מערכת המשפט הקנדית לא תדון בתביעת דיבה שהגיש המיליארדר מיטש גולדהאר נגד "הארץ". גולדהאר הקנדי, שמחזיק בין היתר במועדון הכדורגל מכבי תל-אביב, תבע את "הארץ" בעקבות כתבה שלטענתו הציגה אותו כחולה נפש. אף שהכתבה פורסמה בכלי תקשורת ישראלי, לפני שנתיים קבע בית-משפט בקנדה כי גולדהאר יוכל לנהל את התביעה במדינת מגוריו. ב"הארץ" ערערו על ההחלטה לבית-המשפט העליון הקנדי – שקיבל את הערעור ופטר את העיתון מניהול הליך משפטי מורכב ויקר.

בכתבה שבגינה הוגשה התביעה, שפורסמה ב-2011, נכתב כי "יש הסבורים כי התרבות הניהולית שהביא גולדהאר מושתתת על ריכוזיות-יתר, לעתים עד כדי מגלומניה, חסכנות והעדר תוכניות ארוכות טווח". לטענת גולדהאר, ב"הארץ" ייחסו לו מאפיינים התנהגותיים המעידים על "הפרעת אישיות" ו"מחלת נפש", והוא תואר כמי שמתעמר בעובדיו ופועל ב"חסכנות אי-רציונלית". על כן ביקש מבית-המשפט לפסוק לטובתו פיצויים בסך כ-2 מיליון שקל.

התביעה של גולדהאר הוגשה נגד העיתון, נגד הכתב לשעבר דוד מרואני ונגד עורך מדור הספורט דאז, שלומי ברזל. במשך שבע שנים דנו הצדדים על עצם זכותו של המיליארדר לנהל את תביעתו בקנדה – התכתשות משפטית שהסתיימה אתמול (6.6) בהחלטה שקיבל הרכב של תשעה שופטי עליון קנדיים. בית-המשפט לא קבע שהכתבה אינה דיבתית, אך ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה הוחלט שאת הסוגיה הזאת ראוי יותר לברר בבית-משפט ישראלי, כפי שטענו ב"הארץ".

עמוס שוקן (צילום: אורן פרסיקו)

עמוס שוקן (צילום: אורן פרסיקו)

אף שהכתבה של "הארץ" דנה בהתנהלותו של המיליארדר סביב קבוצת הכדורגל הישראלית שלו, בתביעתו טען גולדהאר שהיא גרמה נזק למוניטין העסקי שלו בקנדה. השופטת החתומה על דעת הרוב, סוזאן קוטה, שללה את הקביעה הזאת וציינה כי גולדהאר לא הצליח להוכיח שהכתבה עסקה בעסקיו הקנדיים – ולפיכך יהיה הוגן יותר לדון בה בישראל.

אחת השופטות שהצטרפו לדעת הרוב, רוזלי סילברמן-אבלה, הוסיפה: "הכתבה עוסקת בעיקר במר גולדהאר והתנהלותו בישראל. היא דנה בקבוצת כדורגל ישראלית שבבעלות מר גולדהאר, במעורבותו בניהול הקבוצה וביחסיו עם השחקנים, המאמנים ואנשי הצוות בישראל. התחקיר, הכתיבה והעריכה בוצעו בישראל, הכתבה עסקה בדמות ציבורית בישראל – והפרסום כוון לקהל הישראלי".

השופטת סילברמן-אבלה התייחסה גם להצעה שהעלה המיליארדר הקנדי בעבר, שלפיה הוא מוכן להקל על "הארץ" ולהטיס על חשבונו כעשרים עדים מישראל לקנדה. השופטת מתחה על כך ביקורת: לדבריה, הסכמה לעסקה מעין זו משולה לכך שהצד שלרשותו עומדים משאבים כלכליים גדולים יותר יטה את כף המאזניים באמצעות "קניית" (המרכאות במקור) הערכאה שבה הכי נוח לו לנהל הליך משפטי. בכך קיבלה עוד טענה שהעלו עורכי-הדין של "הארץ".

"אחת הסיבות לתביעות בחו"ל זה להלך אימים על הנתבעים בגלל העלות העצומה של ניהול משפט בחו"ל. עכשיו נקבל החזר הוצאות", צייץ מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, לאחר פרסום פסק הדין.

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 749KB)