תאגיד השידור הישראלי עתר לבג"ץ כדי לאפשר לרב-פקד צ', קצינת המשטרה שהעידה כי ניצב רוני ריטמן הטריד אותה מינית, להעניק ראיון לתקשורת ולהציג את גרסתה. צ' עצמה מעוניינת להתראיין, אולם במשטרת ישראל אוסרים עליה להופיע בתקשורת.
על-פי העתירה, שהוגשה לבג"ץ בחודש שעבר באמצעות עורכות-הדין טל ליבליך וליטל רבינוביץ, בחודשים האחרונים פנו נציגי התוכנית "סדר יום" לדוברות המשטרה כמה וכמה פעמים בבקשה להעלות לשידור את צ', אולם פעם אחר פעם הפניות נדחו ללא כל נימוק. התוכנית, בהגשת קרן נויבך ובעריכת דדי מרקוביץ', עוסקת בהרחבה בפרשת ריטמן, אולם נאלצת לעשות זאת בלי שתוכל להשמיע את קולה של צ'.
"העותר [תאגיד השידור הישראלי] רואה עצמו כבעל הזכות, ואף בעל החובה המקצועית, להביא באופן אחראי לידיעת הציבור מדבריה של רפ"ק צ', אשר עומדת במרכזה של פרשת הטרדה מינית שהתרחשה בגוף ציבורי – משטרת ישראל – וסוקרה רבות בכלי התקשורת השונים", נכתב בעתירה. "לעתירה זו חשיבות יתרה דווקא בעת הנוכחית, לאור רוחות ההתעוררות של נשים מרחבי הארץ והעולם כנגד הטרדות מיניות ואלימות מינית, בין היתר על-ידי השתתפות בקמפיין 'Me Too', הנועד להעלות את המודעות להתרחשותם של מקרים מסוג זה".
צ' עצמה הגיבה לעתירת התאגיד והביעה את רצונה להתראיין. באי-כוחה, עורכי-הדין אפרת גלר-ניצן וחי בר-אל, טוענים כי "במשטרת ישראל השתמשו בכוחם על מנת להשתיק את המשיבה [רפ"ק צ']". עוד נטען כי מטעמה כי "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי של קורבן עבירת מין, על אחת כמה וכמה כאשר היא מוצאת עצמה נאלצת להתמודד עם השמצות קשות, הכפשות תדירות אשר אין לדעת מתי יסתיימו, ולה לא ניתנת הזכות להגן על שמה הטוב, לספר על מאבקה ועל צדקת דרכה".
"קיום הראיון לא יתאפשר"
לפני שנים אחדות העידה רפ"ק צ' בפני חוקרי מח"ש כי ניצב ריטמן, עד לאחרונה מפקד יחידת להב 433, ניסה לנשק אותה בעודו שיכור באירוע של היחידה, ואמר לה במשרדו: "אם לא היית פקודה שלי, מה הייתי עושה לך". לפי עדותה, בהזדמנות אחרת אמר לה "תסתובבי שנראה אותך מנענעת את התחת". ריטמן הכחיש מכל וכל את טענותיה.
בעקבות חקירת מח"ש הוצא ריטמן לחופשה, אך בסופו של ההליך הועברה ההחלטה בעניינו למפכ"ל, שהכריע שלא לנקוט כל צעד נגדו. רק עתירה שהגישה צ' לבג"ץ אילצה את המפכ"ל לקבל החלטה חדשה בעניין. ריטמן ננזף נזיפה רפה על-ידי המפכ"ל, ביקש לפרוש מתפקידו כמפקד יחידת להב 433 ובהמשך הודיע על פרישתו מהמשטרה.
במקביל להליך הארוך נגד ריטמן החל הליך משמעתי נגד צ' בעקבות תלונה על התעמרות בפקודים. לטענת צ', זהו הליך מופרך שכולל האשמות שווא תפורות. מכל מקום, כבר לפני כשנתיים וחצי פנתה לראשונה צ' בבקשה שיאפשרו לה להתראיין בתקשורת, אך בהיוועצות שהתקיימה פסק המפכ"ל אלשיך כי לאור הבירור המשמעתי נגד צ' "אין שום מקום לאשר ראיון תקשורתי עד לסיום ההליך". להליך המשמעתי, טוענת צ', אין "צפי סיום נראה לעין בשנים הקרובות".
על-פי עתירת תאגיד השידור, אף שחלפו למעלה משנתיים מאז התקבלה ההחלטה לא לאפשר לצ' להתראיין, לא נערכה כל שקילה מחדש של האיסור הגורף. "מדובר בתקופה לא סבירה, בה נמנעת מרפ"ק צ' האפשרות להשמיע לציבור את עמדתה בנוגע לפרשה", נכתב בעתירה.
בעתירה מפורטים הנסיונות הרבים של מערכת התוכנית "סדר יום" לקבל אישור להעלות את צ' לשידור. בחודש נובמבר האחרון, בעקבות הכרעת בג"ץ בעניין ריטמן, פנתה מפיקת התוכנית לדוברות המשטרה בבקשה לראיין את צ' על הכרעת בג"ץ, ובתשובה נמסר לה כי "קיום הראיון לא יתאפשר".
קרן נויבך (צילום: יעל צור)
דדי מרקוביץ', עורך "סדר יום", שיגר מכתב מפורט לדוברות המשטרה ובו קבל על האיסור. לדבריו, הסירוב לאפשר לצ' להשמיע את עמדתה ביחס להחלטת בג"ץ "הינו סירוב שאינו עומד במבחנים הקבועים בדין".
לפי מרקוביץ', "בהיות המשטרה ויחידת הדוברות שלה רשויות מינהליות הכפופות לדין המינהלי ולכללי המידתיות, הסבירות וההגינות, היה מצופה כי תנמקו באופן מתאים את הסירוב ותשקלו חלופות ראויות שונות חלף הסירוב הגורף". עוד הוסיף במכתב לדוברות המשטרה כי "תשובתכם הסתמית והלקונית, שלא נומקה כלל, אינה מקיימת את הכללים המחייבים ועל כן הנכם נדרשים לשקול אותה בשנית". על מכתב זה לא קיבל מרקוביץ' כל תשובה.
בחודש דצמבר האחרון פנתה עו"ד מרסיה צוגמן, סגנית בכירה ליועץ המשפטי של תאגיד השידור, לדוברות המשטרה בבקשה לשקול שוב את עמדתה ולאפשר לרפ"ק צ' להתראיין. גם מכתב זה נותר ללא תשובה. בחודש ינואר האחרון פנתה כמה וכמה פעמים נציגת התוכנית "סדר יום" לדוברות המשטרה בבקשה שתאפשר לרפ"ק צ' להתראיין, אולם אף אחת מהפניות לא נענתה. רק כעבור כמה ימים, בעקבות פניות נוספות, התקבלה תשובה שלפיה "לא נקיים את הראיון".
"מתשובתה הבלתי מנומקת של המשיבה [משטרת ישראל] עולה כי קיים איסור גורף על עריכת ראיון עם רפ"ק צ', ועתירה זו מכוונת כנגד החלטת המשיבה הן ברמה הפורמלית והן ברמה המהותית", כותבים באי-כוח התאגיד. בעתירתם הם מבקשים מבג"ץ לאלץ את המשטרה לאשר את קיום הראיון.
"החלטת המשיבה שלא לאפשר קיום ראיון עם רפ"ק צ' גורמת לפגיעה אנושה בחופש המידע ובזרימת המידע לתושבי ישראל", טוענים באי-כוח התאגיד. "החלטת המשיבה גורמת לפגיעה קשה בעקרונות חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, והיא אינה חוקתית". בהמשך העתירה מוזכר כי גורמים רבים מהמשטרה ומחוצה לה התבטאו בשנתיים האחרונות בנוגע לפרשה, אך דווקא קולה של רפ"ק צ' אינו נשמע. "הלכה למעשה קולה מושתק במשך פרק זמן של למעלה משנתיים, וזכויות היסוד שלה ושל הציבור בכללותו מופקעות", נטען בעתירה.
בתגובה שהגישה צ' לעתירת התאגיד היא טוענת כי "היום, בעידן בו נפתחים הסכרים וקולן של קורבנות עבירות מין נשמע באשר הן, אסור לאפשר למשטרת ישראל לסתום את פיה של קצינה מצטיינת ואמיצה אשר בחרה במסלול הקשה, מסרה עדות במח"ש, הגישה עתירה לבג"ץ והוציאה את האמת והצדק לאור. יש לתת לקולה לצאת ברבים, לדבריה ולדרך הייסורים שעברה, יש חשיבות ציבורית".
עוד מציינת צ' במפורש כי היא "מעוניינת להתראיין ולהשמיע את קולה שנמנע ממנה כבר למעלה משנתיים ימים, זאת בעוד שהמפכ"ל, דוברות המשטרה ועוד רבים אחרים מטעמו מתראיינים ומכפישים אותה ללא הרף". על כן מבקשת צ' מבג"ץ לקבל את העתירה ולהורות למשטרה לאפשר לה להתראיין לתקשורת.
3843/18
* * *
עוד על משטרת ישראל נגד צ'
18.12.2018
16.07.2018