איור: בתיה קולטון
בינואר, בעצרת בחירות חגיגית של מפלגת ש"ס, הודיע הרב עובדיה יוסף על תמיכתו במועמד אריאל שרון, "מצווה גדולה לבחור בשרון", אמר הרב בנאומו. "כולנו כאיש אחד צריכים להתגייס למענו. כי יש בו אהבת תורה. אם חס ושלום לא ייבחר שרון, וייבחר הצד השני, אוי ואבוי לנו. הוא ינקום בנו".
נאום הרב יוסף, שהיה יריית הפתיחה בהיערכות ש"ס לבחירות, שודר ברחבי הארץ על-ידי שש תחנות רדיו פיראטיות. התחנות, המכונות בפי מפעיליהן "ערוצי הקודש", הגדירו את דברי הרב כ"פסק הלכה מחייב" ותבעו ממאזיניהן לבחור במועמד הליכוד לראשות הממשלה. למען הסר ספק הוסיפו השדרנים, לצד הנאום, גם תעמולת בחירות אסורה שכללה קטעים נבחרים בגנות ברק ובזכות שרון מתוך הרצאותיו השבועיות של הרב עובדיה יוסף בבית-הכנסת של היזדים בירושלים.
ערוצי השידור "כל האמת", "קול הנשמה", "מכל הלב", "קול החסד", "רדיו 10" ו"ערוץ 2000" – כולם מזוהים עם ש"ס וקברניטיה – ידועים בהשפעתם הרבה על מאזיניהם ובחלק שהם נוטלים בעידוד תופעת החזרה בתשובה. פעילותן של התחנות הפיראטיות משמעותית אפוא בכל ימות השנה, אך חשיבות יתר יש להן בעתות בחירות; אז הן יכולות להריץ מועמדים בניגוד לחוק ולהעניק להם יתרונות מופלגים.
ואכן, בחודשיים שקדמו לבחירות גייסו מנהלי התחנות הפיראטיות את כוח השפעתן לטובת מועמד הליכוד. מעצם היות ערוצי השידור האלה בלתי חוקיים הם גם נעדרי שקיפות ופיקוח, ולא חלים עליהם הכללים המקצועיים שלהם מחויבים כלי התקשורת המוכרים כמו קודקס אתי, חתירה לדיווח הוגן ולאיזון, לכן חטאו לא אחת בשידורים מגמתיים.
בחודשיים שקדמו ליום הבחירות עסק גם רדיו ערוץ-7 בתעמולת בחירות. ב-17 בינואר, בתוכנית אישית, התקצף פרופ' עזרא זוהר על אהוד ברק, אז עדיין ראש ממשלה: "ברק הוכיח שאין בסיס לשלום", קבע זוהר בשידור חי. "ויתוריו כה הרחיקו לכת, שקשה לא להסכים עם גנדי המפקפק בשפיותו של ברק, אם עם ויצמן באומרו שנשרפו לברק כמה פיוזים... אין ספק שיש לשכנע את הבוחרים בארץ שצריך להרחיק את ברק מן השלטון בכל המהירות האפשרית".
עיון בלוח המשדרים השבועי של ערוץ-7 בתקופה שקדמה לבחירות העלה, כי מרבית מגישיה התגייסו לעזרת מחנה הימין. התחנה הקצתה בשידוריה זמן לתוכניות אקטואליה וחדשות, מוסיקה ישראלית וחסידית, שיעורי תורה ופינות מלל – כולן בעלות אוריינטציה אידיאולוגית דתית-ימנית. אישים בולטים בתחנה כאליקים העצני, נועם ארנון, רחבעם זאבי, הרב שלמה אבינר ונפתלי ורצברגר שימשו באופן מובהק שופר ומערכת כריזה לתעמולת הימין.
כללי המשחק בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בתקופת מערכת בחירות מוכרים ומקובלים. העיקרון המנחה את צוות העורכים והמגישים של תוכניות האקטואליה, ואפילו התרבות, ניזון מהחובה להציג דעות שונות בצורה מאוזנת, לשמר את זכות התגובה ולהקפיד על חלוקה פוליטית שוויונית. על-פי חוק הגבלת תעמולת בחירות בשידורי רדיו וטלוויזיה, תשדירי בחירות מותרים באופן מוגבל ובלבד שיישמר בהם האיזון המוחלט בין המועמדים. ההגבלות על שידורי התעמולה נועדו, כלשון בג"ץ, "להבטיח את שוויון הסיכויים של המתמודדים, ולמנוע שטיפת מוח בלתי הוגנת". בג"ץ אף הוסיף וקבע כי עקרון השוויון בבחירות הוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי", וכי מי שפוגע בטוהר הבחירות "עוקר ומנתץ את ציפור הנפש של שיטת הממשל הדמוקרטי".
לפיכך הקפידו השנה בערוצים הממלכתיים בטלוויזיה וברדיו, בערוצים המסחריים ובתחנות הרדיו האזוריות להגן על האינטרסים של שני המתמודדים לא רק בתעמולת הבחירות עצמה אלא בעיקר בבחירה מאוזנת באורחים ובמרואיינים. כך, למשל, כאשר הוזמן ח"כ סילבן שלום מן הליכוד לחוות דעה על אמירה אומללה של אריאל שרון, מיהרו העורכים בחברת-החדשות לעמת אותו עם ח"כ יוסי שריד; כאשר השר יוסי ביילין התראיין בגלי-צה"ל כדי לתרץ מעידה פוליטית של אהוד ברק, דאגו המפיקים לשתף בשיחה גם את ח"כ לימור לבנת; אפילו בתוכניות הזמר של תחנות הרדיו האזוריות טרחו להשמיע את השיר "לבכות לך", המזוהה עם השמאל, באותה מידה שהשמיעו את השיר "אל נא תעקור נטוע", המזוהה יותר עם הימין.
רק ב"ערוצי הקודש" ובערוץ-7 לא פעלו בהתאם לנהלים המקובלים. על-פי סקר האזנה מצומצם שקיים ארגון "קשב" (מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל) התברר שבתחנות הללו התקיימה תעמולת בחירות ישירה או עקיפה, סמויה לעתים, אך בדרך-כלל מפורשת ובוטה.
24 שעות ביממה שידרו התחנות האלו, שחוקיותן מוטלת בספק, וכל אותו זמן לא ניכר בתוכניותיהן כל ניסיון לשקף את השונה והמגוון, לא היתה כל השתדלות לעורר ויכוח פתוח, והעורכים והמגישים המעיטו לגלות פתיחות לביקורת מן החוץ.
תקשורת רדיופונית נתפסת כמדיום חודרני. כתבי-עת הנגועים בתעמולת בחירות אסורה לא יגיעו אל הקוראים אם אלה לא יחפצו בכך. מה שאין כן לגבי האזנה לרדיו, שאליה חשוף הציבור הרחב בעל-כורחו כמאזין סביל בתחבורה הציבורית, במכולת, במרכזי הקניות ולמעשה כמעט בכל מקום פומבי. העובדה שבין השידורים משולבים גם קטעי מוסיקה ישראלית מאפשרת לערוצים הפיראטיים להתרחב ליותר מאשר סקטורים ייחודיים ולהשפיע על דעתם של מאזינים רבים במי לבחור.
הקשר העקיף בין ערוצי הרדיו הפיראטיים לליכוד חמקמק אך לא בלתי ניתן להוכחה. כחודש לפני הבחירות סערו הרוחות כאשר פורסמה ידיעה בעיתונות היומית, ולפיה אנשי מטה שרון, ביניהם עומרי שרון ורפי בר-חן (מחזיק תיק החרדים בליכוד), נפגשו עם יהודה עידן, מראשי ש"ס, וביקשו ממנו שיגייס את הערוצים הפיראטיים, המזוהים עם ש"ס, לטובת המועמד הימני. הידיעה, שפורסמה בהרחבה גם בעיתונות החרדית, הוכחשה מכל וכל על-ידי הצדדים המעורבים. ואולם – ב-28 בינואר, עשרה ימים לפני הבחירות, השתתף בר-חן בשידורי תחנת הרדיו הפיראטית "כל האמת" וניהל במשך שעה ארוכה תעמולת בחירות גלויה לטובת מועמד הליכוד. בר-חן אף הבטיח הבטחות הנוגעות ליחס שינהג אריאל שרון בחרדים אם וכאשר ייבחר לראשות הממשלה.
"מי שיש לו רצון לעקור את התורה, את המצוות, את כל המסורת, אין לו זכות קיום", אמר בר-חן בשידור. "כל מי שניסה לעקור את הדברים האלה בעצם חיסל את עצמו. אני לא רואה בממשלה הבאה שתקום בראשות אריק שרון אפשרות למצב כזה של התעללות בחרדים. מי שניסה לעקור את מסורת ישראל חיסל את עצמו. אצלנו אין דברים כאלה".
המנחה: "ברוך השם, אנחנו שמחים שאתה עולה כאן ומבהיר את הדברים. הציבור באמת צריך הסברים לדברי מרן (הרב עובדיה יוסף; ש"מ). אפילו שמרן אומר שהלבן הוא שחור והשחור הוא לבן, הולכים לפי מרן, אבל האנשים, ברוך השם, רוצים קצת הסברים. אז הארת את עינינו. אתה מקורבו של אריק שרון ואנחנו מקווים לפתיחת דף חדש. יישר כוח בעזרת כולנו במערכה ביום שלישי, בעזרת השם, לניצחונה של התורה ולניצחונה של ארץ-ישראל".
"זה שנקרא ראש ממשלה רוצה לעקור את השבת, ממש לקחת ולעקור אותה מעם ישראל", הוסיף וחידד גם שמואל בן-עטר, מנהל רדיו "כל האמת", בתוכניתו ששודרה תשעה ימים לפני הבחירות. "לכן מרן ציווה אותנו לעשות משהו ביום שלישי הבא. כאן מדובר, רבותי, בזה שמרן אומר שבחורי הישיבה יפסיקו ללמוד וייצאו לפעול ביום הזה לחזק את התורה הקדושה. חלילה, רבותי, שיחזור אותו ראש ממשלה שוב לשלטון. אחים יקרים, הוא עלול להרים גט לתורת ישראל".
גם ערוץ-7 לא שקט על שמריו. כשבועיים לפני הבחירות שוחח יוחאי אטיאס, מנחה התוכנית "מצלצלים בשבע", עם מאזינים בשידור חי. "זה שיש לנו ערבים שרוצים לרצוח אותנו, זו לא הבעיה שלנו", אמרה מאזינה א'. "הבעיה שלנו היא שיש לנו שלטון רקוב". "שלטון חשוך, שלטון מסוכן", הוסיפה מאזינה ב'. קשה לשלוט על דברי מאזינים שעולים לאוויר בשידור חי. אפשר גם אפשר לשלוט בתגובות המנחה, שחתם את דברי המאזינות במשפט הבא: "בעזרת השם השלטון הזה שאתן מדברות עליו יתחלף עוד מעט".
יום למחרת, בתוכנית "שעה של אקטואליה", עסקה גם נדיה מטר, פעילת ימין הידועה בהשתלחויותיה הפרועות בשמאל, בתעמולת בחירות פסולה. "האויב יורק עלינו בפרצוף וברק אומר שזה גשם", טענה מטר. "רבותי, ממשלת ברק היא ממשלת זלזול. זלזול בעם ישראל, בחיי היהודים, זלזול בקודשי ישראל, בארץ-ישראל, בתורת ישראל. רבותי, יש לנו עוד קצת יותר משבוע לממשלת הזלזול הזאת, ממשלת הדמים. בעזרת השם, בשישי בפברואר, נחזיר לישראל גם את הכבוד וגם את ההרתעה".
ימים ספורים לפני הבחירות קרא אדיר זיק, מגיש "זיקוקין של אדיר", מעל גלי האתר של ערוץ-7 להצביע לאריאל שרון. "רבותי, אנחנו נסתום את האף, לפחות אני אסתום את האף, ואני אצביע לשרון כדי להעיף רחוק רחוק את ברק ואת פרס", אמר זיק. "שההצבעה הזאת תהיה ברורה ומוחלטת. ברוב יהודי גורף, רבותי, לא לסמוך על הנס ולהגיד: 'הסקרים מראים שהוא (שרון) לוקח בגדול, שאני לא אסע לבחור, שאני לא אעשה את המאמץ'. לא ולא. לא פתק לבן, אסור לקחת את הסיכון הזה. זהו רבותי, מספיק התעצבנתי, נעבור לפרסומות".
בניגוד ל"ערוצי הקודש", בערוץ-7 הקפידו שלא לקיים קשר מתואם עם נציגי הימין לראשות הממשלה. שלא כעמיתיהם החרדים, צוות ערוץ-7 לא שריין לעצמו תועלת או טובות הנא בתמורה לשידורי התעמולה. ההזדהות האידיאולוגית היא שהמריצה אותו לתמוך במועמד הליכוד. ועם זאת, תעמולה חד-צדדית בתקופת בחירות, גם אם מגמתה עצמאית וחפה משיקולי תועלת חומריים, עדיין היא פסולה מעיקרה ואסורה על-פי חוק.
לפיכך, החליט יזהר באר, מנכ"ל עמותת "קשב", להגיש שתי עתירות לוועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט מישאל חשין, ולהתריע באמצעותן על הפרות החוק. באר דרש להפסיק את שידורי התעמולה בערוצים הפיראטיים והמזוהים עם ש"ס ובערוץ-7. בתום דיון ממושך נענה השופט לבקשתו והוציא צווי מניעה האוסרים על שש התחנות הפיראטיות ועל ערוץ-7 לעסוק בתעמולת בחירות.
ב-24 בינואר קבע ד"ר חשין כי שידורי ערוץ-7 "טובלים בתעמולת בחירות עד שפתם" תוך הפרה "בוטה וקשה" של החוק, וכי הערוץ "עשה שבת לעצמו כמו לית דין ולית דיין בישראל". ב-31 בינואר פסק השופט כי שידורי "ערוצי הקודש" נחשבים להסתה, וכי ההשמעה התכופה של נאומי הרב עובדיה יוסף נגד אהוד ברק והערבים הינם בגדר "מעשה בלתי נסבל".
לא בכל יום משתמש שופט בית-המשפט העליון בניסוחים חריפים כל-כך. גם כושר ההרתעה של החוק אינו מבוטל: במקרה של הפרת הצו תיתכן ענישה של עד חצי שנת מאסר וקנס כספי גבוה. לכן, אולי, הזדרזו בערוץ-7 להפיק לקחים, להתאים את רוח השידורים לרוח החוק ולהפסיק את תעמולת הבחירות בתחנה.
"כדי שהערוץ לא ייכשל בעבירה על החוק, לא אומר דברים ספציפיים על הבחירות, אלא אדבר באופן כללי", אמר חבר-הכנסת בני אלון בתוכניתו השבועית. "אם אסור לשדר תעמולה, צריך לדבר בלשון שתהיה כשרה על-פי החוק. אפשר להתחכם ולומר: "כולם יודעים מי המועמד היותר טוב, צריך רק לטרוח ולהצביע עבורו".
חגי סגל, עורך חדשות ראשי בערוץ-7, סיפר כי עם פרסום צו המניעה הוצא מסמך אזהרה פנימי המחייב את כל צוות העורכים והמגישים להימנע מתעמולה פסולה. עם זאת, טוען סגל, אשמת הנימה החד-צדדית העולה משידורי התחנה בתקופת בחירות איננה מוטלת רק לפתח הערוץ. "כבר כמה חודשים שאנחנו, בערוץ-7, פונים מדי יום לאנשי שמאל ומבקשים מהם להתראיין, להביא את עמדתם ולקיים בכך את האיזון המתבקש", אומר סגל, "אבל באופן קבוע אנחנו נענים בשלילה. יש אנשים שלא אוהבים את הערוץ וזה יוצר חד-צדדיות שלא באשמתנו. לפעמים אופיר פינס, אמנון ליפקין-שחק ואבי יחזקאל מוכנים לעלות אצלנו לשידור, אבל הם בודדים ואי-אפשר למחזר אותם שוב ושוב. יוסי שריד, יוסי ביילין, דני יתום וגלעד שר מחרימים אותנו לחלוטין. בחודש האחרון התחננו לפני אורנה אנג'ל שתבוא ותציג את עמדת מפלגת העבודה. בכל פעם היא קבעה אתנו שעה ומועד, ותמיד, ברגע האחרון, התחמקה".
אם נעשתה מלאכתו של יזהר באר בערוץ-7, הרי שב"ערוצי הקודש" היה עליו להמשיך לעמוד על משמרת החוק. בשש תחנות הרדיו הפיראטיות המזוהות עם ש"ס סירבו להתייחס להחלטת השופט. ימים אחדים לאחר מתן הצו עוד המשיכו בתעמולת בחירות. בכמה תחנות אף קיללו בשידור חי את באר ואת עמותת "קשב" ושמו את מלאכתו החשובה ללעג ולקלס. בין קללה לקללה השמיעו שיר שפרסם "זמר הבית" של ש"ס, בני אלבז, הקורא למאזינים לבחור באריאל שרון: "ירושלים, ברק כן ימסור אותך. ירושלים אל תוותרי", היתה לשון הפזמון, "ירושלים, שרון לא ימסור אותך, ירושלים את לנצח".
"למה יזהר באר נטפל אלינו?" מתפלא בתגובה דובר תחנת הרדיו "כל האמת", "למה הוא מעליל עלינו עלילת דם, רשע שכמותו, יימח שמו, שיקשיב אולי לרדיו פלסטין. שיוציא אולי צו מניעה נגד הקריאות 'אטבח אליהוד'. אצלנו אף פעם לא מדברים על פוליטיקה. אצלנו רק מפרשים את דבריו של הרב עובדיה יוסף. גם בשאר הערוצים הממלכתיים יש פרשנים ויש פרשנויות".
משנוכח באר שלא חל כל שינוי בעמדת "ערוצי הקודש", שב ועתר בפני השופט חשין על הפרת הצו. במהלך הדיון איים השופט לעצור את ראשי הערוצים הסוררים, ואף הזעיק לאולם הדיונים קציני משטרה בכירים. בהסכם של פשרה התחייב יהודה אבידן, נציג ש"ס בוועדת הבחירות המרכזית, שהרב עובדיה יוסף ייצא בקריאה לתחנות הרדיו הפיראטיות להימנע ולהישמר מכל תעמולת בחירות ולפעול על-פי חוקי השידור המקובלים. וכך, לראשונה, יומיים לפני הבחירות, אולצו ערוצים פיראטיים לכוף ראשם בפני החוק ולא להפך.
"החלטנו שערוצי הקודש יימנעו מלשדר כל חומר שעונה להגדרה 'תעמולת בחירות', אומר איציק סודרי, דובר תנועת ש"ס, "אבל גם השופט הסכים עם טענתנו שהחוק להגבלת שידורי תעמולה מיושן וזקוק לשינוי, כיוון שיש בו שטח אפור שגורם לחלק מאתנו לעבור עליו בשוגג".
מאז שהושגה הפשרה נהגו הערוצים הפיראטיים המזוהים עם ש"ס בהגינות ונמנעו מהשמעת תעמולה מגמתית. ברם חשין לא הסתפק בכך, בכעסו על הפרת החוק שלח ערב יום הבחירות את נציגי המשטרה אל תחנת ממסר הלוויינים של בזק בעמק האלה וציווה עליהם לנתק את הכבלים ולסגור את "ערוצי הקודש". בבוקר למחרת, בוקר יום הבחירות, התברר גם לחשין שלפעמים הרשויות נובחות אבל השיירה עוברת: הערוצים הפיראטיים שבו והתחברו ללוויינים בתוך שעה, עלו לשידור מחדש ופתחו את היום הגדול בעידוד המאזינים "למהר ולהצביע למי שהרב עובדיה ציווה לו את הניצחון".
שרי מקובר היא עיתונאית ב"מעריב"
הפרה של שלושה חוקים
על-פי פקודת הטלגרף האלחוטי, בהגדרת "רדיו פיראטי" נכלל כל ערוץ המשדר ללא רשיון חוקי מטעם המדינה. כיום משדרות לאוויר כ-120 תחנות פיראטיות, מאה מתוכן דתיות וחרדיות. הן משבשות את התדרים החוקיים, מסכנות את התעבורה האווירית, האזרחית והצבאית ומתחמקות מתשלום אגרת הרשיון להפעלת תחנת רדיו.
פורמלית, פעילותן של תחנות הרדיו הפיראטיות בלתי חוקית והן מפירות שלושה סעיפים בחוק. פקודת הטלגרף האלחוטי, חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וחוק בזק: שידור קולות ואותות.
בחמש השנים האחרונות נעשו נסיונות רבים להכשיר את התחנות הפיראטיות כולם עלו בתוהו. הסיבה לכך היתה שפטרוני הערוצים סירבו לקבל על עצמם את כללי השידור החלים על תחנות הרדיו האזוריות החוקיות, ודרשו לעצמם תנאים מיוחדים שהיועץ המשפטי לממשלה סירב להם מחשש שלא יעמדו במבחן בג"ץ.
בתקופת ממשלת נתניהו חברו נציגי ש"ס והימין והפעילו לחץ רב על הממשלה להכשרת הערוצים הפיראטיים. חקיקה חפוזה, בשלהי כהונת נתניהו, הכשירה לכאורה את ערוץ-7, אבל מיד לאחר מכן הוגשה עתירה בעניין לבג"ץ ושם היא תקועה ועומדת גם היום.
בממשלת ברק עמד השר יוסי ביילין בראש ועדה להכשרת ערוצים. כהצעת פשרה החליט להסדיר את נושא התחנות הפיראטיות בדרך של הקמת שלושה ערוצי שידור חוקיים: אחד לחרדים, שני למתנחלים ושלישי לשמאל. נציגי תחנות הרדיו הפיראטי לא הסכימו, ובתגובה הודיע ביילין לראש הממשלה, אהוד ברק, שהוא מרים ידיים ומחזיר את המנדט שניתן לו.
בעוד מצבו החוקי של ערוץ-7 נידון בבג"ץ, "ערוצי הקודש" כלל לא הגיעו למצב של חקיקה ראשונית שתסדיר את מעמדם. יתרה מזאת, בשנים האחרונות הוגשו נגדם תלונות רבות במשטרה ובפרקליטות בגין הסתה, איומים והמרדה. תגובת הרשויות היתה, בכל המקרים, מאופקת למדי. מעת לעת ביצעה המשטרה פשיטות על אולפני שידור של התחנות הללו, החרימה ציוד והגישה כתבי אישום. הפעולות האלה לא היו עקביות, והענישה של בתי-המשפט היתה קלה בדרך-כלל והסתמכה, לכל היותר, בהטלת קנסות קלים. לרוב, זמן קצר לאחר פשיטת המשטרה נפתחה התחנה מחדש ושבה לשדר כרגיל.
מלבד הבעייתיות במעמדן החוקי של תחנות הרדיו הפיראטיות מציע מצבן המיוחד פתח לעבירות נוספות. כך, למשל, בתקופת מערכת הבחירות טענו נציגי "ערוצי הקודש" וערוץ-7 בפני השופט חשין שחוק הגבלת תעמולת הבחירות אינו חל עליהם, שכן מעמדם ממילא אינו חוקי. על כך השיב להם יזהר באר: "למה הדבר דומה? לאדם שגנב טלוויזיה, וכשהגיעה אליו אגרת הרישוי טען שאין הוא חייב לשלמה, כיוון שהוא אינו הבעלים החוקיים של המכשיר".
גיליון 31, מרץ 2001
תיקון
בכתבה "מקהלה מדברת" מאת שרי מקובר, שפורסמה בגיליון 31 של "העין השביעית", יוחסו למר אדיר זיק דברים שאמר כביכול בתוכניתו "זיקוקין של אדיר" בערוץ-7 ושנסבו על מערכת הבחירות לראשות הממשלה. בדיעבד התברר כי בתקופה הנדונה שהה מר זיק בחו"ל והדברים ששודרו היו מפיו של מר משה אלפי, שמילא את מקומו. מערכת "העין השביעית" מתנצלת על הטעות.
גיליון 34, ספטמבר 2001