אחרי דן מרגלית וחיים רמון והאחרים, אני רוצה להציע הצעה למי שמעשיהם עוד לא נחשפו, לכל מי שמפחדים שגם יומם יגיע: טלפנו והתנצלו עכשיו! התנצלו בכנות ומעומק הלב בפני כל מי שפגעתם בה או בו מינית. בקשו סליחה ממי שביזיתם והשפלתם ורמסתם, גם אם זה היה לפני עשרות שנים. כי יש דברים שלא נשכחים. הבטיחו שחדלתם מהמעשים הפוגעניים הללו. שהפנמתם את הכללים החדשים. שתיקנתם את דרכיכם.

אין ביטחון שתצליחו לזכות במחילה, אבל יש סיכוי לא רע שמה שאירע יישאר ביניכם. אני יודעת בוודאות על מקרים כאלה. נסיוני הרב עם נפגעות תקיפה מינית לימד אותי כי ברוב המקרים הדבר החשוב ביותר עבור הנפגעת הוא ההודאה של הפוגע שהדברים אכן נעשו. ההכחשה וההכפשה קשות כמעט כמו הפגיעה עצמה.

קשה לי להאמין שמי שיוצאות היום באומץ רב וחושפות את הסיפור שלהן רוצות לראות "קרקפות תלויות בכיכר העיר". לכל אחת החשיפה קשה מנשוא. כולנו רוצות רק, כמו שאמרה חני קים, "שזה ייפסק כבר! שהמעשים האלה ייעלמו מהעולם". התנצלו עכשיו. יש סיכוי שלא תגיעו לכיכר.