"מקור ראשון" קיבל למעלה מ-400 אלף שקל כדי להוציא לאור מוסף מערכתי ממומן ובו מסרים מטעם משרד התפוצות בראשות נפתלי בנט. המוסף, שראה אור בסוף חודש דצמבר האחרון, התפרסם במסגרת "פרויקט חיבור ישראלים לתפוצות באמצעות מדיה" שעבורו הקצה המשרד הממשלתי כ-11 מיליון שקל, ובהם כ-2.3 מיליון שקל עבור התקשרות עם חברת קשת שבמסגרתה שודר בערוץ 2 סרט נגד התבוללות בהגשת יואב לימור.

המידע על עלות ההתקשרות בין משרד התפוצות והשבועון מקבוצת "ישראל היום" נמסר במענה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" בשיתוף עם "העין השביעית". ההתקשרות בין המשרד הממשלתי לעיתון בוצעה בתיווך לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ). אפרת אהרוני, דוברת משרד התרבות והספורט (האחראי על לפ"מ), מסרה כי עלות רכישת המוסף היתה 350 אלף שקל (שהם בתוספת מע"מ כ-410 אלף שקל).

המוסף כולל גילוי נאות שלפיו לא מדובר בתוכן מערכתי רגיל, גם אם לא את האמירה המפורשת כי מדובר בתוכן ממומן: ברשימת הקרדיטים נכתב כי המוסף "הופק בשיתוף משרד התפוצות", ובעמוד השער התפרסם לוגו משרד התפוצות ומתחתיו הביטוי "מוספים מיוחדים", שייתכן שבא לרמוז על כך שמדובר בתוכן שיווקי. אלא שב"מקור ראשון" לא הפקידו את מלאכת הפקת המוסף הממומן בידי המחלקה המסחרית; הוא נכתב ונערך בידי אנשי המערכת, שנרתמו כדי לשרת את דף המסרים של המשרד ושימשו למעשה המשך של מחלקת יחסי-הציבור שלו. על הדרך גם פירגנו למו"ל שלהם, שלדון אדלסון.

במערכת "מקור ראשון" מנסים בשנים האחרונות למתג את העיתון כעיתון איכות – כמו "הארץ", אבל מימין, ועם כיפה. ואולם, בניגוד לעיתון שאליו "מקור ראשון" רוצה להידמות, המצהיר על הפרדה בין המערכת למחלקה המסחרית, ב"מקור ראשון" הסכימו לגייס את עיתונאי המערכת לשם כתיבת ועריכת המוסף הממומן, שתכליתו הפצת תעמולה מטעם משרד ממשלתי. בכך מזכיר העיתון יותר את "ידיעות אחרונות", הנוהג למכור למפרסמים כתבות מאת כתבי המערכת.

שער המוסף הפרסומי של משרד התפוצות ו"מקור ראשון", 2016 (לחצו להגדלה)

המוסף הממומן חולק לקוראי "מקור ראשון" ולקוראי העיתון-האח "ישראל היום" ב-23 בדצמבר 2016, בסיומו של "שבוע חיבור וחיזוק הקשר ליהדות התפוצות" שקיים המשרד. על מלאכת העריכה הופקד צביקה קליין, כתב "מקור ראשון" לענייני העולם היהודי, שמתוקף תפקידו מסקר באופן קבוע את הגזרה שבה פועל משרד התפוצות.

רוב התוכן שנדפס ב-32 עמודי המוסף הוקדש לייחצון פעילויותיו של המשרד הממשלתי. חלק ניכר ממנו עסק בעצם ההחלטה להקצות תקציבים ממשלתיים גדולים (מאות מיליוני שקלים, לפי עורכי המוסף) לטובת יהדות התפוצות. "האם הממשלה צריכה להעביר מאות מיליוני שקלים ליהודי התפוצות?", תהתה אחת הכותרות, וזכתה לשתי תשובות בדמות שני טורים, בעד ונגד: אריאל שנבל גרס שכן ("השקעה בדור הבא של הישראלים"), ואבישי עברי טען שלא ("אם יש יהודי מספיק מנותק מהסיפור הלאומי שלו עד שהוא גר לו באיזו פינה בעולם, אנחנו עוד נממן את הסטייה המוזרה הזאת?").

הטור הקצר של עברי הוא המופע הראשון והאחרון של ביקורת על פעולותיו של המשרד הממשלתי. שאר המוסף הוקדש לסיקור מיזמים שמקיים המשרד והפצה של מידע מטעמו. כתבה אחת, שעליה חתום הכתב גדעון דוקוב, מבהירה לקוראים כיצד יש להשיב לשאלה "האם למדינת ישראל ישנו אינטרס כלכלי בשמירה על קשר עם העם היהודי?". התשובה הגיעה כבר בכותרת המשנה: "מחקר מעמיק שנערך בנושא מגלה שבהחלט כן". גם המחקר נערך במימון משרד התפוצות.

ארבעה עמודים הוקדשו לכתבת השער: 15 יהודים ש"עשו לנו את השנה", ובהם ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, חתנו ובתו של נשיא ארצות-הברית; המוזיקאים בוב דילן ולאונרד כהן, הקומיקאית איימי שומר והעיתונאי ג'פרי גולדברג – וגם שלדון אדלסון, המוציא לאור של "מקור ראשון" ותורם המיליונים לפרויקטים הסברתיים בשיתוף יהדות העולם, ובראשם "תגלית". בנימוקים להכללתו ברשימה הסביר המחבר האנונימי כי בזמן ש"גורמים בתקשורת הישראלית" זלזלו במועמדות של דונלד טראמפ לנשיאות, "אדלסון הימר על הסוס הנכון".

שלדון אדלסון ברשימת "15 היהודים שעשו לנו את השנה" של "מקור ראשון" ומשרד התפוצות (לחצו להגדלה)

בהמשך המוסף נדפסים שלושה עמודים על "פרויקט הרנסאנס של הנשים היהודיות" – מיזם בסגנון "תגלית" שבמסגרתו מטיס המשרד נשים יהודיות מחו"ל לטיול הסברתי בישראל, בהשקעה של 23 מיליון שקל בשנים האחרונות ("כתבתנו הצטרפה ליום אחד במסע, ונדבקה בהתרגשות", נכתב שם על מחברת הכתבה, עיתונאית "מקור ראשון" ריקי רט).

בחלק אחר של המוסף הצטלבו דרכיהם של הכתבים עם פרויקט נוסף של משרד התפוצות, הכולל הטסה של עיתונאים וידוענים לחו"ל – כולל נציגים של "מקור ראשון". בסוף 2015 הקצה המשרד 3.2 מיליון שקל לשם קיום הפרויקט, שתכליתו "חיבור של מובילי דעת הקהל בישראל ליהדות התפוצות" במטרה "להשפיע על חיבור החברה הישראלית בכללותה ליהדות התפוצות" (ארגון גשר, הלוקח חלק בהפעלת הפרויקט, העמיד לצורך כך סכום זהה).

צביקה קליין (צילום מסך)

העיתונאי ישי הולנדר, עורך המוסף "יומן" וראש מחלקת החדשות של "מקור ראשון", השתתף באחד המסעות הללו וחזר עם כתבה על מיזם נוסף של משרד התפוצות – "פרויקט הקמפוסים" – ועל השיח בנושאי ישראל והיהדות במוסדות אקדמיים בארצות-הברית. הכתבה זכתה למימון כפול: פעם אחת מתקציב הפרויקט שבמסגרתו הוטס הולנדר לארצות-הברית, ופעם נוספת באמצעות התשלום עבור המוסף עצמו.

מיזם הטסת מובילי דעת הקהל זכה לכתבה משל עצמו מאת העורך צביקה קליין, שחלק עם קוראיו רשמים על "חיבור שכולם יזכרו הרבה זמן" וראיונות עם כמה מהמשתתפים במסע, בהם נשות התקשורת אמילי עמרוסי וגלית דיסטל-אטבריאן. עוד הוטסו לחו"ל על חשבון משרד התפוצות וארגון גשר: הפעיל הפוליטי אלדד יניב, ראש ענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לימור גרוס-וייסבוך, והעיתונאים רועי שרון, שי גל, עמיחי אתאלי, מרב מילר, אפי טריגר, דב גילהר, טל שניידר, תומר אביטל ואבי מימרן, ועמם עורך "מקור ראשון" חגי סגל. לפי משרד התפוצות, עלות השתתפותו של כל אחד מהם במשלחת מסתכמת בכ-31 אלף שקל. "יודגש כי לא משולמים סכומים כלשהם למשתתפים בקורסים", מסרה הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד, הודיה שטיגליץ.

כנס עיתונות שקיים משרד התפוצות בחודש דצמבר יחד עם לשכת העיתונות הממשלתית (בעלות של 300 אלף שקל) סוקר על פני חמישה עמודים בסוף המוסף. באחד מהם נדפס מאמר קצר מאת העורך צביקה קליין, שנזף בתקשורת הישראלית על כך שלא סיקרה את הכנס ועל כך שהיא ממעטת לסקר את ענייני יהדות התפוצות – הנמצאים לדבריו ב"תחתית שרשרת המזון העיתונאית".

"במשך שנים החזיקו מערכות התקשורת הישראליות כתבי 'תפוצות', והם סיקרו, ככל יכולתם, את הנעשה בקהילות היהודיות באופן יומיומי. עם השנים הם הלכו ונעלמו", הלין קליין, והפנה אצבע מאשימה כלפי העורכים, ש"רובם מבוססים בביצה התל-אביבית, העסוקה בעצמה". קליין והמוסף בעריכתו הם דוגמה לאופן שבו ניתן להגביר את סיקור התפוצות בעיתונים: למצוא גורם בעל אינטרס שישלם להם עבורו.

"מקור ראשון": המוסף עמד בסטנדרטים עיתונאיים

בתשובה לפניית "העין השביעית" מסר צביקה קליין כי אינו יכול להתראיין על נושאים פנים-מערכתיים ללא אישור מהממונים עליו. מ"מקור ראשון" נמסר בתגובה: "ההתקשרות של 'מקור ראשון' עם משרד התפוצות נעשתה באמצעות מכרז מסודר של לשכת הפרסום הממשלתי שאליו ניגשו כלי תקשורת שונים, ונעשתה על-פי כללי מנהל תקין. המוסף, שאותו ערך כתב התפוצות של 'מקור ראשון' צביקה קליין, נעשה בסטנדרטים עיתונאיים ותוך ציון בולט כנדרש לשיתוף הפעולה עם משרד התפוצות.

"'מקור ראשון' הוא בין כלי התקשורת היחידים בישראל שמחזיק כתב תפוצות במשרה מלאה מתוך שימת דגש על חשיבות הנושא ומסקר אותו באופן שוטף. כעיתון ש'חושב אחרת' נמשיך להביא לקוראינו תוכן מעניין ואיכותי וזוויות ייחודיות מהארץ ומהעולם. אנשי 'מקור ראשון' נטלו חלק במשלחות גשר ומשרד התפוצות כמו נציגים מכל כלי התקשורת, והשתתפותם אושרה על-ידי היועץ המשפטי של המשרד".

את בקשת חופש המידע שבעקבותיה נמסר המידע על ההתקשרות בין "מקור ראשון" ומשרד התפוצות הגיש עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" ויו"ר עמותת "העין השביעית". "בקשות כמו זו מדגישות את חשיבות עבודת הניטור והמעקב השיטתית אחרי הקצאת מקורות כספיים ציבוריים להחדרת מסרים שלטוניים באופן לא שקוף לציבור", הוא אומר.

המוסף הממומן של "מקור ראשון" הוא רק אחד מבין שורה של פרסומים שהמשרד הממשלתי מימן או שקל לממן בשנים האחרונות. "התמונה הכללית העולה מהנתונים והמסמכים שהועברו על-ידי המשרד היא של חלחול שיטתי של מסרים לציבור תוך שימוש בפרקטיקות בעייתיות ובאמצעות כסף ציבורי", הוא מוסיף.

במסמכים שנמסרו ממשרד התפוצות ומלשכת הפרסום הממשלתית ניתן לעיין בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה"

* * *

לעיון במוסף הממומן

להורדת הקובץ (PDF, 4.09MB)