות המשטרה? לא בהכרח. העיתונאית שרי רוט, פרשנית פוליטית באתר "חרדים 10", מצביעה על סיבה אחרת. "אני רוצה להזכיר לך שב-2013 הרב שמואל אוירבך, הרב של 'הפלס' שנפטר מאז, הגיע לאדמו"ר מגור לביקור. סוכם אז שהחסידים של הרב אוירבך יצביעו ליהדות-התורה, ובתמורה ליצמן יקדם את האינטרסים שלהם, למרות שבסוף הוא לא היה יכול לדאוג להם יותר מדי, כי הוקמה ממשלה עם בנט ולפיד", אומרת רוט בשיחה עם "העין השביעית".

"אחר-כך, כשחסידי הרב אוירבך ראו שליצמן לא יכול לדאוג להם, הם נטשו את יהדות-התורה – אבל עדיין נשאר חיבור מסוים בין הפלגים. אי-אפשר להגיד שהם ממש אוהדים את ליצמן, אבל הם בטח לא יפגעו בו", היא מוסיפה. "באופן כללי קיימת לויאליות בין היומונים, גם כשמדובר בעיתון בית ששייך למפלגה אחרת. בשבועונים ובאתרים הכתיבה משוחררת יותר. יחד עם זה, בסיפור של ליצמן רבים מהעיתונאים זוכרים לו שתמיד כשפונים אליו, הוא נרתם לעזרה ולסיוע".

איך את מסבירה את זה ששלושת היומונים בחרו לא לסקר את ההמלצות? הם הרי היו יכולים פשוט להציג את הצד של ליצמן, כמו ב"המודיע".

"ב'המודיע' נקטו בקו קצת מוגזם, זה לעשות צחוק מהעיתון שלך – וזה משהו שליצמן היה יכול לעשות רק בעיתון הבית שלו. בשאר העיתונים כנראה יצאו מנקודת הנחה שאף אחד מהקוראים לא נחשף לסיפור מלכתחילה, אז אין מה לפתוח את זה דווקא עכשיו, אפילו לא כדי להציג את התגובות של ליצמן".