אח של האקר (ציור מאת ארתור האקר, 1919-1858)

שוב לא עומד נושא מסוים בראש סדר היום של עיתוני ישראל. "הארץ" מעלה לראשו את הסוגיה האיראנית: "ישראל: איראן טרם החליטה על נשק גרעיני". "מעריב" מצליח למצוא כותרת ראשית שמקורה אינו ביוזמת רשת אזוטרית, ומעלה לראש סדר היום נושא בעל משמעות: "המשבר הבא: ישראל-ביתנו מתנגדת להארכת חוק טל". ב"ישראל היום" בוחרים לדווח בכותרת הראשית על ביצה שעוד לא נולדה, ולאו דווקא ביצה חשובה כל-כך: "המלצה לנשיא: חנינה לשוטר" (שהרג ערבי שגנב רכב). ב"ידיעות אחרונות" ממחישים את הפתגם הידוע "פטריוטיות היא מפלטו של הנבל" כשבכותרת הראשית ("אנחנו נלחמים בשביל ישראל") הם מעודדים חבלני רשת מקומיים.

קאקרים

"אימפריית הפשע" היא כותרת כתבה של שרה ליבוביץ-דר במוסף היומי של "מעריב" ("המגזין"). "בזמן שבעיירות סמוכות תרנגולות מטיילות ברחובות, הכבישים ברומניקו-ולצ'י גדושים במכוניות מרצדס. הסיבה: העיר הרומנית הנידחת היא אימפריית האקרים", מוסרת כותרת המשנה, המסתיימת במלים: "לסעודים יש עוד מה ללמוד". לפי ליבוביץ-דר, "אלפי צעירים בעיירה הם פושעי מחשב שעושים הון עתק מתרמיות מחשב שונות ברחבי העולם". הכתבה מוסיפה פרטיםגזין על עושרם המופלג, באופן יחסי, של תושבי העיירה, ומעניקה להאקרים רומנים את התואר המפוקפק "אלופים בפריצות לאתרים ולמחשבים בכל רחבי העולם, בגניבת זהויות ובתרמיות ענק".

"מלחמת הסייבר: האקרים ישראלים משיבים אש", נכתב בכותרת הגג לראשית של "ידיעות אחרונות". הכותרת הראשית עצמה, כאמור, היא "אנחנו נלחמים עבור ישראל". "קבוצת ההאקרים IDF TEAM מגלה ל'ידיעות אחרונות' איך הפילה את אתרי הבורסות של סעודיה ושל האמירויות", נכתב בכותרת המשנה. "ההאקר 'חניבעל': אני מתכנן הפתעות ענקיות לערבים, הם יבינו כמה המוח היהודי מסוכן". הנה ציטוט שעורכי "ידיעות אחרונות" יוכלו לקחת איתם הביתה: "המוח היהודי מסוכן". העובדה שהוא מובלט בגאווה בשער העיתון כחלק מסיקור אוהד של עבריינות רשת ילדותית מעידה כי המוח היהודי יכול להיות לפעמים גם סתם מטומטם.

הכפולה הפותחת, המוקדשת לידיעה של ישראל וולמן, אדוה כהן ועקיבא נוביק (ולטור פרשנות של וולמן, סמדר פרי ורוני שקד), מעוצבת באופן הדרמטי ביותר שילד בן 12 היה יכול לחשוב עליו, עם כותרת באותיות ענק בפונט מרוסק, הנפרשת לאורך הכפולה כולה: "זו מלחמה", ורקע אדום מתחלף. עורכי "ידיעות אחרונות" מעניקים לשלושת עברייני הצעצוע את התואר "סיירת סייבר", לפריצה לאתר באינטרנט את התואר "פעולה בעורף הסעודי", והידיעה כולה זועקת לידיו של עורך, או לפחות מבוגר אחראי, או אפילו רק מי שהקשר שלו לעולם האינטרנט מסתכם ביותר מיכולת שנויה במחלוקת של קריאת אימיילים (הכלי התחקירי שבו השתמשו כתבי "ידיעות", כפי שהם עצמם מעידים).

ב"ישראל היום" לא הצליחו להתכתב באימייל עם ההאקרים הישראלים, והם מסתפקים בעוד פחות עבודה עיתונאית, אבל באותה מידת טמטום ישראלי גאה. "תגובה ציונית הולמת למתקפת הסייבר" היא הכותרת הנמתחת לרוחב שער העיתון ומפנה לדיווח על תקיפה של אתרי מסחר ערביים על-ידי ישראלים. בעמ' 9, לצד הידיעה עצמה, של חזי שטרנליכט ואילן גטניו, מודפסת חותמת עם הכיתוב "תשובה ציונית". נו, טוב שהקמנו מדינה. אגב, המוחות היהודיים המסוכנים של "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" לא הצליחו אפילו לברר אם אתר הבורסה הסעודית לא היה זמין רק מישראל, כתוצאה מצעדי מנע של הסעודים, או שבאמת הופל מהרשת.

"כל מי שעוסק בתחום יודע שמתקפות של האקרים מתרחשות כל הזמן, מסביב לשעון, ללא הפסקה", כותב איתי שמושקוביץ על שער "כלכליסט". "ההבדל הוא שהפעם הכל נעשה באופן גלוי. ההאקר שעומד, כנראה, מאחורי התקיפות לא הסתתר הפעם, להפך – הוא פירסם בפומבי את מה שעשה, את התוכניות להמשך, ואפילו התכתב באימייל עם ישראלים שפנו אליו. הדבר היחיד שהשתנה הפעם הוא השימוש בתקשורת". "מומחי אבטחת מידע משוכנעים כי ההתרגשות ממתקפת ההאקרים בשבועיים האחרונים היתה מוגזמת", נכתב בכותרת משנה לדיווח של כתבי "כלכליסט" בעמ' 4. החשש, לדברי המומחים, הוא "מהסלמה קרובה. לדבריהם, פעולת נגד יזומה של ישראל עלולה להוליד מתקפת תגמול רחבה".

ליבוביץ-דר כותבת ב"מעריב" כי "העבריינים של רומניקו-ולצ'י מתמחים בתרמיות באתרי מכירות" של קורבנות תמימים, וכי מדובר לרוב באזרחים אמריקאים. עברייני המרמה אמרו לעיתון רומני, לפי הכתבה, כי הם "פטריוטים רומנים טובים שלא מרמים את בני ארצם, אלא רק זרים גמורים". "בראיון ל'ידיעות אחרונות' הם מרגיעים את אזרחי סעודיה ומבהירים כי מדובר רק בהעברת מסר. לפחות כרגע", נכתב ב"ידיעות" על ההאקרים הישראלים. "'אנחנו לא דוגלים בפגיעה באזרח התמים'", מצטטים כתבי "ידיעות" מרואיין אנונימי, שמוסיף כי "אם לא תהיה ברירה, נעשה גם את זה".

"בישראל זה לא יכול לקרות", טוענת כותרת מסגרת בתוך הכתבה על ההאקרים הרומנים ב"מעריב". "כל הפעולות שהאקרים מבצעים הן פליליות על-פי חוקי המדינה", אומר לעיתון מומחה לדיני מחשב. "האקר רע, קראקר, הוא עבריין. בארץ די מהר יתפסו אותו". "אף אחד לא יודע מדוע דווקא העיירה הזאת הפכה למרכז של פשיעה וירטואלית", כותבת ליבוביץ-דר. על הרומנים כמובן.

לנשום לרווחה, אך לא לחגוג

לפני כמעט שנה המליצה המשטרה להעמיד לדין את היו"ר לשעבר של בנק הפועלים דני דנקנר ואת המנכ"ל המכהן ציון קינן. על הסיקור שהעניקו העיתונים להמלצה כתבתי אז כך: "הסיקור הנוכחי – תמיכה בולטת ותקיפה של 'הארץ' ו'דה-מרקר' בבנק ישראל, ההצטרפות של 'ישראל היום', העמדה המסויגת של 'כלכליסט' ו'ידיעות אחרונות' ('כלכליסט' לא יוצא היום בגרסתו המודפסת, והדברים מכוונים לסיקור אתמול באתר. מעניין יהיה לראות כיצד יתנהל 'כלכליסט' המודפס בשבוע הבא), הסיקור המינורי יותר של 'מעריב' – הוא שחזור של היחס העיתונאי לפרשת דנקנר כשזו היתה בעיצומה, בעימות המתוקשר בין בנק ישראל (סטנלי פישר ורוני חזקיהו) ובין בנק הפועלים (שרי אריסון ודני דנקנר), או אם תרצו: בין ההון לשלטון. ואם תרצו: בין אחד המפרסמים הגדולים במשק, בעל השפעה גדולה על מפרסמים גדולים אחרים, ובין פקיד".

מאז המשיך "כלכליסט" במסלול השינוי החיובי שלו, ואילו "מעריב" עבר לשליטתו של איש עסקים יותר עשיר ויותר מרובה אינטרסים. אצל גיבורי ההמלצה: דני דנקנר המשיך להסתבך ועבר מגדר חשוד לנאשם, ואילו קינן התבשר אתמול כי הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגדו בלי להגיש כתב אישום. "ישראל היום", שהעניק להמלצה נגד קינן ודנקנר כותרת ראשית, לא מדווח על היום על ההתפתחות בשער העיתון, אלא רק בידיעה בכפולה הפותחת. ב"הארץ" המצב גרוע עוד יותר: לא מתפרסם בו דבר וחצי דבר על קינן.

"דה-מרקר", עיתון נוסף שהעניק להמלצה כותרת ראשית, מדווח היום בשערו בהרחבה יחסית על ההחלטה לסגור את התיק. הכפולה הפותחת מוקדשת כולה לחדשה. "מנכ"ל בנק הפועלים יכול לנשום לרווחה", נכתב בכותרת הגג לידיעה של שני מזרחי וסיון איזסקו. "התיק נגד קינן נסגר מחוסר ראיות", נכתב בכותרת עצמה, "חומרי החקירה הועברו לבנק ישראל". "התיק נסגר – אך הכשל נשאר", מזהירה כותרת טור הפרשנות של עידו באום, הנפרש על פני עמוד שלם. "סגירת התיק נגד ציון קינן לא צריכה להיות סיבה לחגיגה בבנק הפועלים", נכתב בכותרת המשנה. "הודעת הפרקליטות מצביעה על כשל לכאורה בהתנהלותו של קינן בעת שהיה מנהל החטיבה העסקית, וגם הדירקטורים בבנק לא מקבלים צל"ש".

גם כותרת המשנה של טור הפרשנות מסתיימת בקריאה להעביר את השרביט מהמשטרה והפרקליטות אל בנק ישראל: "האחריות עוברת למפקח על הבנקים". באום כותב כי "קינן היה ונשאר שחקן שולי בפרשת התנהלותו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר", ומדגיש את העובדה כי התיק נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. "לא כל התנהלות שגויה מצריכה טיפול פלילי", הוא מסכם. "העובדה שקיים רגולטור אפקטיבי כמו המפקח על הבנקים, שבסמכותו לנקוט סנקציות נגד קינן, הקלה על הפרקליטות לסגור את התיק. האחריות עברה למפקח דודו זקן". ברם, אף אחת מהכותרות בעיתון אינה "היידה דודו".

ב"גלובס" הכותרת הראשית היא "תיק סגור". "לא כישלון ולא מהלומה, רק החלטה רציונלית ושקולה", קובע יובל יועז. במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מעניקים את אחת משתי הכותרות הבולטות על השער לסגירת תיק החקירה נגד קינן. הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר מכתיר את סגירת התיק בתואר "החלטה אמיצה", ומבקר את העובדה שהפרקליטות לא ניקתה את קינן לגמרי. הידיעה על סגירת התיק מופיעה בכותרת בתחתית שער "עסקים" של "מעריב".

ויש מי שחקירתו רק נפתחת, וגם לו קוראים דנקנר: "עומר דנקנר נחקר באזהרה על הימורים לא חוקיים באינטרנט", נכתב בכותרת על שער "הארץ", לצד תמונתו של הנחקר. "בנו של יו"ר קבוצת אי.די.בי נשאל על חשבון שפתח באתר הימורים". [...] האתר הופעל על-ידי ארגון הפשיעה של עמיר מולנר. [...] השבוע נעצרו בפרשה 19 חשודים מארגונו של מולנר", כותב יניב קובוביץ. "החוקרים לא מייחסים לדנקנר שותפות באתר, אלא זימנו אותו להעיד בתור אחד מלקוחותיו לכאורה".

פתיחת החקירה נגד דנקנר ג'וניור לא נזכרת באף עיתון אחר. יחצנו, רני רהב, יכול לרשום וי בפנקס. הידיעה על החקירה נגד דנקנר, אחד מחברי הדירקטוריון של העיתון ובנו של בעל הבית, לא מוזכרת במלה גם ב"מעריב".

ידיעות אחרונות על שביתה

באף אחד מהעיתונים לא משתמשים היום בכותרת "ההר הוליד עכבר" לדיווח על סגירת תיק החקירה נגד מנכ"ל בנק הפועלים, וגם לא לדיווחים על סיומה של שביתת הרשויות המקומיות לאחר יומיים בלבד. "תמה השביתה בשלטון המקומי; הסכמות ברוב סעיפי המחלוקת", נכתב בכותרת דיווח בעמ' 6 של "דה-מרקר".

"עיקרי ההבנות עם הרשויות המקומיות" הן, לפי העיתון, כי "יופחתו מחירי המים לבעלי הכנסות נמוכות ונכים", "תבוטל ההחלטה להפנות 70% מהכנסות מפעל הפיס לקופת המדינה ורק 30% לרשויות המקומיות, במקום 50% לכל גוף כיום", "נתניהו יפעל כדי לסכל 'חקיקה פופוליסטית' שנועדה להעניק הנחות בארנונה לקבוצות רחבות באוכלוסייה" ו"יוקם 'שולחן עגול' סביבו ידונו השלטון המקומי ומשרדי הממשלה הרלבנטיים בסוגיות נוספות הנוגעות לשלטון המקומי". "ביקורת על יו"ר השלטון המקומי: ההישגים בהסכם דלים ומוגבלים", לשון הכותרת לדיווח של יובל גורן ב"מעריב".

ב"ידיעות אחרונות", שהיה עוין לשביתה מתחילתה, כותרת הדיווח בעניין היא "התקפלות". כותרת המשנה מדגישה את "המחיר לאזרחים: אשפה שנערמה, הורים מבולבלים ונזקים בשווי של 140 מיליון דולר". העובדה שהשביתה לא נועדה להגדיל את משכורותיהם של ראשי העיר, אלא לא להקטין את התקציבים הציבוריים העירוניים, אינה מוזכרת בכותרות של "ידיעות אחרונות". אגב, הדיווח על השימוע של שר החוץ ליברמן בעיתון מוכתר כך: "פרקליטי ליברמן: 'אין הוכחות'". ואם כבר ב"ידיעות אחרונות": הבוקר מתפרסם עוד טור אוהד ליאיר לפיד במדור הדעות של העיתון. נו, גם לביבי יש עיתון.

חייבים לדאוג

"כנראה ההישג המעשי הגדול ביותר של המחאה החברתית עד כה", מגדירה אורה קורן בטור פרשנות ב"דה-מרקר" את הצעת החוק של משרד האוצר, שלפיה "כל רגולטור יהיה אחראי לכלול בשיקוליו את השפעת מהלכיו על יוקר המחיה ועל קידום התחרות", לפי הידיעה החדשותית בעניין, גם היא פרי עטה של קורן. "לרגולטור יהיה קשה להתחמק מהשיקול החברתי-כלכלי, מאחר שהצעת החוק מחייבת אותו לנמק בכתב את החלטותיו", היא מוסיפה.

"על-פי דיווח של 'קוריירה דלה-סרה' האיטלקי, דקות לפני עלייתה של ספינת הפאר על השרטון, פירסמה אחותו של המלצר הראשי הודעה בפייסבוק: 'בעוד זמן קצר קוסטה-קונקורדיה תעבור קרוב מאוד לחוף. דרישת שלום לאחי'. עלות התאונה לחברות הביטוח: 800 מיליון דולר", נכתב בכותרת המשנה לדיווח ב"דה-מרקר" על חקירת אסון הטביעה של הקונקורדיה. כותרת הידיעה היא "הקברניט התקרב לחוף כדי שרב-החובלים יוכל לנופף לאחותו". "ישראל היום" ו"הארץ" מדווחים על החקירה בעמוד הראשי, הכותרות מתמקדות בנטישתו של הקפטן את הספינה. אם יועמד לדין הוא צפוי לעונש של עד 15 שנות מאסר. מספר ההרוגים באסון עלה ל-12.

ענייני תקשורת

"אם 2010 היתה השנה שבה נזרעו יסודות התחרות בשוק הסלולר ו-2011 היתה השנה שבה הגיעו פירותיה לצרכן, השנה הנוכחית תהיה שנת ההמתנה", כותב גילעד נס ב"כלכליסט". "מדוע ממתינים? כיוון שאף על פי שכולם, כולל הרגולטור, יודעים ששוק התקשורת יתכנס לבסוף לארבע קבוצות תקשורת ומדיה גדולות שיספקו את כל שירותי הטלפוניה, האינטרנט והטלוויזיה – מבחינה חוקית עתיד כזה ממשיך להידחות שוב ושוב, בעוד שהרגולטור ממשיך להסתבך עם עצמו בשורה של החלטות שלעתים סותרות זו את זו, ולעתים מיוצרות לצורך יחסי-ציבור בלבד".

מוסף "פירמה" של "גלובס" מוקדש היום לרשימת "100 המשפיעים בתקשורת". רשימות כאלו, במיוחד כשהן נסמכות על טעמם האישי של מחבריהם, הן בעייתיות למדי. הנה: "העין השביעית" הגיעה רק למקום ה-89. המוסף עצמו (עורך: לי-אור אברבך) עמוס בכל טוב: אברבך הבלתי נלאה מראיין את ממלא-מקום מנכ"ל חדשות 10 אורי רוזן ואת עורך "וואלה" ו"מעריב" לשעבר אבי משולם, גיא קצ'וביץ מראיין את "דובר המחאה" רועי נוימן ורותי יובל כותבת על "שנת הגורילה". המשפיע מס' 1 על התקשורת, לפי "פירמה", הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

צילום המסך שמצרפים בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" כדי להמחיש את "אתר הבורסה הסעודי לאחר הפלתו" מלמד משהו על הרגלי הגלישה של המשתמש בדפדפן המצולם, מי שסביר להניח כי הוא אחד מאנשי "ידיעות אחרונות", אולי עורך המחשבים ישראל וולמן. ראשית, הוא משתמש בדפדפן הפופולרי אך הנחות אינטרנט אקספלורר. שנית, שני האתרים הראשונים ברשימת האתרים המועדפים עליו הם אתר ynet ואתר שופרסל. אם הממונה על ההגבלים אכן חוקר את הקשר בין נוחי דנקנר – שבין עסקיו רשת שופרסל ו"מעריב" – ובין ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות אחרונות", הנה פריט פיקנטריה שיוכל להוסיף לדו"ח החקירה.

לא ברור מה עבר בראש של העורך שבחר את התמונה לכפולה הפותחת של "מעריב", שבה נראה שר הביטחון מחטט בשיניו בחמש אצבעות. קשת האפשרויות נעה בין המביך (עורך הכפולה הוא עיוור), למביש (עורך הכפולה חמד לו לצון) ועד לפסול (עורך הכפולה קיבל הוראה להלעיג את ברק).

ב"ישראל היום" מתלונן הפרשן והמבקר דרור אידר על אנשים המכתימים בדבריהם ציבורים שלמים.