כשהשקנו את מדד הייצוג בשיתוף פעולה עם עמותת "סיכוי", במרץ 2016, ראינו לפנינו מציאות עגומה. ידענו שסקרים ומחקרים קודמים העלו כי שיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת העברית בישראל עומד על כ-2%, כעשירית מהייצוג ההולם לחברה שמונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, ובכל זאת, כשקיבלנו את הנתונים הראשונים קשה היה להישאר אדישים.

אכן רק כ-2.5% מהדוברים והמרואיינים שהופיעו בחודשיים הראשונים של 2016 בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים בישראל היו ערבים. מצד אחד, התמונה המפלה היתה קשה. מנגד, ידענו שמתחתית שכזו אפשר – וצריך – לעלות.

את האחריות למצב הטלנו על העיתונאים עצמם. את ההסברים והתירוצים השונים הכרנו: האילוצים שכופה ההתמוטטות הכלכלית בתקשורת, האופי התזזיתי של האקטואליה, הקשיים שברענון ספרי ההפקה וההעדפה של הנוח, המיידי והמוכר. הכרנו, אבל לא הסכמנו לקבל. נכון גם שבכל ארגון יש הנהלה בכירה ואתוס מקצועי ותרבות ארגונית, אבל בסופו של דבר ההחלטות שמעצבות את זהות המרואיינים והדוברים בתוכניות החדשות והאקטואליה השונות מתקבלות על-ידי מספר קטן של אנשים. העורך הישיר, המגיש, התחקירנים במערכת, הכתב שמדווח. הם אלה שבוחרים מי יתראיין וממי יילקח סינק, את מי להראות ואת מי להסתיר, את מי להשמיע ואת מי להשתיק.

במהלך השנה הראשונה של מדד הייצוג הצלחנו להעלות במידה ניכרת את שיעור השתתפותם של דוברים ומרואיינים מהחברה הערבית בכל הפרמטרים שנבחנו: במספר הכולל ובאחוז הדוברים והמרואיינים הערבים בכלל התוכניות המשודרות בכלי התקשורת המרכזיים; במספר הכולל ובאחוז המרואיינים הערבים ב-19 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, שבהן התמקדנו; במספר ובאחוז המרואיינים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בשל מומחיותם; ואף במספר ובאחוז הדוברות והמרואיינות הערביות שהופיעו בתוכניות אלו.

יחד עם אנשי עמותת "סיכוי" בנינו את הפרויקט על רקע נסיון העבר של גופים שניסו לחולל שינוי בסיקור החברה הערבית בישראל באופנים שונים: על-ידי סדנאות וסיורים לעיתונאים, יצירת ספרי הפקה אלטרנטיביים או ביקורת על ההקשרים השליליים והמצמצמים של הסיקור. ניסינו לאתר את נקודת הכשל של פעולות כאלו ואחרות, שלא הצליחו לעורר סחף או שינוי ניכר לעין, והחלטנו לתקוף את הסוגיה בדרך אחרת, בצורה עיתונאית ישירה.

השיטה היתה פשוטה וותיקה – גזר ומקל (עם דגש על המקל). עיתונאים, כך למדנו בשנים שבהן העברנו עליהם ביקורת, אינם שונים מהאנשים שהם מסקרים. אכפת להם מה כותבים עליהם ואכפת להם מה חושבים עליהם עמיתיהם. כמו אנשי מקצוע אחרים, גם הם רוצים להצטיין, לבלוט לטובה, להיות מזוהים עם התנהלות ערכית וחברתית, וכמובן גם להפך: חרדים מכך שיוזכרו לרעה ויונצחו כעצלנים ואדישים לחברה בה הם חיים.

שיבחנו את מי שעשה מאמצים לשבץ דוברים ומרואיינים ערבים וביקרנו את מי שנמנע מכך. נקבנו בשמות שני סוגי העיתונאים, פרסמנו את תצלומיהם. כשראינו שמתפתחת בצורת חריגה של דוברים ומרואיינים ערבים בתוכנית מסוימת, כיוונו אליה זרקור. בדרך כלל זה הוביל לזרזיף מחודש של ייצוג. לפעמים גם לגשם שוטף.

היו עיתונאים, עורכים ומגישים, שהכריזו פומבית כבר למן ההתחלה כי הם לוקחים על עצמם לשתף פעולה עם המדד ולפעול להגברת הייצוג של החברה הערבית. דרור זרסקי מ"לונדון את קירשנבאום" של ערוץ 10, לדוגמה, נורית קנטי מ"מה בוער" של גלי-צה"ל וקרן נויבך מ"סדר יום" של רשת ב'.

באופן טבעי, את השינוי הגדול ביותר יצרנו בתוכניות שקיבלו מאיתנו את תשומת הלב האישית. שיעור הדוברים והמרואיינים הערבים הממוצע ב-19 התוכניות המובילות עמד בתחילת 2016 על 3%–4%. מאז חלה עלייה עקבית שהגיעה לשיא בחודש דצמבר, אז הגיע שיעור הייצוג בתוכניות אלו ל-6%, קרוב לפי שניים משיעור הייצוג שנרשם בחודשים הראשונים של השנה.

שינוי משמעותי לא פחות יצרנו במספר המומחים הערבים שהתראיינו בערוצי התקשורת המרכזיים. זהו הפרמטר היחיד שבחנו לאורך השנה שחרג מספירת ראשים פשוטה. בדקנו כמה רופאים, אנשי חינוך, מדענים או מומחים בכל תחום שהוא הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה – לא משום שהם ערבים, אלא בשל תחום התמחותם. בחרנו לשים את הדגש על ראיונות שכאלה מתוך הנחה שמרואיין שמופיע כמומחה מתקבל, כמובן מאליו, כדמות סמכותית המוצגת בהקשר חיובי.

בחודשיים הראשונים של 2016, טרם השקת מדד הייצוג, הופיעו כשלושים מומחים ערבים בחודש בכל חמשת הערוצים גם יחד. במהלך השנה נרשמה עלייה הדרגתית שהגיעה לשיאה בחודשי הקיץ, אז הופיעו קרוב ל-120 מומחים ערבים בחודש.

את המומנטום שיצרו העבודה והפרסום העיתונאיים ליוותה עבודה משלימה מול המערכות השונות – שייצרה היצע שיענה על הביקוש המתגבש. כך, לצד פרסום חודשי של מספר המומחים הערבים במסגרת מדד הייצוג, הושק בשנת 2016 ביוזמת ארגון "אנו", בשיתוף פעולה עם עמותת "סיכוי", מאגר של מומחים ערבים בשם A-List. המאגר נועד לתת מענה לעורכים ומפיקים בתוכניות החדשות והאקטואליה, שהחלו לגלות עניין בהעלאת מספר המומחים הערבים בתוכניתם אך היו זקוקים לסיוע באיתורם.

את 2016 סיימנו עם שיעור ייצוג כללי, בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים, של כ-3.5%. עלייה של אחוז אחד לאורך השנה, שהתחילה עם ממוצע משוקלל של כ-2.5%, אך נתון שמשמעותו שיפור של כ-30% לעומת הנתון שהתקבל בתחילת השנה. עדיין מדובר במספר נמוך להחריד, שמציב בפנינו אתגר מתמשך – להמשיך ולבקר, וגם להחמיא כשצריך, כדי לגרום לאותם עיתונאים ועיתונאיות שקמים מדי בוקר וצריכים להחליט את מי להשמיע ואת מי להראות – לזכור שמן הראוי לעשות עוד מאמץ קטן ולתת ייצוג הולם יותר לחמישית מאוכלוסיית המדינה.