הכותרות שוב רעשו בשבוע האחרון, כשמשרד הבריאות השיק – תחת הסלוגן "מזון מעובד שמים בצד" – קמפיין בעד מזון בריא ונגד מזון מעובד. "משרד הבריאות מנחית מכה אדירה על חברות המזון הגדולות", קראה הכותרת ב"גלובס". ב"דה-מרקר" הכריזו על "סיבוב נוסף" של משרד הבריאות "נגד תעשיית המזון", וב-mako הכותרת היתה "משרד הבריאות פותח בקמפיין נגד ענקיות המזון".
מכה אדירה? אם היתה כזו, היא הונחתה דווקא באותו סיבוב קודם, לפני כשלוש שנים, בקמפיין שבו המשרד לא חשש לנקוב בשמות חברות המזון עצמן ושמות המותגים המפורסמים שלהן – מקוקה-קולה של החברה המרכזית למשקאות ועד במבה וביסלי של אסם. המהלך גרם לירידה מיידית במכירות ולמכה אדירה גם מצד החברות, שלא רק שהצליחו להוריד את הקמפיין הקודם מהאוויר, אלא גם הביאו לכך שבקמפיין הנוכחי לא מתפרסמים שמות של חברות ומוצרים מוכרים, ואפילו נעלמו ממנו כליל מוצרים מעובדים מרכזיים, כמו חטיפים למשל.
הקמפיין הנוכחי גם בוחר בדרך הקלה כשהוא עוסק במוצרים שהמוניטין שלהם כבר מפוקפק ממילא, ומזניח את מאות המוצרים שמסתתרים בהם אותם מרכיבים מזיקים, אם זה סוכר, שנמצא אפילו בלחם, תוספי טעם וריח או חומרים משמרים שמצורפים להמוני מוצרים, או מלים כמו "סירופ תירס" או "מולסה" שהם בעצם שמות אחרים לסוכר.
בכל זאת, הקמפיין של משרד הבריאות מבורך, חשוב ואפילו הכרחי. אבל בניגוד לכותרות הלוחמניות, הוא לא רק קמפיין רכרוכי בפני עצמו, אלא גם כזה שדווקא מטשטש ומסתיר מאיתנו את הסיפור הגדול והחשוב יותר בהתנהלות של המשרד מול חברות המזון: הדחייה ברפורמת הסימון של מוצרי המזון. את הסיפור הזה החמיצה התקשורת בסיקורה את הקמפיין. סיפור שבו מדינת ישראל, בהובלת משרד הבריאות ומשרד המשפטים, לא דאגה לנו ודחתה את יישום ההמלצות של ועדה מיוחדת, כמו גם את ההחלטות של ועדת הבריאות של הכנסת, בנוגע לסימון מוצרים.
מהי רפורמת סימון מוצרי המזון? הסימון אמור להציג את כמויות הסוכר והמלח במוצר בצורה מודגשת ובאופן ויזואלי – כלומר לא כיתוב "5 גרם סוכר", אלא איור של כפית סוכר. בנוסף, מוצרים המכילים סוכר, שומן רווי ונתרן מעל ריכוז מסוים יסומנו בצבע אדום, ואילו מוצרים שיתאימו להמלצות התזונה יסומנו בירוק. אלא שכאמור, יישום ההמלצות הללו נדחה. התאריך כעת הוא 2020, ומי יודע עד מתי הוא יידחה לאחר הבחירות, עם הלחץ המתמיד מצד התאגידים.
לסימון ברור ונגיש של רכיבי המוצר יש משמעות גדולה מאוד בקידום צריכה של מזון בריא יותר. מחקרים רבים וגם ניסיון מהשטח מוכיחים שסימון נכון על מוצרי המזון הופך אותנו מצרכנים טיפשים ללקוחות חכמים ומכריח את היצרנים לשפר את מוצריהם מבחינה בריאותית, כדי לעמוד בדרישות ולהיות אטרקטיביים יותר מהמתחרים. זה ההבדל בין צרכן ללקוח: הכוח לשנות באמצעות הרגלי הקנייה את המוצרים עצמם ולגרום ליצרניות להשתפר.
כיום, אם אתם רוצים לקנות מזון בריא יותר, אם אתם רוצים להיות לקוחות ולא צרכנים, תצטרכו לקרוא את האותיות הקטנות, להבין את הסימונים השונים והמכובסים לכל מיני תוספים וכימיקלים שיש במזון שלנו, ולהיעזר במקורות חיצוניים כדי לחשב מה מסתתר באריזת המזון הצבעונית והמפתה. בנוסף, החברות עושות לא פעם שימוש מטעה במלים ומונחים כגון "טבעי", שימוש שאין עליו פיקוח ולא מרמז על תכולת המוצר. הרי גם סוכר ומלח הם חומרים טבעיים, כמו ארס נחש או פטריית רעל.
גם השימוש השגור במינוחים "מופחת סוכר" או "מופחת מלח" לא מציין לרוב בבירור מה הכמות האמיתית של המלח והסוכר במוצר, ובוודאי שרחוק מלהמחיש לנו אותו באופן ברור כמו סימון של כמה מלח או כפיות סוכר יש במוצר, ואיזה חלק הן מהוות מהצריכה היומית המומלצת (לדוגמה, בכוס משקה מוגז ממותק יש כ-4 כפיות סוכר, שהן כ-20 גרם סוכר. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר בכמחצית מהכמות המומלצת לצריכה ליום של סוכר מוסף, העומדת על 9 כפיות לילדים, 10 כפיות לנשים ו-12 לגברים).
רפורמת סימון המוצרים מדאיגה מאוד את יצרני ויבואני המזון. ולראיה, כלל החברות נמצאות כיום במהלך של שינוי והתאמה של כמויות הסוכר, המלח והשומן הרווי במזון, ואפילו מפרסמות באופן וולונטרי מוצרים שבהם הופחתו המרכיבים הבעייתיים. אבל שלא תתבלבלו, על כל מוצר שהופחתו בו מעט הסוכר או המלח נותרו המוני מוצרים עתירים באותם חומרים בדיוק, והחברות ממשיכות להיאבק בכל הכוח ובכל האמצעים בקמפיינים של משרד הבריאות, ובעיקר במהלך לסימון המוצרים.
דווקא בשל כך יש חשיבות לדיווח עקבי ומפורט של התקשורת על הטיפול של משרד הבריאות במזון מזיק, ולא לכיסוי תקשורתי חלקי ומגויס של קמפיין בעייתי. ואחרי הכל, חשוב לזכור שמעל לכל אנחנו, צרכני המזון, חייבים לשאול, לחקור ולדעת מה אנחנו רוכשים ואוכלים, כדי שנוכל להיות ללקוחות.
פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)