י', דוגם, עובד בחדר אטום בבניין חברת החדשות של ערוץ טלוויזיה מרכזי: חדר הדגימות. "אני דוגם את כל חומר הגלם שמגיע מהצלמים ומכתבי השטח ומעביר אותו למחשב. העבודה היא על ארבעה מכשירים במקביל, בחדר בלי חלונות. זאת בעצם תיבה של פרה".
קוֹלֵט פּוֹלֵט 1
מדוע תיבה של פרה? "פרות מעלות גירה, וזה דומה למה שקורה בחדר הזה. כל הזמן חומר הגלם נכנס למכשירים ויוצא מהם לשידור. כמו משאבה, אבל של אינפורמציה חזותית. מין תחנת מעבר של קליטה ופליטה שבה אין לדוגם שום מרחב השפעה או החלטה בתוך העבודה. החומר מגיע לחדר, ואני מעביר אותו למחשב. לי יש תפקיד אוטומטי לחלוטין".
יצירתיות
לא הכל אוטומטי. "אני יכול לחשוב על מקרה אחד שבו עשיתי בחירה משלי. זה היה כשהייתי אמור לבחור שוט של אסד מתוך חומרי ארכיון לצורך שידור כתבה. ראיתי את החומרים והיה שם שוט של אסד במדים. החלטתי לא לדגום את אסד במדים ולחפש אסד אחר, דיפלומטי יותר. זה היה בימים של מתיחות, ולא רציתי להוציא לשידור עוד דימוי מלחיץ ומיותר. אז שם היתה לי איזושהי אפשרות בחירה. אבל למעט רגעים מאוד שוליים כאלה, אני סוג של פועל. בעצם כל כוח ההשפעה שלי הוא בשמות שאני נותן לקבצים. שם מסתכם מרחב היצירה שלי. אז לפעמים אני משחק עם הפונטים, מערבב בשמות אותיות גדולות וקטנות, עד שבא מישהו ונוזף בי".
רגעים מעניינים
"אני עובד מול כמה מוניטורים, ולפעמים יש חיבורים מפתיעים בין המסכים. כמו מצב שבו אולמרט מופיע במסך אחד, ובמסך שלידו אמא עיט מאכילה גור עיט בבשר. מין יצירתיות של מכונות שמולידה לרגע משמעויות חדשות".
הלם המידע
"בסך-הכל כשאני עובד אני נמצא בסוג של ניתוק, כמו הלם, שנובע מיותר מדי דימויים שרצים לי מול העיניים. בסוף משמרת אני לא זוכר כלום מכל הוויז'ואלס שדגמתי. ואני חושב שזה משל על מצב התקשורת בכלל. אי-אפשר להתמודד עם השטף הזה שתוקף אותך, אז אתה פשוט מדחיק".
קוֹלֵט פּוֹלֵט 2
"לאנשים שעובדים בחדשות יש כוונות טובות, אבל כל המערכת נמצאת באוטומטיזציה", קובע י'. "עושים כתבה למהדורה, אבל היא תמיד תסתכם בכמה דקות. היא לא אמורה לגרום לך להרהר בדברים, אלא להשכיח אותם ממך. כמו מלודיה שאף פעם לא חוזרת על עצמה או מאטה, אלא דוהרת הלאה.
"המוזיקליות האוטומטית נכנסת אפילו לאינטונציה של הכתבים, וזה בגלל שכל המערכת פועלת על אמצעים של שכפול הנראטיב. אתה לא זוכר את החדשות של אתמול וגם לא מה קראת בעיתון של היום בבוקר. זה בסדר, כי אתה לא אמור לזכור את החדשות. אתה אמור בדיוק לשכוח אותן".