תאגיד השידור הישראלי חזר בו אתמול (17.12) מהעתירה שהגיש נגד משטרת ישראל בדרישה כי תאפשר לרפ"ק צ', קצינת המשטרה שהעידה כי ניצב רוני ריטמן הטריד אותה מינית, להתראיין. התאגיד החליט לסגת מהעתירה בעקבות הערות שהשמיעו שופטי בית-המשפט העליון. בא-כוחה של רפ"ק צ' הודיע כי היא תבקש שוב אישור להתראיין, כדי שתוכל בכל זאת להביא את גרסתה לציבור.

שופטי בית-המשפט העליון מתחו ביקורת על העתירה, טענו כי רפ"ק צ' היתה צריכה להגיש אותה ולא תאגיד השידור, וטענו כי חרף היותה קורבן לעבירת מין שבוצעה על-ידי קצין משטרה בכיר – אין בכך די כדי לחרוג מהכללים הקבועים, שלפיהם שוטרי משטרת ישראל חייבים אישור רשמי כדי להעניק ראיונות.

לפני שנים אחדות העידה רפ"ק צ' בפני חוקרי מח"ש כי ניצב ריטמן, לשעבר מפקד יחידת להב 433, ניסה לנשק אותה בעודו שיכור באירוע של היחידה, ואמר לה במשרדו: "אם לא היית פקודה שלי, מה הייתי עושה לך". לפי עדותה, בהזדמנות אחרת אמר לה: "תסתובבי שנראה אותך מנענעת את התחת". ריטמן הכחיש מכל וכל את טענותיה.

בעקבות חקירת מח"ש הוצא ריטמן לחופשה, אך בסופו של ההליך הועברה ההחלטה בעניינו למפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך, שהכריע שלא לנקוט כל צעד נגדו. רק עתירה שהגישה צ' לבג"ץ אילצה את אלשיך לקבל החלטה חדשה בעניין. ריטמן ננזף נזיפה רפה על-ידי אלשיך, ביקש לפרוש מתפקידו כמפקד להב 433, ובהמשך הודיע על פרישתו מהמשטרה.

במקביל להליך הארוך נגד ריטמן החל הליך משמעתי נגד צ', בעקבות תלונה על התעמרות בפקודים. לטענת צ', זהו הליך מופרך שכולל האשמות שווא תפורות. מכל מקום, כבר לפני כשלוש שנים פנתה לראשונה צ' בבקשה שיאפשרו לה להתראיין בתקשורת, אך בהיוועצות שהתקיימה פסק המפכ"ל אלשיך כי לאור הבירור המשמעתי נגד צ' "אין שום מקום לאשר ראיון תקשורתי עד לסיום ההליך". להליך המשמעתי, טוענת צ', אין "צפי סיום נראה לעין בשנים הקרובות".

בחודש מאי השנה עתר התאגיד אחרי שבתוכנית "סדר יום" נואשו מנסיונות לקבל מדוברות המשטרה אישור לראיין את רפ"ק צ'. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכות-הדין טל ליבליך וליטל רבינוביץ, נטען כי התוכנית, בהגשת קרן נויבך ובעריכת דדי מרקוביץ', נאלצת לעסוק בפרשת ריטמן בלי שתוכל להשמיע את קולה של צ'. בכך נפגעת זכותו של הציבור לקבל מידע מקיף ושלם על פרשת ההטרדה המינית.

"לעתירה זו חשיבות יתרה דווקא בעת הנוכחית, לאור רוחות ההתעוררות של נשים מרחבי הארץ והעולם כנגד הטרדות מיניות ואלימות מינית, בין היתר על-ידי השתתפות בקמפיין 'Me Too', הנועד להעלות את המודעות להתרחשותם של מקרים מסוג זה", נכתב בעתירה.

צ' עצמה הגיבה לעתירת התאגיד והביעה את רצונה להתראיין. באי-כוחה, עורכי-הדין אפרת גלר-ניצן וחי בר-אל, טוענים כי "במשטרת ישראל השתמשו בכוחם על מנת להשתיק את המשיבה [רפ"ק צ']". עוד נטען כי מטעמה כי "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי של קורבן עבירת מין, על אחת כמה וכמה כאשר היא מוצאת עצמה נאלצת להתמודד עם השמצות קשות, הכפשות תדירות אשר אין לדעת מתי יסתיימו, ולה לא ניתנת הזכות להגן על שמה הטוב, לספר על מאבקה ועל צדקת דרכה".

במשטרה, מנגד, טענו כי אין לאפשר לצ' להתראיין שכן אם תעשה זאת היא צפויה למתוח ביקורת על המשטרה וראשיה. "יש חשש ממשי שראיון זה ישמש במה לניגוח פיקוד המשטרה, שאליו היא כפופה, ולהצפת עימותים פנימיים", טען בשם המשטרה עו"ד יונתן ברמן, סגן בכיר במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

עוד טענו במשטרה כי יש לדחות את העתירה על הסף משום שבשנים האחרונות לא התקבלה פנייה מצד צ' עצמה להתראיין, אלא רק מצד כלי תקשורת. לפי המשטרה, על צ' להגיש בקשה חדשה להתראיין, ואחרי שזו תידחה עליה לפנות ראשית כל לבית-הדין האזורי לעבודה.

שופטי העליון קיבלו את עמדת המשטרה.

בדיון שנערך בפני השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ומני מזוז הביעו השופטים עמדה אחידה כלפי העתירה. "זו מערכת היררכית ולא כל אחד יכול להתראיין", אמר, לפי הפרוטוקול, השופט מלצר בפתח הדיון. לדבריו, לו היתה צ' מבקשת להתראיין לאחרונה ומקבלת סירוב, היתה יכולה לפנות לבית-הדין לעבודה, אולם "היא לא ביקשה את זה. [...] יש לכם קושי".

"אף אחד לא בא ואומר: 'אנחנו נאפשר להתראיין, אבל לא בתאגיד השידור כאן'", הוסיף השופט מזוז. "אז היה מקום לעתור. אין שום טענה כלפיכם, הטענה היא כלפי המרואיין ולא המראיין. גם לא לגבי הבמה שהוא מתראיין בה. כלפיכם אין שום סכסוך, מחלוקת או טענה. אומרים שלגברת אסור להתראיין ללא אישור. מה זה עניינכם?".

עו"ד ליבליך, באת-כוח התאגיד, ציינה כי צ' כן ביקשה להתראיין, בשנת 2015, אולם השופטים לא השתכנעו שיש מקום לתאגיד, ולא לצ' עצמה, להגיש עתירה שכזו. "היא לא עותרת, לא פנתה לקבל אישור עדכני, הסיבה שלא מאשרים לה לא קשורה אליכם כלל, היא נוגעת אליכם כמו כל אמצעי תקשורת אחר בארץ ובעולם", הוסיף השופט מזוז.

"מעבר לזה שזה טריוויאלי, ששוטר לא יכול להתראיין כאוות נפשו, גם עובד מדינה לא יכול, זה ארגון היררכי. הטענה הכללית היא חסרת משמעות, והטענה הקונקרטית לא נשמע אותה דרככם. אם היא רוצה, שתתייצב ולא תתחבא מאחורי גלימתה של גברתי. היא לא באולם בכלל. לא רק שלא טרחה לעתור, היא לא נמצאת כאן באולם".

עו"ד ליבליך טענה כי מניעת הראיון כמוה כמניעת מידע מהציבור, אולם השופט מלצר הבהיר כי "ברגע שתשתחרר מהמשטרה תוכל להתראיין". עו"ד ליבליך הדגישה כי צ' היא נפגעת עבירת מין מצד קצין בכיר ביותר, אולם השופט מזוז הגיב: "מה שהראיון הזה אמור לתת זה ביטויים אישיים, ולא צריך לעשות מזה עניין כבד משקל שצריך לדרוס את הכללים". השופט הנדל החרה החזיק אחריו: "אני לא מבין למה צריך להתנהל הראיון הזה ומדוע הוא מקרה חריג".

עו"ד בר-אל, בא כוחה של צ', הבהיר בפני השופטים כי היא אכן מעוניינת להתראיין, והסביר כי לא עתרה בעצמה כדי שיתירו לה להתראיין משום שאין לה אמצעים להגיש עוד ועוד עתירות בעצמה. "כשהיה צריך לתת לה סעד נתנו לה סעד", אמר בתגובה השופט מלצר, בהתייחסו לעתירה הקודמת שהגישה צ'. "כשיש כיס, יש כיס".

עו"ד בר-אל הציע שצ' תתחייב שלא להתייחס כלל בראיון שלה להליך המשמעתי שמנוהל נגדה, אולם גם זה לא שכנע את שופטי העליון. "הנושא חשוב ודווקא צריכים ללכת בדרך הנכונה ולא בקיצור דרך", העיר השופט הנדל.

לאחר הפסקה להתייעצויות הודיעו באי כוח התאגיד וצ' כי קיבלו את המלצת בית-המשפט למשיכת העתירה. עו"ד בר-אל הוסיף לפרוטוקול כי בכוונת צ' לפנות בעצמה מחדש בבקשה להתראיין לתקשורת. "משהתחלף המפכ"ל", העיר, "העצימות של ההליך המשמעתי גם היא ירדה מאוד".

העתירה נמחקה ללא צו להוצאות.

בג"ץ 3843/18