בסוף חודש דצמבר פרש לגמלאות נתן נחמיאס, יועץ הלשון הוותיק של הטלוויזיה החינוכית, לאחר כ-26 שנה בתפקיד. בהנהלת גוף השידורים הממלכתי, שמנוהל באמצעות יחידת סמך במשרד החינוך, ניצלו את העיתוי כדי לצמצם באופן משמעותי את תפקידו של יועץ הלשון ולהגדיר מחדש את דרכי פעילותו ואת אופן ההתקשרות עימו.

עד פרישתו של נחמיאס הועסק יועץ הלשון של הטלוויזיה החינוכית דרך האקדמיה ללשון העברית, שדרכה מועסקים גם יועצי הלשון של קול-ישראל ורשות השידור. לנחמיאס הוקצה חדר משלו באולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת-אביב, והוא הקפיד לערוך את תמלילי התוכניות לפני שידורן, לפקח על הכתוביות ולוודא שהמגישים עושים שימוש בשפה תקינה, ובמקרה הצורך העיר להם על שגיאותיהם. עם פרישתו בדצמבר, החליטו בטלוויזיה החינוכית לוותר על שירותיה של האקדמיה ללשון ולשכור את שירותיו של יועץ לשון פרילנס. בינתיים, במהלך חודש ינואר, התנהלו שידורי החינוכית ללא פיקוח לשוני.

בתחילת חודש פברואר נכנס לתפקיד היועץ החדש, ירעם נתניהו, שנבחר בהמלצתו של נחמיאס. כל הגורמים שהתראיינו לכתבה זו העידו כי מדובר במינוי ראוי; נתניהו מחזיק בשני תארים בלשון עברית, בתעודת עריכת לשון ואף בתעודה המסמיכה אותו להוראת לשון. מדובר, אם כן, במינוי מקצועי, אך יש הטוענים כי הגדרת התפקיד החדשה אינה מאפשרת לאף יועץ, מקצועי ככל שיהיה, לפקח כראוי על איכות השפה בשידורי הטלוויזיה החינוכית.

בניגוד לנחמיאס, שהועסק במשרה מלאה, נתניהו מועסק במשרה חלקית, והוא נדרש לאזן בין עבודתו בטלוויזיה החינוכית ובין כתיבה בעיתון "בשבע" ובאתר nrg. כמו כן, נתניהו אינו יושב באולפנים, אלא עובד מביתו, ולכן אינו יכול לפקח על המגישים ועל הכתוביות. למעשה הוא יכול אך ורק לערוך טקסטים שנשלחים אליו בדואר אלקטרוני, ואין ביכולתו לוודא שהמגישים מיישמים את תיקוניו והערותיו. נחמיאס אף מעיד כי בשל התקופה שחצצה בין מועד פרישתו למועד כניסתו של נתניהו לתפקיד, לא היתה חפיפה בין השניים.

ייעוץ לשוני בהתכתבות

בהנהלת הטלוויזיה החינוכית טוענים כי היקף העבודה ואיכותה נשמרו. למעשה, יפה שושן, "מנהלת תחום בכיר ניהול ופיתוח ארגוני" בטח"י, אף טוענת כי נתניהו "מבקר את כלל חומרי השידור המופקים בתחנה, בוחן ועוקב אחר תרגומים של חומרי הרכש המיועדים לשידור, ונוכח פיזית בשעות הקלטתן של התוכניות והסדרות", כך על-פי מכתב תגובה לשאילתה בנושא מטעם אגודת זכות הציבור לדעת.

ואולם, גורמים מוסמכים בטלוויזיה החינוכית מפריכים את הטענה הזו. נתן נחמיאס מדגיש גם הוא כי עד כמה שידוע לו, טענתם של אנשי הטלוויזיה החינוכית אינה מדויקת, וכך גם גורסת טלי בן-יהודה, מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית.

מנסיונו, מעיד נחמיאס, יועץ הלשון חייב להיות בשטח ולוודא שהערותיו מיושמות. "עבודת הייעוץ הלשוני אינה יכולה להתנהל מהבית", אומר נחמיאס. "יועץ לשון צריך להיות זמין 24 שעות ביממה. לפעמים הוא צריך להגיע מוקדם בבוקר כדי לעבור על הפתיחים. יועץ לשון חייב לערוך ערב-ערב את הפתיחים של 'ערב חדש', וגם אם אין הפתיחים האלה נערכים – הוא לפחות חייב להקשיב לתוכנית ולהעיר הערות לשוניות בתומה. אני, כשנפרדתי מהם, סיפרתי שלא פעם התקשרו אלי באשמורת השלישית, בשתיים-שלוש לפנות בוקר, ותמיד נעניתי לכל שאלה. אני מצטער שלא התמנה יועץ לשון קבוע במשרה מלאה, שמתייצב יום-יום לעבודתו, כמו בערוץ 1 ובקול-ישראל, אם כי זו זכותם לעבוד כך.

"עד כמה שידוע לי", מוסיף נחמיאס, "ברבות מן התוכניות שנרכשות מחברות הפקה חיצוניות, למשל 'קרב מוחות' ו'עושים סדר', אין ייעוץ לשוני כלל".

טלי בן-יהודה, מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית, מספרת כי פנתה למנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, יפה ויגודסקי, בבקשה לאפשר לנחמיאס להישאר בתפקידו שנה נוספת או למצוא לו מחליף משורות האקדמיה. משלא הועילו פניותיה, מעידה בן-יהודה, פנה נשיא האקדמיה, משה בר-אשר, לשרת החינוך יולי תמיר וביקש את התערבותה למינוי מחליף במשרה קבועה ומלאה. לדברי בן-יהודה, השרה בחרה שלא להגיב לפנייה.

"לא מתקבל על הדעת שבטלוויזיה החינוכית – החינוכית! – לא יהיה יועץ לשון, לפחות אחד, במשרה קבועה ומלאה", אומרת בן-יהודה. "יועץ הלשון צריך להיות 'בשטח' כדי למלא את תפקידו. כל 'סידור' אחר, כגון עבודת פרילנס, עבודה מרחוק במחשב וכדומה, אינו יכול לשמש תחליף ראוי ושלם לנוכחותו של יועץ הלשון במקום ולקשר הקרוב והישיר בינו ובין אנשי השידור. כל מיני פתרונות חלקיים אחרים פירושם פגיעה של ממש בתשתית המקצועית שבנה מר נחמיאס במשך שנים, ומכאן כמובן גם פגיעה בהישגי העברית במוסד הזה. אנחנו באקדמיה מצֵרים מאוד על שפרישתו של מר נחמיאס נוצלה כדי לחסל את משרת יועץ הלשון במתכונת שנהגה עד כה".

תגובת הטלוויזיה החינוכית

תגובת הטלוויזיה החינוכית: "לאחר יציאתו של היועץ הלשוני המוערך נתן נחמיאס לגמלאות, לאחר שנות עבודה רבות ופוריות, החליטה ההנהלה לשנות את דרך ההתקשרות עם יועצה הלשוני – אך לא את היקף העבודה ואיכותה. הטלוויזיה החינוכית מחויבת להקפדה על לשון עברית תקנית בתוכניותיה מצד אחד, ולייעול השימוש בכספי ציבור מצד שני. לכן נבחרה הדרך הטובה ביותר האפשרית: העסקת יועץ לשוני חיצוני אשר מלווה את כל חומרי השידור של החינוכית – מקור ורכש – באופן צמוד, והעסקתו אינו כרוכה בבזבוז מיותר של כספי ציבור".