שעות אחדות לאחר שהשר לשעבר חיים רמון הגיש תביעת דיבה נגד הסטודנטית הדר שגיא, שכינתה אותו "עבריין מין", זכתה שגיא לרשת הגנה שתאפשר לה לשלם לרמון את סכום הפיצוי המקסימלי שהוא דורש מבלי להוציא מכיסה ולו שקל אחד במקרה שתפסיד בתביעה.

ביום חמישי האחרון, מיד לאחר הגשת התביעה של רמון נגד שגיא, הודיע האזרח דורון שבתי בחשבון הטוויטר שלו על יוזמה לגיוס הציבור למען תשלום הפיצוי לרמון במקרה שבית-המשפט יקבל את התביעה שהגיש במלואה ויחייב אותה בתשלום 75 אלף שקל. שבתי יצר טופס הרשמה מקוון שבו ניתן להירשם להתחייבות לתשלום 75 שקל לכל היותר עבור מימון הפיצוי לרמון.

"רמון צריך להבין שהציבור לא יקבל את ההשתקה הזאת", כתב שבתי. "שהגב הציבורי של הדר יותר חזק מזה שלו. לכן אני מרים רשת הגנה כלכלית להדר. התביעה היא על סך של 75 אלף שקל, והיעד כרגע הוא אלף אנשים שיתחייבו כל אחת על סכום מקסימום של 75 שקל (כמובן שאם יהיו עוד מתנדבים הסכום ירד) – ההתחייבות היא רק למקרה שרמון אכן ינצח".

שבתי הסביר כי החליט על היוזמה משום שבעיניו "תביעה זו מהווה נסיון השתקה בוטה וניצול היכולות הכלכליות של רמון (במיוחד אל מול סטודנטית) על מנת למחוק חלקים אפלים בעברו. בנוסף, תביעה זו מהווה מסר ואיום כלפי כל מתלוננת עתידית בעבירת מין, ונגד השיח על מי שהורשעו בעבירת מין".

קמפיין התמיכה בשגיא הושק בטוויטר ביום חמישי בשעה 19:45 בערב. ביום שישי אחר-הצהריים, כעבור 15 שעות ועשר דקות, הודיע שבתי בציוץ נוסף כי הצליח לגייס אלף תורמים פוטנציאליים, וכי כל מצטרף נוסף מעתה ואילך יוביל להורדת הסכום המקסימלי שכל אחד ואחת ממשתתפי היוזמה התחייבו לשלם.

אין זו הפעם הראשונה שבה הציבור מתגייס לסייע לאדם שנתבע דיבה. כבר לפני כעשור, ב-2009, נולדה יוזמה דומה כשמשפחת עופר הגישה תביעת מיליונים נגד העיתונאי דאז מיקי רוזנטל. תחת הסיסמה "גם אני מיקי רוזנטל" התגייסו למעלה מאלף תורמים, אף כי בסופו של דבר התביעה נמחקה והמימון לא נדרש.

לפני שנתיים נולד קמפיין דומה, כשארגון העיתונאים הוביל יוזמה להשתתפות הציבור בפיצוי אפשרי שתיאלץ העיתונאית שרון שפורר לשלם לחברת נדל"ן שהיתה בעבר בבעלות סוחר נשים, שהגישה נגדה תביעה. התביעה נגד שפורר עודנה תלויה ועומדת בבית-המשפט. בשנה שעברה התממשה יוזמה דומה שנועדה לסייע ליגאל סרנה במאבק המשפטי שניהלו נגדו בני הזוג שרה ובנימין נתניהו. סרנה חויב בפיצוי בגין הוצאת דיבתם של בני הזוג נתניהו, והציבור התגייס ושילם את הסכום במלואו.

רמון נגד הסטודנטית

התביעה של רמון נגד שגיא נולדה בעקבות מכתב שחיברה שגיא, יו"ר "תל-אביביות – התא לקידום נשים באוניברסיטת תל-אביב", נגד העסקתו של רמון באוניברסיטה.

שגיא ויתר חברות התא כתבו לראש בית-הספר למדע המדינה ולדיקאן הפקולטה כי הן "מבקשות למחות על ההחלטה להעסיק אדם שהורשע בעבירת מין". עוד הוסיפו במכתב כי "לא ייתכן שמי שהורשע במעשה מגונה באשה צעירה, ואף הכפיש את שמה כחלק ממסע מתוקשר שליווה את התיק המשפטי נגדו, ילמד כעת נשים צעירות, סטודנטיות, באוניברסיטה. בנוסף, העסקה של עבריין מין על-ידי האוניברסיטה מהווה עמדה ברורה של תמיכה באדם זה, ועלולה להעביר לציבור את המסר שאוניברסיטת תל-אביב תומכת בעברייני מין מורשעים ומעודדת את הצבתם בעמדות סמכות – ומכך שהאוניברסיטה אינה מתנגדת לעבירות מין ככלל".

את מכתבן סיימו חברות התא במשפט: "נבקש כי העסקתו של חיים רמון בשנת הלימודים הבאה תבוטל".

רמון טוען בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין, כי המכתב נכתב "בעט טבולה בזדון", כי הוא "רצוף שקרים ובלע", וכי נשלח בלי לבקש את תגובתו. בכתב התביעה מודגש כי בעוד שבמכתב נטען שרמון "הורשע ב-2007 בביצוע מעשה מגונה ללא הסכמה בקצינה שעבדה תחתיו", בפועל הקצינה שבה ביצע רמון מעשה מגונה לא עבדה תחתיו. "באופן מנוגד לכל הקשר עובדתי ביקשה הנתבעת להציג את התובע כמי שפגע בכפופה לו וכמי שמנצל שררתו לביצוע עבירות, כל זאת על מנת לשרת מאבק תודעתי שלהבנתה שום כלל לא חשוב מלבדו", נטען בכתב התביעה.

בהמשך התביעה מתואר כיצד רמון, "אדם הגון, אמין, מוכשר ומקצועי, אשר במהלך שנים רבות כיהן בתפקידים בכירים במערכת הציבורית ותרם רבות לקהילה, הפך באחת, לאדם בזוי, אשר כבודו ושמו הטוב נרמסו".

רמון אינו מכחיש כי הורשע בביצוע מעשה מגונה, אך הוא יוצא נגד השימוש במונח "עבריין מין". בא-כוחו, עו"ד אפשטיין, מצטט מגזר הדין במשפטו הפלילי של רמון, שבו נכתב כי "האירוע היה נקודתי וחד-פעמי, שאיו בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין או במי שדבק בו דפוס עברייני". גם השופטת עדנה ארבל, שדנה בעתירה לבג"ץ שהוגשה בעקבות מינויו של רמון לשר, קבעה כי "במכלול הנסיבות, הגם שההרשעה הינה בעבירת מין, סבורה גם אני, כבית-משפט השלום, כי אין לראות בו עבריין מין".

בא-כוחו של רמון תוהה בתביעתו ביחס לתום לבה של שגיא, ושואל: "האם באמת ניתן להאמין כי להבנתה ולתפיסתה מי שבית-המשפט העליון אמר עליו דברים אלו בקשר למינוי כשר ומשנה לראש הממשלה לפני 12 שנים לא יכול להיות היום מרצה אורח בחוג למדעי המדינה?". בא-כוחו משיב בשלילה, כמובן, וקובע: "אין זה אלא שביקשה לקרוע חלקים מפסקי הדין, להעלים את העיקר שבהם, כדי להטיל אימה על מוסדות האוניברסיטה ולהביא נזק מכאיב ומיותר לתובע, תוך ביושו והכלמתו ברבים".

בנוסף נטען שעל ההרשעה של רמון חלה כבר התיישנות, לכן ממילא אין רשות לאוניברסיטה להתחשב בה בבואה להחליט האם לגייסו לשורותיה.

לפי התביעה, "הנתבעת הטיחה בתובע דברי ביב וחרפות שבן תרבות מתקשה להבין אמירתם, באופן כה קר ומחושב ותוך ניצול מעמדה ושימוש באמצעים הטכנולוגיים". הפרסומים הללו, טוען רמון, "פשטו להם 'כאש בשדה קוצים' בכל מקום אפשרי, רמסו עד דק את שמו של התובע אשר נבנה בעמל רב". לדבריו, הוא "סבל וסובל מבושת פנים, מעוגמת נפש ומכאב וסבל עצומים כתוצאה מהפרסומים האיומים שמדירים שינה מעיניו ומקשים עליו לתפקד". לכן, כאמור, דרש רמון מבית-המשפט לחייב את שגיא בפיצוי בסך 75 אלף שקל. טרם הוגש כתב הגנה.

מיהו עבריין מין

מלבד המכתב ששגיא היתה בין מחברותיו, התראיינה הנתבעת לתקשורת ופרסמה טקסט בפייסבוק שבו המשיכה ויצאה נגד רמון והאפשרות שיעבוד באוניברסיטת תל-אביב. "חיים רמון הוא דמות שמייצגת דברים מאוד-מאוד שליליים בחברה שלנו של פגיעה בנשים", אמרה בראיון לתוכנית הבוקר של ערוץ עשר, והוסיפה: "עבריין מין הוא מי שהורשע בעבירת מין. אי לכך ובהתאם לזאת, חיים רמון בין אם ירצה ואם לא, מוגדר כעבריין מין".

אחרי שרמון איים בתביעה כתבה שגיא בפייסבוק: "למה במקום להסביר יפה שזה מאחוריך ואין לנו שום סיבה לדאוג אתה פונה למחוזות ההפחדה וההשתקה, ולמה, למען השם, אתה מבקש את מספר הטלפון שלי ממפיק תוכנית טלוויזיה? מה זה אם לא הענקת סיבות במתנה לחשוש מפניך ומפני ההתנהלות המאפיונרית שלך?".

עוד כתבה שגיא: "אני מצטערת אם נפגעת כשקראנו לך 'עבריין מין'. אתה פשוט מורשע בעבירת מין, אז זה כאילו, מתבקש".

67621-06-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 4.34MB)