תביעת הדיבה שהגיש חיים רמון היא תביעת השתקה שנועדה להלך אימים על סטודנטית שהביעה מחאה לגיטימית – כך טוענת הדר שגיא בכתב ההגנה שהגישה לתביעתו של רמון נגדה.

לפני כשלושה חודשים פנה השר לשעבר רמון לבית-המשפט משום שלדבריו שגיא, יו"ר תא הסטודנטים "תל-אביביות – התא לקידום נשים באוניברסיטת תל-אביב", רמסה את כבודו והפכה אותו לאדם בזוי. רמון, שהורשע לפני כעשור במעשה מגונה לאחר שנישק חיילת בניגוד לרצונה, זעם על כך שבמכתב שיצא תחת ידיה של שגיא הוא כונה "עבריין מין". המכתב, שמוען לבכירי האוניברסיטה, קרא להם שלא לשכור את שירותיו של רמון ללמד באוניברסיטה.

במכתב נטען כי "לא ייתכן שמי שהורשע במעשה מגונה באשה צעירה, ואף הכפיש את שמה כחלק ממסע מתוקשר שליווה את התיק המשפטי נגדו, ילמד כעת נשים צעירות, סטודנטיות, באוניברסיטה".

רמון טען בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין, כי המכתב נכתב "בעט טבולה בזדון", כי הוא "רצוף שקרים ובלע", וכי נשלח בלי לבקש את תגובתו. רמון לא הכחיש כי הורשע בביצוע מעשה מגונה, אך יצא נגד השימוש במונח "עבריין מין". בא-כוחו, עו"ד אפשטיין, ציטט בכתב התביעה מגזר הדין במשפטו הפלילי של רמון, שבו נכתב כי "האירוע היה נקודתי וחד-פעמי, שאיו בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין או במי שדבק בו דפוס עברייני".

בכתב התביעה מוזכר גם כי השופטת עדנה ארבל, שדנה בעתירה לבג"ץ שהוגשה בעקבות מינויו של רמון לשר, קבעה כי "במכלול הנסיבות, הגם שההרשעה הינה בעבירת מין, סבורה גם אני, כבית-משפט השלום, כי אין לראות בו עבריין מין". בנוסף נטען שעל ההרשעה של רמון חלה כבר התיישנות, ולכן ממילא אין לאוניברסיטה רשות להתחשב בה בבואה להחליט האם לגייסו לשורותיה.

חופש הביטוי גובר על התיישנות משפטית

שעות אחדות לאחר הגשת התביעה כבר התארגנה רשת הגנה שתאפשר לשגיא לשלם לרמון את סכום הפיצוי המקסימלי שדרש רמון, אם אכן תחויב לעשות כן. לאחרונה הגישה שגיא את תגובתה לתביעה. בכתב ההגנה טוענת שגיא, באמצעות עו"ד שלמה יוחאי, כי התביעה נגדה היא תביעת השתקה "קלאסית" וכי רמון עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. "ברור שחופש הביטוי, שהוא זכות יסוד, גובר על התיישנות משפטית", היא מוסיפה.

שגיא מתארת את נסיבות כתיבת המכתב נגד רמון, ומציינת כי לה עצמה לא היה כל חלק בחיבורו. היא אמנם שימשה באותה תקופה באופן זמני כיו"ר בפועל של תא הסטודנטים, אך לא היתה מעורבת בניסוח המכתב.

לפי כתב ההגנה, סטודנטית שחברה בתא שמעה בקורס שהעביר ראש החוג למדע המדינה, פרופ' יוסי שיין, כי רמון יעביר קורס בחוג בשנה הבאה, וש"מומלץ להירשם". הסטודנטית פנתה לקבוצת הווטסאפ של התא לצורך התייעצות, והוחלט כי תכתוב מכתב לבכירי הפקולטה. בכל מקרה, חרף ההכחשה שנטלה חלק בניסוח המכתב, שגיא מבהירה כי היא מסכימה עם האמור בו.

חיים רמון יוצא מבית-המשפט לאחר שהורשע בביצוע מעשה מגונה, 31.1.2007 (צילום: פלאש 90)

חיים רמון יוצא מבית-המשפט לאחר שהורשע בביצוע מעשה מגונה, 31.1.2007 (צילום: פלאש 90)

"אין במכתב כל כוונה לפגוע בשמו של התובע אלא לציין עובדות שהיו ידועות לכל הציבור, והסטודנטיות חשבו לנכון שהנהלת האוניברסיטה צריכה לקחת בחשבון את אותן עובדות לפני שהיא מעסיקה את התובע כמרצה של סטודנטיות צעירות", נטען. בהמשך כתב ההגנה מציינת שגיא כי עד עתה הגורמים המכותבים לא השיבו למכתב.

רמון קבל בתביעתו בין היתר נגד הטענה במכתב הסטודנטיות כי החיילת שנישק בניגוד לרצונה "עבדה תחתיו". בכתב ההגנה מובהר כי החיילת עבדה כמזכירה של המזכיר הצבאי במשרד ראש הממשלה, ועל כן גם אם לא עבדה ישירות בכפיפות לרמון, היו יחסי כפיפות ביניהם ופערי כוח משמעותיים "הדומים לפערי כוח בין עובד למעביד".

אשר לביטוי שבלב התביעה, "עבריין מין", שגיא טוענת כי יש לראות את הביטוי "בקונוטציה ובהקשר הנכון של המכתב, אדם שעבר עבירת מין ועל כך התובע לא יכול לחלוק". כדי להצדיק את השימוש במונח "עבריין מין" מצטטת שגיא בכתב הגנתה שפע של פסקאות מהכרעת הדין בעניינו של רמון:

ברי לנו שאין מדובר בשקרים או בבדיות שהפריחה המתלוננת, ועל כן, הצגתה כשקרנית מורה על מגמתו הברורה של הנאשם להכפיש את שמה ולהטיל בה דופי ובה בעת להתנער מאשמה. דווקא מגמה זו מצביעה על תחושת אשמה ברורה של הנאשם".

"פיו של הנאשם לא נפתח מעצמו, אלא אם רצה בכך. ללשונו של אדם אין חיים משל עצמה וזו אינה יוצאת מפיו בלי שהתכוון לכך. שימוש בלשון תוך כדי נשיקה הינה פעולה מודעת ועם כוונה בצדה. הטענה של הנאשם ש'אינו זוכר [...] ואולי הלשון נגעה בשפתיים...', הינה לא יותר מאשר היתממות לשמה".

"נשיקה בפה עם הלשון בניגוד להסכמה הינה עבירת מין במובהק שאינה צריכה הוכחה. לא בהטרדה מינית עסקינן, לא בתחום האפור עסקינן ולא בתחום הדמדומים, אלא במעשה פולשני, פוגע ומשפיל".

"הנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצמצם את מעשיו ואת אחריותו, ומנגד, הגזים והפריז באשר לחלקה של המתלוננת, עיוות וסילף את העובדות בדרך מתוחכמת ומתחכמת".

וכן הלאה.

רמון, טוענת שגיא, "מתעלם מכל הדברים שנאמרו על התנהגותו כלפי הנפגעת, החיילת הצעירה, בהכרעת הדין שלא בוטלה, דפוס התנהגות שעליו [הוא] חוזר גם היום בתגובה הברוטלית כלפי הנפגעת, פניה ואיומים בתקשורת".

רמון, טוענת שגיא תוך קריצה לנאום זכור של השר לשעבר, "דומה ללווייתן אשר איבד את הלהקה שלו, נשאר בודד, רודף אחרי דג קטן בתקווה להיוושע ממנו ולייצר ממנו קולות חוזרים".

67621-06-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 226KB)