אם הציטטות שלהלן מזכירות את הימנון החג "חד גדיא", אין זה מקרה. כמו בפיוט בהגדה של פסח, המתאר שרשור של קטסטרופה שמסלימה והולכת, כך הפרנויה מתפשטת ומחריפה בישראל של השנים האחרונות, כתוצאה מהתחככותם של פוליטיקאים, יועצי תקשורת ועיתונאים אלה באלה. לא נגענו.

"ביבי, בעזרת נפתלי בנט וגורמי ימין נוספים, בעזרת מימון נדיב מחו"ל, הפכו את מלחמת לבנון השנייה לכלי בנסיונם להביא להפלת ממשלתי, בין היתר על-ידי 'הפגנות אנשי מילואים' [...] חברו כאן לראשונה באופן כמעט גלוי הגורמים השונים שחתרו נגדי ונגד ממשלתי [...] הכסף למימון הקמפיין נאסף מתורמים יהודים בחו"ל הידועים בקרבתם לנתניהו, וממועצת יש"ע [...] 'הביתה' – כך נקראה התוכנית הזדונית שהוכנה על-ידי מועצת יש"ע, בנימין נתניהו וגורמי ימין קיצוני נוספים. זו היתה תוכנית עבודה סדורה שמטרתה 'יצירת לחץ ציבורי ופוליטי להתפטרותו של ראש הממשלה'" (אהוד אולמרט, מתוך ספרו "בגוף ראשון" כפי שהובא ב"ידיעות אחרונות", 16.3.18).

"השמאל, התקשורת – וזה אותו הדבר – מתגייסים למסע ציד אובססיבי חסר תקדים נגדי במטרה לבצע הפיכה שלטונית, ולכן הם מפעילים לחץ בלי פוסק כדי שיגישו כתב אישום בכל מחיר" (בנימין נתניהו, כנס הליכוד בגני התערוכה, 9.8.17).

"לימין הפופוליסטי יש בישראל 2017 אחיזה גדולה ממה שמקובל לחשוב. אני לא מדבר רק על הרשתות החברתיות. יש לו פעילי שטח כמו הצל, מש"ק הממטרות מהקריה שהפך לאוטוריטה בנושאי צבא ורוח צה"ל. יש לו קדוש מעונה כמו אלאור אזריה. יש לו ערוצי תקשורת כמו ערוץ 20, רדיו גלי-ישראל, ואתרי האינטרנט '0404' ו'מידה'. יש לו נציגויות ומובלעות (בשפתו של הזרם היו קוראים להן כמובן 'גרורות') גם בתקשורת המיינסטרים, באדיבות מי שבחרו להכניס אותם לשם. סג"ל, ריקלין ולינור בגלי-צה"ל. שפטל ב-103. שרון גל בבית 'האח הגדול'" (אורי משגב, הבלוג "משגב לעם", "הארץ", 8.7.17).

"לא רק בארה"ב יש דיפ סטייט" (אראל סג"ל, טוויטר).

"הדיפ סטייט יותר חשוב מהתנהלות המשטרה" (סג"ל, מנמק בגל"צ את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלות רשויות האכיפה מול נתניהו, 18.2.18).

"המושג Deep State ('מדינת העומק') הוא הדבר החם ביותר היום בוויכוח הפוליטי בארצות-הברית. הוא עלה לדיון בעקבות פעילות ההתקוממות מתוך מנגנוני המערכת המדינתית בארצות-הברית. המקרה הדרמטי ביותר היה פעולת הסיכול הממוקד של היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין. 'כיצד מתנהלת מדינת העומק בפעילותה?', שואל פט ביוקנן, אחד הפרשנים הטובים ביותר לפוליטיקה האמריקנית. 'ראינו מקרה קלאסי בפרשת פלין. שירותי המודיעין והזרועות החוקרות של המשטר חופרות קצת לכלוך, ואז משנעות את האשפה למשת"פים שלהם ב'רשות הרביעית' (העיתונות) הנהנים מחסינות של התיקון הראשון לחוקה, מה שמאפשר להם להוציא את הכל החוצה'. אם זה יזכיר לישראלים תופעות פוליטיות-משטרתיות חמורות ממקומותינו, האחריות היא בעיני המתבונן בלבד" (אמנון לורד, "מידה", 23.2.17).

"מומלץ להשוות עם ארה"ב. שם לא מהססים להצביע על קשר של 'מדינת העומק', קרי סבך ארגוני המודיעין בשילוב עם המפלגה הדמוקרטית והתקשורת, כדי להפיל את הנשיא. אך כאן (בישראל) עוד הרבה יותר קל להפעיל את המשטרה כדי שתפצח בחקירות נגד ראש הממשלה, כאשר ברור שחקירות מלוות בחשדות בלתי פוסקים יכולות להביא להפלתו" (אמנון לורד, "ישראל היום", 8.2.18).

"העובדה ששני אנשים שעבדו עם איל ארד (היועץ האסטרטגי), איש שחרת על דגלו את הפלת ממשלת נתניהו והימין, הופכים לגורמים מרכזיים במשטרת ישראל, מעלה תהיות על שיקול הדעת של המפכ"ל" (עקיבא ביגמן, "ישראל היום", 23.10.17. ביגמן מתייחס לשכירת שירותיו של ליאור חורב, שעבד בעבר עם ארד, ליועץ אסטרטגי למפכ"ל, ולמינוי תת-ניצב יובל גת לתפקיד ראש חטיבת תקשורת ואוכלוסייה במשטרה. ביגמן קושר גם בין החברה של חורב, גולדפינגר-תקשורת, לבין העובדה שעם לקוחותיה נמנה האיחוד-האירופי, שכספיו, לדברי ביגמן, מממנים פעילויות של "עמותות שמאל קיצוני" בישראל החותרות להפלת הממשלה).

"מסתבר שבין דוברת המשטרה ניצב משנה מירב לפידות לבין משפחת יאיר לפיד התקיימו ואולי אף קיימים עדיין קשרים אישיים, הכוללים בילוי משותף ואף ביקורי בית [...] כאשר לפיד נכנס לתפקיד שר האוצר מונתה לפידות לדוברת המשרד [...] ואם כל זה לא מספיק, הרי שראש אגף החקירות לשעבר והמפקד הראשון של יחידת להב 433, ניצב יואב סגלוביץ', הצטרף לפני כשנה וחצי למפלגת יש-עתיד ונחשב לגורם דומיננטי במפלגה [...] נקודות אלו מעלות שאלות כבדות משקל ביחס לעובדה כי לפיד העיד נגד ראש הממשלה ב'תיק 1000', ומסר גם עדות בחקירת 'תיק 3000', המכונה 'פרשת הצוללות'" (משה איפרגן, "מידה", 18.2.18).

פחד אלוהים!