לפני כשלוש שנים, ביולי 2016, רגע לפני שהכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעתו של מיקי רוזנטל לאיסור פרסום סמוי בתקשורת, עלה חבר-הכנסת לדוכן כדי לשאת דברים. רוזנטל, שידע כי הצעתו עומדת להידחות, נשא נאום חריף שבו האשים את חברי-הכנסת שהתנגדו לחוק כי הם פועלים נגד האינטרס הציבורי. "יש פה חברי-כנסת שבחשו בחוק הזה כי יש עיתונים שמיטיבים איתם, והכל על חשבון הציבור", טען רוזנטל. השבוע החליט לחשוף את אחד מאותם חברי-כנסת שעליהם דיבר.

"מושחתים אני מריח מקילומטרים. לא האמנתי שאיילת שקד היא כזו עד שלא שמעתי אותה במו אוזני", צייץ רוזנטל בטוויטר לצד תצלום שער "7 ימים", מוסף יום שישי של "ידיעות אחרונות", שהעניק בימה בולטת ואוהדת לשקד, ולא בפעם הראשונה. "כאשר ניסיתי לשכנע אותה כשרת המשפטים לתמוך בחוק שלי שישקף לציבור את הפרסום הסמוי, אמרה לי במפורש: 'השתגעת? לא אפגע ב'ידיעות'. נוני מתנגד'. לפגוע בציבור אין בעיה. בנוני – חס וחלילה. והנה נוני משלם לה בכתבה מפרגנת ב'ידיעות'. וזה לא המקרה היחיד שבו נתקלתי בהתנהלותה המושחתת. לא רק את ביבי צריך לחקור ולהעמיד לדין, אלא גם את איילת".

שקד מכחישה מכל וכל שאמרה את מה שרוזנטל מייחס לה (ראו תגובתה המלאה בהמשך), ומקורבה דניאל אביטל אף הזהיר את חבר-הכנסת לשעבר מפני תביעת דיבה, אך רוזנטל מתעקש על גרסתו ואף הזמין את שקד לבדיקת פוליגרף זוגית.

איילת שקד על שער מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 26.7.2019

איילת שקד על שער מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 26.7.2019

בשיחה עם "העין השביעית" מגלה חבר-הכנסת לשעבר מדוע הוא מדבר בביטחון על האירוע. זמן קצר לאחר שאמרה לו שקד כי אינה יכולה לתמוך בחוק נגד פרסום סמוי בשל האינטרס הכלכלי של ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", רוזנטל רשם לעצמו את המשפט כדי לא לשכוח.

"רשמתי", אומר רוזנטל. "מיד רשמתי את המשפט של שקד, כמו את כל המעשיות שהיו לי אז. חשבתי שבעתיד אולי אני אכתוב ספר, לא על הפרשה הזו אלא בכלל. אני כנראה לא אכתוב ספר, אבל כשקרו דברים שהרגשתי שהם משמעותיים רשמתי לעצמי באופן מסודר".

ההצעה של רוזנטל לתיקון חוק הגנת הצרכן התמקדה במה שהוא מגדיר "הרמת מסך". "לא רציתי לפגוע בעיתונים ובמודל העסקי שלהם, ואני מבין את הצורך במה שנקרא 'תוכן שיווקי', אבל זה עומד בקנה אחד עם הונאת הקהל", הוא אומר. הצעתו של רוזנטל נועדה למנוע את ההונאה באמצעות סימון ברור המבדיל בין תוכן מערכתי לתוכן פרסומי בכל כלי התקשורת – מודפסים, מקוונים ומשודרים.

מיקי רוזנטל: "זו הצרה של הפוליטיקה והתקשורת בישראל. הסימביוזה החולנית הזו, שלפיה כלי תקשורת נהנים מרגולציה טובה או סובלים מרגולציה רעה, ומצד שני פוליטיקאים שלא היו להם חיים בעבר מחוץ לתקשורת הממוסדת ונזקקו לה באופן נואש. הברית הבלתי קדושה הזו היא הפיל שבחדר"

"כשמחוקקים חוק צריך לראות את טובת הכלל, ולא אדם כזה או אחר שייפגע", מסביר רוזנטל. "לפעמים אנשים נפגעים מחוק צודק, ויש צורך לפצות אותם או להכניס הסתייגות בחוק, וזה בסדר. אבל העיקרון בחוק הזה הוא עיקרון ראוי מאוד, ואני לא חושב שיש מישהו שחולק על זה".

אל מול העיקרון הצודק של הצעת החוק נוצרו באופן טבעי קואליציות בכנסת, לאו דווקא מטעמים עניינים. "אנשים התגייסו, ולא רק מנימוקים מוסריים וציבוריים", מאשר רוזנטל ,"אלא גם כי כל אחד ניסה לצערי לפגוע או לקדם את כלי התקשורת הידידותי אליו, או העוין אליו. זו הצרה של הפוליטיקה והתקשורת בישראל: הסימביוזה החולנית הזו, שלפיה כלי תקשורת נהנים מרגולציה טובה או סובלים מרגולציה רעה, ומצד שני פוליטיקאים שלא היו להם חיים בעבר מחוץ לתקשורת הממוסדת ונזקקו לה באופן נואש. הברית הבלתי קדושה הזו היא הפיל שבחדר".

לדברי רוזנטל, האמירה של שקד יצאה מפיה ימים אחדים לפני שהחוק אמור היה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא, כשרת המשפטים, עמדה בראשה. תמיכה של הוועדה או התנגדותה מסמנת פעמים רבות לחברי הקואליציה בכנסת את הדרך להצביע, ועל כן היא גורם מכריע להצלחתן של הצעות חוק פרטיות כמו זו של רוזנטל.

הצעת החוק של רוזנטל זכתה כבר קודם לכן לתמיכה של משרד התקשורת ומשרד הכלכלה, שם יושבת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אולם לא היה בכך די. "ברמה הפוליטית", נזכר רוזנטל, "החוק כמובן זכה לתמיכתו של נתניהו, כי הוא חשב שזו תהיה פגיעה ב'ידיעות אחרונות'. הוא ניסה מאוד לדחוף את החוק".

לדברי רוזנטל, מי שפעל בשמו של נתניהו בעניין זה היה יו"ר הקואליציה דאז, ח"כ דוד ביטן. יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי של "הארץ", תיאר בזמן אמת כיצד נתניהו השתמש בביטן כדי לנסות ולשכנע את ראשי המפלגות לתמוך בחוק, אך נכשל. יעקב ליצמן, שבביטאון מפלגתו "המודיע" יש שפע של פרסום סמוי, הביע הסתייגות. שרים אחרים העדיפו דחייה כדי "ללמוד את הנושא". לפי רוזנטל, בשלב זה איילת שקד היתה המתנגדת הבולטת היחידה לחוק, לצד ליצמן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: שלומי כהן)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: שלומי כהן)

כדי להתגבר על התנגדותו של ליצמן, מספר רוזנטל, נתניהו ניסה לשכנע אותו באמצעות החרגה מהחוק של עיתונים בעלי תפוצה נמוכה, כך שלא ישפיע על "המודיע" (אבל כן על "ידיעות אחרונות"). "ביטן בא אלי ושאל אם אני אהיה מוכן לזה", נזכר רוזנטל. "אמרתי לו שלא, אבל שישאל קודם כל את ליצמן, ואם הוא יבוא עם תשובה חיובית אני אשקול את זה. אבל ליצמן לא הסכים אפילו לזה, כך שלא נאלצתי לעמוד פה במבחן".

מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה: "כמו תמיד, כל ההתנהלות של סגן השר ליצמן היתה לפי החוק ובשקיפות". מדוברו של ביטן לא נמסרה תגובה.

"חוץ מליצמן, ביטן אמר לי שאיילת מתנגדת", מוסיף רוזנטל. "פגשתי אותה במליאה ואמרתי לה: 'תקשיבי, זה חוק טוב'. ואז היא אמרה לי את המשפט הבלתי נשכח, שרשמתי מיד: 'זה יפגע ב'ידיעות', נוני מתנגד'. ככה. אחר-כך היא הבינה שאמרה את הדבר הזה ונבהלה, למרות שהיינו בארבע עיניים. והיא התחילה להגיד, 'לא, תקשיב, נמצא משהו אחר, זה לא טוב'".

רוזנטל: "ביטן אמר לי שאיילת מתנגדת. פגשתי אותה במליאה ואמרתי לה: 'תקשיבי, זה חוק טוב'. ואז היא אמרה לי את המשפט הבלתי נשכח, שרשמתי מיד: 'זה יפגע ב'ידיעות', נוני מתנגד'. ככה. אחר-כך היא הבינה שאמרה את הדבר הזה ונבהלה, למרות שהיינו בארבע עיניים"

מטעמה של שקד נמסר בתגובה: "מדובר בגיבוב שקרים הזוי פרי דמיונו המעוות של מיקי רוזנטל ותו לא. טענותיו המופרכות של רוזנטל לא מתיישבות עם המציאות הפשוטה, שכן ועדת השרים בראשות שקד דווקא קידמה פתרון לנושא הפרסום הסמוי שהיה מוסכם על גורמי המקצוע בתחום. שאר דבריו של רוזנטל נמוכים ואינם ראויים להתייחסות, אנו מצרים על כך שנותנים לזה במה".

רוזנטל, מנגד, טוען כי שקד לא קידמה שום פתרון אחר לפרסום הסמוי. "היו דיונים ברשות השנייה, ובאמת קיבלו איזה כללים, אבל זה לא פתר את הבעיה ואפילו לא התקרב לפתרון הבעיה", הוא אומר. "אבל אם אני ממציא את זה אז יאללה, נלך לפוליגרף. אין לי דרך אחרת להתמודד עם זה, כי זה באמת היה בשיחה בארבע עיניים".

"בגלל שזו היתה שיחה אישית ביני לבינה, לא חשבתי מעולם לפרסם את זה", מוסיף רוזנטל, "והיו כמה פרסומים מאוד אוהדים עליה ב'ידיעות אחרונות', אבל ב'ידיעות' עושים את זה הרבה. 'ידיעות' מפנק לעתים קרובות פוליטיקאים שמעריכים או שחושבים שיכולים לשרת אותו, ואז הוא מפנק אותם לאו דווקא בהסכם מושחת. הוא טוב אליהם בתקווה שיהיו טובים אליו. זה אפילו לא מגיע ל'שלח לחמך'. אבל במקרה הזה גם היה את המשפט ההוא שלה, ובסוף השבוע ראיתי את התמונה בשער. אמרתי: 'יש מקפצה ויש מקפצה'. זו היתה מקפצה כל-כך גבוהה שהחלטתי לפרסם".