ארגון אמנסטי אינטרנשיונל טוען כי סרטון שהופק על-ידי תאגיד השידור הישראלי בנושא מבקשי המקלט האריתריאים שחיים בישראל כולל "עיוותים, אי-דיוקים ושקרים בוטים". בארגון טוענים כי הסרטון עלול להביא לסיכון חיי אדם, וקוראים לתאגיד להסירו מהרשת. בתאגיד דוחים את הביקורת, ומגישת הסרטון הציגה סימוכין לטענותיה. בדיקת "העין השביעית" העלתה כי מגישת הסרטון, ענת ברמן, אכן התנסחה בסרטון באופן מטעה.

הסרטון שהכינה ברמן התפרסם בשבוע שעבר על-ידי מחלקת הדיגיטל של "כאן", תאגיד השידור הציבורי של ישראל. ברמן טוענת בסרטון כי על מדינת ישראל מוטלת החובה לעודד את עזיבתם של מהגרים, ומעלה מספר סיבות לכך. בין היתר מספרת ברמן לצופיה כי המדיניות באירופה כלפי מבקשי המקלט מאריתריאה "אינה אחידה", שכן בבריטניה אחוז ההכרה בהם כפליטים נמוך במיוחד, ושווייץ דוחה את רוב בקשותיהם. לדברי ברמן, דו"ח של האיחוד-האירופי מ-2016 קבע שהאריתריאים השבים למולדתם לא נענשים בדרך כלל ולא נשקפת סכנה לחייהם. בית-המשפט בישראל, היא מוסיפה, קבע שעריקה מצבא אריתריאה אינה עילה לקבלת מעמד פליטות.

לאחר בדיקה נמצא כי בניגוד לדבריה של ברמן בסרטון, אחוז ההכרה בפליטים בבריטניה אינו נמוך במיוחד; בשווייץ חלק הארי של בקשות ההכרה בפליטות אינו מתקבל (בניגוד לטענת אמנסטי), אך רוב המבקשים זוכים לסוג כלשהו של הגנה; דו"ח של האיחוד-האירופי לא קובע כי אין סכנה לאריתריאים השבים למולדתם, ובית-המשפט הישראלי לא קבע שעריקה מצבא אריתריאה אינה עילה לקבלת מעמד פליטות.

בעקבות הסרטון פנה ארגון אמנסטי ישראל לתאגיד השידור במכתב שהארגון מגדיר כ"חריג". "אנו חייבים להודות שהופתענו מאוד לרעה, התאכזבנו מאוד ואף נחרדנו מכך שפרסום כזה חסר אחריות יצא בעמוד הפייסבוק של גוף תקשורת כה חשוב ומבטיח, שכבר זכה להישגים עיתונאיים רבים בתקופה קצרה כל-כך", כתבו באמנסטי לתאגיד השידור.

"[...] אמנם מדובר בדעה, המקבילה במדיה החברתית לטור דעה בעיתון, אבל בסרטון מופיעות טענות שקריות וחסרות בסיס, העלולות להיות מובנות בטעות כעובדות, ואף בחלק מהמקרים מוצגות ככאלה, מבלי שיהיו מבוססות. דווקא משום שזהו טור דעה, אנו בטוחים שכעיתונאים מהמעלה הראשונה הייתם מעוניינים לבדוק את העובדות בטרם יפורסמו שקרים תחת קורתכם באופן שעלול להוביל לגזירות גורלם של פליטים ומבקשי מקלט. אין כאן הרבה מרחב תמרון בין העובדות, שהן יצוקות וברורות, בטרם מכריעים באופן חסר אחריות כאחרוני הפוליטיקאים שמדובר ב'מסתננים'".

אמנסטי: אי-דיוקים ושקרים; ברמן: מתקפה מגעילה

באמנסטי פירטו שורה של "אי-דיוקים" ו"שקרים" שנכללו בסרטון, לטענתם. כך, לדוגמה, במענה לדברי ברמן על שיעור ההכרה בפליטים בבריטניה ושווייץ, כותבים בארגון כי "בריטניה דווקא כן מכירה באריתריאים כפליטים" וכי משרד הפנים הבריטי הגדיר עריקים ומשתמטים מצבא אריתריאה כמי ש"נמצאים בסכנת רדיפה", כלומר זכאים למעמד פליט. בשווייץ, כך טוענים באמנסטי, לא דוחים את רוב בקשות המקלט של האריתריאים, כפי שברמן טוענת בסרטון. רק 10% מבקשות המקלט נדחו בשנת 2016.

לגבי הדו"ח של האיחוד-האירופי, שעליו נסמכת ברמן, באמנסטי טוענים כי "הדו"ח קובע כי על-פי רוב המקורות עריקים ומשתמטים משירות צבאי או לאומי באריתריאה עומדים בפני ענישה בחזרתם, ובדרך כלל מוחזרים לשירות הצבאי". עוד נטען כי "הדו"ח מתייחס לדיווחים על בני אדם שהוכו למוות עם חזרתם לאריתריאה, או שנכלאו בתנאים לא אנושיים. הדו"ח מציין שמדינת ישראל היא היחידה שממשיכה לגרש אריתריאים למדינות שלישיות (אפילו מצרים הפסיקה לעשות את זה, לפי הדו"ח ב-2015). וישנו אף ציון של מקרה מ-2014 שבו ישראל גירשה אריתריאי לאוגנדה, משם הוא הועבר למצרים והוסגר לאריתריאה, שבה נכלא למשך חודשים ארוכים".

לגבי הטענה כי בית-המשפט בישראל קבע שעריקה מצבא אריתריאה אינה עילה לקבלת מעמד פליטות מבהירים באמנסטי כי שאלה זו "תלויה ועומדת בבית-הדין לעררים בישראל", ומציינים בהקשר זה כי "בכל העולם, עריקה של אריתריאים משירות צבאי/אזרחי כן מהווה עילה מספקת למעמד פליט, ולכן אם בישראל יוחלט אחרת, היא תהיה המדינה היחידה בעולם המערבי שנוהגת כך".

"אנו סבורים, באופן חריג ביותר", כתבו באמנסטי לתאגיד, כי לאור הרשימה שצורפה למכתבם, "שמציגה את השקרים וחוסר הדיוקים שבסרטון, מן הראוי להסיר אותו בהקדם מהרשת ולפרסם תיקון של כל הנאמר בו". לדברי אמנסטי, "מדובר פה בדיני נפשות, לא רק של הפליטים ומבקשי המקלט, אלא גם של כל תושבי השכונות שכורעות תחת העומס בשל הזנחה פושעת של הממשלה וגם של כל הפעילים למען זכויות הפליטים ומבקשי המקלט, שסובלים דרך קבע מהטרדות, מאיומים ומאלימות מילולית ולעתים אף פיזית.

"אף איש אינו חסין מטעויות וכל אדם זכאי לדעה, גם עיתונאים כמובן, והיא אינה חייבת להיות דעה סימפטית כלפי מבקשי המקלט. עם זאת, כגוף תקשורת ציבורי, כמחלקות עיתונאיות בעלות אחריות מקצועית וציבורית, אנו סבורים שאתם מסוגלים לקרוא את הרשימה הבאה ולהסיק את המסקנות הראויות ולתקן את הטעויות. כאמור, באופן חריג ביותר, אנו סבורים שיש להתחיל בהסרת הסרטון המסוכן הזה מוקדם ככל שניתן".

בתגובה פרסמה ברמן בעמוד הפייסבוק שלה מענה לטענות של אמנסטי. "לקח לי יומיים להתאושש מההלם מהמתקפה המגעילה הזאת", כתבה ברמן. "[...] כל טוקבקיסט הפך להיות מומחה לענייני אריתריאה, כזה שחקר, קרא את הדו"חות הרלבנטיים, את אמנת הפליטים של האו"ם, שוחח עם פליטים, שלח משלחות מחקר – ובהסתמך על הידע המעמיק שלו הגיע למסקנה שאני מדברת שטויות, מפיצה שקרים ומעוותת את המציאות. אבל האמת היא שרוב המגיבים הם בסך הכל מדקלמים אלימים של תוכן שהם חושבים שממקם אותם בצד הנכון והנאור של החברה".

בהמשך הפוסט הציגה ברמן את "העובדות". לדבריה, "לכל מי שפקפק באמינות תוכן דברי, אני רוצה להציג סימוכין לטענות המרכזיות שזכו לביקורת".

אז מי צודק?

בנוגע לטענה שהעלתה בסרטון בדבר שיעור ההכרה באריתריאים כפליטים בבריטניה ובשווייץ ("בבריטניה, למשל, הם זוכים לאחוז הגירה נמוך במיוחד ושווייץ דוחה בכלל את רוב הבקשות"), הפנתה ברמן בעמוד הפייסבוק שלה לאתר שנסמך על נתוני האיחוד-האירופי הרשמיים ולפיהם שיעור ההכרה של בריטניה באריתריאים כפליטים עמד בשנת 2015 על 39% בלבד. עם זאת, לפי דיווח ב"גרדיאן" 86% מהערעורים שהוגשו על-ידי אריתריאים ברבעון הראשון של 2016, על הסירוב להכיר בהם כפליטים, הסתיימו בהפיכת ההחלטה והכרה בהם כפליטים.

בנוסף, לפי מאגר הנתונים המעודכן של האיחוד-האירופי, בשנת 2016 התקבלו בבריטניה החלטות לגבי 1,875 בקשות של מבקשי מקלט אריתריאים להכרה במעמד של פליט. מתוכן, ב-1,260 ממקרים ההחלטה היתה חיובית, להכיר באריתריאים כפליטים. כלומר, כ-67%. שיעור זה עדיין נמוך מהממוצע האירופי, אך מדובר ביותר ממחצית. האם אפשר לכנות שיעור של 67% הכרה בפליטים כ"נמוך במיוחד"? נראה שלא.

הטענה של ברמן לגבי שווייץ נחרצת יותר. לפי ברמן, רוב הבקשות להכרה בפליטות נדחות. בפוסט שהעלתה בפייסבוק הפנתה ברמן את הקוראים לידיעה באתר "דה-לוקל", ובה נכתב כי בשנת 2016 "יותר מ-42%" מבקשות האריתריאים לקבל משווייץ הכרה כפליטים התקבלו. כלומר, כ-58% נדחו. לא בדיוק רוב מוחץ, ובכל זאת – רוב. באמנסטי, נזכיר, טענו כי ב-2016 רק 10% מהבקשות שהוגשו על-ידי אריתריאים נדחו, וזאת על סמך אתר אירופי המנוהל על-ידי רשת של ארגונים חוץ-ממשלתיים המסייעים למבקשי מקלט.

על-פי הנתונים שמתפרסמים באתר הרשמי של מזכירות ההגירה של שווייץ, בשנת 2016 הסתיים הטיפול ב-7,934 בקשות של אריתריאים להכרה בהם כפליטים. באותה שנה 3,187 אריתריאים הוכרו כפליטים, 3,279 בקשות נענו בשלילה, 1,044 בקשות נפסלו ו-424 בקשות נמחקו על-ידי המבקשים. במלים אחרות, ברוב הבקשות שהטיפול בהן הסתיים ב-2016, כ-60% מהמקרים, התוצאה היתה לרעת האריתריאים. ואולם, מספר הדחיות הרשמי (ללא פסילה או מחיקה) לא עמד על למעלה ממחצית הבקשות, כפי שטוענת ברמן.

זאת ועוד, הנתונים שלעיל אינם לוקחים בחשבון את האריתריאים שקיבלו הגנה בשווייץ אף שלא זכו למעמד של פליטים. לפי נתונים נוספים של מזכירות ההגירה של שווייץ, שיעור קבלת הפליטים מאריתריאה אכן עמד בשנת 2016 על 42.4%, אבל שיעור כלל הבקשות שהוכרעו בעניין האריתריאים והסתיימו בקבלת מעמד של פליט או הגנה משלימה מטעם המדינה עמד על 76.6%. כלומר, הנתון שברמן הציגה לא רק שמתעלם מההבדל שבין דחייה, פסילה ומחיקה, אלא גם מסתיר את הפער הגדול שבכל זאת קיים בין היחס של שווייץ למבקשי המקלט מאריתריאה ליחס שהם מקבלים בישראל.

בנוגע לדו"ח של האיחוד-האירופי התמקדה המחלוקת בגורלם של האריתריאים ששבים לארצם. ברמן טענה כי לפי הדו"ח השבים אינם נענשים בדרך כלל ולא נשקפת סכנה לחייהם. באמנסטי טענו כי מי שעזבו את אריתריאה באופן לא חוקי ושבים למדינה נענשים ללא משפט ויש סכנה לחייהם.

בדו"ח עצמו, שאליו הפנתה ברמן בעמוד הפייסבוק שלה, אפשר למצוא ביסוס לשתי הטענות (עמודים 29–37), אולם הטענה של ברמן נוסחה בסרטון באופן כוללני ומטעה ("דו"ח של האיחוד-האירופי מ-2016 קובע שהאריתריאים השבים למולדתם לא נענשים בדרך כלל ושלא נשקפת סכנה לחייהם"). לפי הדו"ח, מי שמסדיר מראש את שובו ומשלם מס מיוחד אכן לא נענש, אולם באותו הדו"ח מובהר שהראיונות שהתקיימו עם אריתריאים שחזרו לארצם באופן מוסדר אורגנו על-ידי משרד החוץ של המדינה ובוצעו באמצעות מתרגם מטעם המשרד.

עוד נכתב בדו"ח כי לא כל האריתריאים יכולים להסדיר את שובם גם אם היו רוצים בכך, וכי מי שלא עושה זאת אכן מסתכן בענישה ואף לוקח על עצמו סיכון אישי. בנוסף, לפי הדו"ח הממשלה באריתריאה משנה את מדיניותה באופן תכוף ובלי לטרוח לשנות את הבסיס החוקי להחלטותיה. במלים אחרות, הביטוי "בדרך כלל", שבו השתמשה ברמן, לא מתאים למקרה הזה.

אשר לטענה בדבר בית-המשפט הישראלי, כאילו הוא כבר קבע שעריקה מהצבא האריתריאי אינה עילה לקבלת מעמד ("גם בית-המשפט הישראלי קבע שעריקה מצבא אריתריאה לא מהווה עילה לקבלת מעמד פליטות"), ברמן הפנתה את קוראי עמוד הפיייסבוק שלה לידיעה מאת אילן ליאור שהתפרסמה ב"הארץ" על פסיקת בית-המשפט המחוזי בירושלים, שביטל את החלטת בית-הדין לעררים לפסול חוות דעת של רשות האוכלוסין וההגירה ולפיה אין די בעריקה מצבא אריתריאה כדי לקבל מקלט בישראל. אולם גם לפי הידיעה שאליה הפנתה ברמן השופטת החזירה את הדיון בסוגיה לבית-הדין לעררים להמשך הדיון בסוגיה.

"בטרם יקבע בית-הדין כי שיקולי המערערת, כפי שהם עולים מחוות הדעת, זרים ופסולים", מצוטט פסק הדין בידיעה של "הארץ", "היה עליו להכריע בשאלה היסודית והיא מה הפרשנות הנכונה של אמנת הפליטים בסוגיה נשוא דיוננו". נכון להיום, לא ניתנה החלטה חדשה בבית-הדין לעררים. במלים אחרות, המקרה אכן תלוי ועומד, כפי שטענו באמנסטי.

התאגיד: לא נסיר הסרטון; אמנסטי: נעשה יחד עוד סרטון

בתאגיד "כאן", מכל מקום, לא מתכוונים להיענות לבקשת אמנסטי להסרת הסרטון. "אנו עומדים מאחורי פרסום הסרטון, במסגרת מגוון טורי הדעה בדיגיטל של כאן בהרצה", נמסר ל"העין השביעית" מדוברות התאגיד. "הטענות של ענת ברמן מתבססות על דו"חות רשמיים, פסיקות בתי-משפט ופרסומים מהימנים. עיקר הטענות של אמנסטי נגד ברמן נוגעות לפרשנות שלה לעובדות, ואנו דוחים את הניסיון לפגוע במהימנות ומקצועיות של עיתונאית על רקע דעותיה".

אף שבתאגיד לא מתכוונים להיענות לבקשת ההסרה, בארגון אמנסטי דווקא מרוצים מהיחס שקיבלו מהתאגיד. לדברי דובר הארגון גיל נוה, בתאגיד פעלו באופן מקצועי, תוך גילוי סבלנות ופתיחות. "הם קודם כל הקשיבו ולא התלוננו", אומר נוה, "שזה לא רגיל ודי חסר בתקשורת הישראלית. הם הבהירו שהם לא לוקחים את הביקורת אישית, למרות השפה הדי בוטה של המכתב, ואמרו לנו שיבדקו כיצד ניתן יהיה לפרסם סרטון תגובה". כבר כעת, אומר נוה, ישנם כמה עיתונאים בתאגיד שהביעו עניין להירתם להפקת סרטון תגובה, תוך קבלת סיוע וייעוץ מארגון אמנסטי.