"סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא לשתות". נראה שב"ישראל היום" מאמצים את האמירה המפורסמת הזו של שמעון פרס, ומקפידים שלא להקדיש כל כותרת ראשית של גליון שישי שלהם בתקופת הבחירות לסקר. בחינמון אוהבים סקרים רק כשהם משרתים את האג'נדה של בעל הבית: בשבוע שעבר הסקר הראה על הגדלת הפער בין ראש הממשלה הנוכחי וחביב העיתון בנימין נתניהו לבין הטוען לכתר בני גנץ, וב"ישראל היום" החביאו אותו. השבוע הראה הסקר על הובלה של גוש הימין, והוא מגיע לכותרת הראשית.

את הנתונים הלא מחמיאים לנתניהו דואגים להצניע: למרות שלפי הסקר הליכוד איבד שלושה מנדטים, שבוע ויום לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על הכוונה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, ב"ישראל היום" קובעים בכותרות בשער ובעמוד הפותח כי "החלטת היועמ"ש כמעט לא שינתה את מאזן הכוחות", "כתב החשדות וההשפעה שלא היתה" ו"מסמך היועמ"ש נגד נתניהו כמעט לא שינה את עמדות הציבור".

הקביעה המטעה הזו שאובה מהסקר: 86% מהנשאלים אמרו שלא ישנו את הצבעתם. כמובן שאם היו מבליטים בעיתון את הנתון הנכון למצביעי הליכוד, ולא לכלל המצביעים, היה נחשף מספר נמוך בהרבה. כזה המסביר את היעלמותם של שלושה מנדטים – שלושה מנדטים שהפרשן הפוליטי של העיתון, מתי טוכפלד, קובע בטורו במוסף הפוליטי כי הם אלו שיכריעו את גורל הבחירות.

למעלה: "ישראל היום", יום שישי, 8.3, עמוד 2 – אובדן שלושה מנדטים הוא חסר משמעות, "השפעה שלא היתה". למטה: "ישראל היום", יום שישי, 8.3 – אותו פרשן קובע בטורו במוסף השבועי כי שלושת המנדטים הללו צפויים להכריע את הבחירות

למעלה: "ישראל היום", יום שישי, 8.3, עמוד 2 – אובדן שלושה מנדטים הוא חסר משמעות, "השפעה שלא היתה". למטה: "ישראל היום", יום שישי, 8.3 – אותו פרשן קובע בטורו במוסף השבועי כי שלושת המנדטים הללו צפויים להכריע את הבחירות

הגישה של "ישראל היום" לסקרים ראויה להתבוננות מעמיקה. סקרים הם במקור כלי שנועד לעזור לבוחן המציאות שלנו. לפזר את ערפל הבורות, להוסיף לנו ידע – רעוע וקצר טווח ככל שיהיה. ב"ישראל היום" משתקף באופן העז ביותר ההיפוך שעשתה התקשורת למוסד הסקרים – מכלי בירור למכשיר תעמולה (חלק ממגמה כללית של השתלטות "הקמפיין" על סיקור הבחירות).

ב"ישראל היום" לא מפרסמים סקר (שבוצע עבור החינמון ו-i24News על-ידי חברת מאגר מוחות) כדי להנגיש לקוראים את השינויים בדעת הקהל – אלא כדי לעצב אותה לפי צורכיהם. האופי המחקרי של הסקר מנוצל לא כדי ללמוד על הלך הרוח של הישראלים, אלא כדי לשוות לסקר ארומה תכליתית, מדעית, בשימושו כמודעת בחירות.