מיטש גולדהאר, בעליה של קבוצת הכדורגל מכבי תל-אביב, תובע את "הארץ" בבית-משפט בקנדה בגין כתבה על אודותיו שהתפרסמה במדור הספורט של העיתון. גולדהאר, מיליארדר המתגורר בטורונטו, הגיש את התביעה בדצמבר 2011, חודש לאחר פרסום הכתבה שלטענתו הוציאה את דיבתו רעה. הנתבעים הם "הארץ", עורך מדור הספורט לשעבר שלומי ברזל והכתב לשעבר דוד מרואני, החתום על הכתבה שבגינה הוגשה התביעה.

הכתבה של מרואני ייחסה לגולדהאר התנהלות ריכוזית ואחריות למשברים ניהוליים שחלו במועדון הכדורגל הישראלי, בין היתר בהתבסס על דברים שמסרו לו מקורות אנונימיים מישראל ומקנדה. "יש הסבורים כי התרבות הניהולית שהביא גולדהאר מושתתת על ריכוזיות-יתר, לעתים עד כדי מגלומניה, חסכנות והעדר תוכניות ארוכות טווח", נכתב בגרסה העברית של הכתבה. לפי מרואני ו"הארץ", את תגובתו של גולדהאר לדברים "לא ניתן היה להשיג".

כתבתו של מרואני תורגמה ופורסמה באתר האינטרנט של "הארץ" בשפה האנגלית – ובכך, לטענת גולדהאר, גרמה לפגיעה במוניטין המקצועי והאישי שלו בארצו ולנזקים של ממש לעסקיו בישראל, בקנדה ובארצות-הברית. לטענת המיליארדר הקנדי, הכתבה ייחסה לו מאפיינים התנהגותיים המעידים לא רק על "מגלומניה", אלא גם על "הפרעת אישיות" או "מחלת נפש", ועולה ממנה כי יחסו לעובדיו פוגעני ומעיד על "חסכנות אי-רציונלית".

לחיזוק הטענה שלפיה הכתבה ב"הארץ" פגעה בענייניו גם מחוץ לגבולות ישראל הציג גולדהאר תצהירים מטעם שני עובדים בחברה קנדית שבבעלותו, SmartCentre, שגרסו כי כ-200 מעובדי החברה נחשפו לגרסה האנגלית של הכתבה ב"הארץ" (ליאור קודנר, סמנכ"ל הדיגיטל של "הארץ", מסר לבית-המשפט נתוני גלישה שאינם סותרים הערכה זו).

ב"הארץ" טענו מנגד כי התביעה של גולדהאר היא ניצול לרעה של ההליך המשפטי, וביקשו לבטלה בטענה כי בית-משפט קנדי אינו הזירה שבה צריכות להתברר טענותיו. באחת מתגובותיו לטענה זו אמר גולדהאר כי הוא ערוך ומוכן לממן את עלויות ההטסה והשהות של שמונה עדי הגנה אפשריים שאת שמותיהם ציין העורך לשעבר ברזל – הצעה שבית-המשפט קיבל.

מריו פייטה, שופט בבית-המשפט העליון של מחוז אונטריו בקנדה, דחה בחודש שעבר את בקשת "הארץ" וקבע כי הערכאה הקנדית תמשיך לעסוק בתביעה. "לפי השקפתי", כתב, "התביעה הזאת רחוקה מלהיות ניצול לרעה של ההליך המשפטי".

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 448KB)