העיתון החרדי "הפלס" הגיש בשבוע שעבר עתירה מנהלית נגד עיריית בני-ברק בטענה כי זו הטילה עליו חרם מודעות פסול.
"הפלס" בא לעולם כתוצאה ממחלוקת שנתגלעה בזרם הליטאי ביהדות החרדית. בעקבות מותו של הרב יוסף שלום אלישיב התפצלה מהזרם המרכזי, המזוהה עם העיתון "יתד נאמן" והרב אהרון שטיינמן, קבוצה המזוהה עם הרב שמואל אוירבך שהקימה את "הפלס". מאז יצא לאור, בשנת 2012, הורו רבנים המזוהים עם הפלג הנגדי בזרם הליטאי להחרים את העיתון לחלוטין, כולל הוראה על איסור פרסום מודעות בו. בעקבות חרם המודעות נקטו אוהדי "הפלס" במאבק עיקש, שהוביל אף למעצר והעמדה לדין של חלקם. מנגד, אנשי "הפלס" נרדפו ואף הותקפו על ידי מתנגדיהם.
במרכז העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן, הדרישה לחייב את עיריית בני-ברק לפרסם ב"הפלס" כפי שהיא מפרסמת בעיתונות החרדית המתחרה. נכון להיום, כך נטען, העירייה מפרסמת בכל העיתונים היומיים במגזר החרדי, "יתד נאמן", "המבשר" ו"המודיע", אך נמנעת מלפרסם ב"הפלס", וזאת למרות שלפי סקר TGI עיתון זה נהנה מחשיפה משמעותית בציבור החרדי, ואף לחשיפה גדולה יותר מ"המבשר". לפי הסקר האחרון שנערך לבחינת החשיפה בציבור החרדי, ל"הפלס" נחשפים 13.7% מהציבור החרדי, ל"יתד נאמן", יריבו של "הפלס" בזירה הליטאית, נחשפים 17.1%, ל"המודיע" 18.1% ואילו ל"המבשר" נחשפים רק 11% מהציבור החרדי.
לצורך אישוש הטענה לחרם העירייה על "הפלס" צורפו לעתירה ממצאי בדיקה שערכה חברת יפעת בקרת פרסום לגבי מודעות שפרסמה עיריית בני-ברק מתחילת 2013 ועד אמצע 2017. מבדיקה זו עלה כי בשנים הללו פרסמה עיריית בני-ברק 2,027 מודעות בעיתונות החרדית בנושאים מגוונים כגון ארנונה, אירועים, הופעות וירידים, אספקת מים, תקלות, תשלומים, תשתית וייעוץ, חינוך ומידע לגמלאים. לפי העתירה, כל המידע הזה נמנע מקוראי "הפלס", שרבים מהם מתגוררים בבני-ברק ואינם נחשפים לעיתונים האחרים אלא שומרים נאמנות לעיתון של קהילתם. לעתירה צורפה טבלה המתמצתת את ממצאי הבדיקה. כפי שניתן לראות, מדובר בחרם מוחלט.
היקף הפרסום של עיריית בני-ברק 2013-2017, בחלוקה לעיתונים החרדיים
עיריית בני-ברק, כך נטען, "מנצלת את שליטתה בכספי ציבור כדי להפלות את עיתון 'הפלס' ואת קוראיו". לפי העתירה, "הפליה זו היא חלק מחרם על העיתון, ומבקשת לסייע לניסיון פסול של גורמים כלכליים ופוליטיים המנסים ליצור דה-לגיטימציה של העיתון ושל ציבור קוראיו". הפליה זו, טוענים עוד ב"הפלס", מזיקה לא רק לעיתון אלא גם לקוראיו שנמנע מהם לקבל מידע חיוני.
"את החרמת עיתון 'הפלס'", כך נטען בעתירה, "יש לראות בהקשרה המלא. אין מדובר רק בחרם על גוף עסקי. חרם המודעות הוא חלק מסכסוך רחב יותר על רקע אידיאולוגי, דתי ומפלגתי בין קבוצות שונות בתוך הציבור החרדי הליטאי, והוא חלק מהתנכלות סדרתית ומתמשכת כלפי הציבור הנמנה על קוראי 'הפלס'. החרם הוא אפוא חלק ממסע רחב יותר של הסתה נגד ציבור זה, רדיפתו והתנכלות לו".
במקביל לעיריית בני-ברק, העתירה מופנית גם נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בבני-ברק. ועדה זו, כך נטען, מאפשרת לפרסם הודעות לציבור לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבנייה בכל העיתונים היומיים במגזר החרדי, אך לא ב"הפלס".
6168-09-17