בגיליון ערב ראש השנה של "הארץ" פורסמו ממצאי סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד. "הארץ" נמנע בדרך כלל מלפרסם סקרים שכאלה, אך הפעם חרג ממנהגו. האם גם חרג מכללי האתיקה העיתונאית, האוסרים על סקרים מפלים, או שהמקרה הנוכחי נכנס תחת הסייג שהוסיפה מועצת העיתונות לאיסור האפליה?

סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים שמתבססים על מדגם מייצג של חלק מסוים מהאוכלוסיה בלבד למרות שהשאלות בהן רלוונטיות לכלל האוכלוסיה, פסולים על פי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות והחלטת בית-הדין לאתיקה של המועצה. עם זאת, בהחלטות של בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הובהר כי ישנם מקרים שבהם אין כל בעיה לערוך סקר בקרב אוכלוסייה מסוימת.

"ההחלטה לערוך סקר רק בקרב קבוצה מסוימת צריכה לבוא מטעמים ענייניים ומקצועיים מצד עורך הסקר ומצד העיתונאי", קבע בית הדין לאתיקה של המועצה. "היא צריכה להיות הוגנת ואחראית, כלשון סעיף 2 לתקנון האתיקה. היא צריכה להיות רלבנטית לנושא, ולא להפלות לרעה אוכלוסייה מסוימת שלא מטעמים ענייניים מובהקים. ברי, כי אם הכלל הגדול יהיה שסקרים שמפורסמים על-ידי עיתון מסוים מתייחסים לכלל הציבור הישראלי ככל שהדבר רלבנטי ואינם מדירים ציבורים כלשהם, כך ניתן יהיה להגן על מתחם שיקול הדעת העיתונאי במקרים שבהם מטעמים ראויים ייערך סקר בקרב ציבור מסוים, ולהימנע מהתערבות באותם מקרים חריגים".

ב"הארץ" אכן מקפידים לערוך בדרך כלל סקרים בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה. הפעם, חלק ניכר מהשאלות בסקר, שנערך באמצעות מכון דיאלוג, הוקדשו לענייני יהדות. "האם אתם שומרים שבת?", נשאלו הנסקרים. "האם אתם שומרים כשרות?", "האם אתם צמים ביום כיפור?", "האם אתם מדליקים נרות שבת ועושים קידוש?", וכן הלאה. ברור כי אין טעם לבדוק איזה שיעור מהמוסלמים בישראל צמים ביום כיפור ועושים קידוש. עוד יש לציין כי "הארץ" הדגיש הן בכותרת ובכותרת המשנה והן לאורך הטקסט הנלווה כי הסקר נערך בקרב יהודים בלבד, כך שלא היתה הטעיה של הקוראים כפי שקורה לא אחת בדיווחים של כלי תקשורת אחרים על סקרים ליהודים בלבד.

עם זאת, חלק מהשאלות שנכללו בסקר לא עסקו בדת היהודית אלא בנושאי דת כלליים. כך, למשל, השאלה "האם אתם מאמינים באלוהים?" רלוונטית במידה זהה ליהודים ולא יהודים. כמוה גם השאלות "האם אתה מאמין שמוצא האדם מן הקוף?", "האם אתה מאמין בחיים אחרי המוות?" או "האם אתה סבור שהדת ממלאת במדינה חלק גדול מדי?". למרות הרלוונטיות של שאלות אלה ליהודים ולא יהודים כאחד, גם הן הופנו ליהודים בלבד.

"הסקר התייחס לאוכלוסייה היהודית בלבד, במטרה להבין את עמדות היהודים בישראל ביחס לדת היהודית, והדבר צוין בפירוש בפרסום", אומר בתגובה עורך "הארץ" אלוף בן.

עו"ד אלעד מן, היועמ"ש של הצלחה (ויו"ר עמותת העין השביעית), שהגיש בעבר עתירה נגד כלי תקשורת שהפרו את סעיף האפלייה בסקרים, מוסר כי סקר "הארץ" הוא מקרה "גבולי ומורכב" ולכן "לא ניתן לקבוע באופן נחרץ שהוא מפר את כללי האתיקה". לפי עו"ד מן, "תופעת הסקרים המפלים מתאפיינת בדרך כלל בהדרה מתמשכת של אוכלוסיות, שלא קיימת במקרה של 'הארץ', וכן בהטעיה של הקוראים ביחס לכך שמדובר בסקר מפלה. במקרה הנוכחי לא היתה הטעיה וגם העיתוי היה של חג יהודי".

עם זאת, הוא מוסיף, "בעיניי היה ראוי יותר לשאול פאנל רחב יותר את השאלות שיש להן נגיעה גם לציבורים ישראליים לא יהודיים, ולהציג את התשובות בפילוחים נוספים. מעבר לערך המוסף העיתונאי שיש באופן פעולה כזה, הוא גם משדר מסר מתקן נוכח תופעות פסולות של סקרים מדירים".