ב"מעריב" פורסמה הבוקר (21.6) ידיעה על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, כאילו נערך בקרב מדגם מייצג של כלל הציבור הישראלי. בכותרת הידיעה, מאת משה כהן, נכתב כך: "סקר קובע: רוב הציבור תומך בהסדר אזורי". בכותרת המשנה נכתב כי "רוב הציבור הישראלי אינו נותן אמון בהנהגת הרשות הפלסטינית כשותפה להשגת הסכם שלום דו-צדדי". גוף הידיעה נפתח במלים "רוב גדול של הציבור הישראלי".

ובכל זאת, מיד בהמשך מובהר כי הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד.

"מעריב", 21.6.2017

הבלבול של "מעריב" בין הציבור היהודי לציבור הישראלי (שכולל גם כחמישית מהאוכלוסייה שאינה יהודית) הוא יותר מאשר סתם הטעיה מקרית של הקוראים. ערבים בעלי אזרחות ישראלית אמורים להיות שווי זכויות. אחת הזכויות הללו היא הזכות לקבוע את עתיד המדינה שבה הם חיים, אם באמצעות בחירות לכנסת ואם באמצעות הצבעה במשאל עם. המשמעות של בחינת שאלת המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית או עם מדינות ערביות שכנות תוך התעלמות מעמדות החברה הערבית בישראל משמעה גזילת זכותם הדמוקרטית הבסיסית.

מן הראוי היה לבצע את הסקר בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, תוך עמידה על הבדלי העמדות, ככל שקיימים, בין הציבור היהודי לציבור הערבי. במקרה זה נערך הסקר לקראת כנס הרצליה ביוזמת ישראל יוזמת בע"מ, חברה לתועלת הציבור שמובילה יוזמה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת הסכם אזורי כולל. אך גם לכלי התקשורת שמפרסם את תוצאותיו של סקר שכזה יש אחריות לאפליה.

כשלא כוללים בסקר דעת קהל על הפתרון המועדף לסכסוך הישראלי-פלסטיני גם את הערבים בעלי האזרחות הישראלית, כשמתייחסים לציבור היהודי בלבד כ"ציבור" בישראל או כ"ציבור הישראלי", כשמפרסמים סקר אפרטהייד שכזה, מכינים את הקרקע להפקעת זכותם של כחמישית מאזרחי המדינה לקבוע את עתידה ואת עתידם. למעשה, תורמים בכך ליצירת שני מעמדות של אזרחים במדינה, רוב בעל זכויות עודפות ומיעוט שאין לו אפילו היכולת להביע את דעתו בהחלטות שיקבעו, בין היתר, גם את גורלו. זהו מנהג מגונה ומביש, וחבל שכלי תקשורת מרכזי כמו "מעריב" משתף עמו פעולה.