התוכנית ה-84 של "קול העין", הפעם בהנחיית אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם עו"ד מחמוד חסאן, בא כוחו של העיתונאי הפלסטיני עומר נזאל. אחרי עשרה חודשים של מעצר מינהלי שוחרר השבוע נזאל וחזר לביתו.

עו"ד חסאן מספר כי מרשו היה אמור להשתחרר בחודש דצמבר האחרון, אולם ברגע האחרון הציגה התביעה בפני בית-המשפט הצבאי חומר חסוי חדש, שהוביל להארכת המעצר המינהלי בחודשיים נוספים. "בית-המשפט מתח ביקורת על התנהלות התביעה, אבל בסופו של יום החליט להאריך את המעצר שלו", אומר עו"ד חסאן. "זה מעלה הרהורים האם הביקורת השיפוטית היא אכן ביקורת שיפוטית, או שמי שקובע בתיקים האלה זה השב"כ וגורמי הביטחון".

בהמשך הראיון אומר חסאן כי לדעתו המעצר של נזאל היה בראש ובראשונה לצורך הרתעה. כשהוא נשאל האם נזאל אכן הורתע משיב עו"ד חסאן: "לא. בדיון האחרון הוא אמר לשופט הצבאי 'ברגע שאני משתחרר מכאן אני הולך לפרסם מאמר גדול על כך שנעצרתי ללא כל עוול וללא כתב אישום, ואני אמשיך בדרך שלי. אני אכתוב על כל מה שאני מאמין ועל כל מה שנראה לי נכון".

בהמשך התוכנית עולה לשידור עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, כדי לעדכן על המהלכים האחרונים של חקיקת חוק המאגר הביומטרי.

עו"ד קלינגר מדגיש כי החוק, כפי שהוא נראה היום, שונה מאוד מההצעה הראשונית והדרקונית שנוסחה לפני כעשור, אך בכל זאת יש בו מרכיבים בעייתיים ומסוכנים. "החוק הזה כופה על כל האזרחים לשמור את טביעות האצבע והפנים שלהם במאגר מרכזי שיהיה נגיש להרבה מאוד גורמים", אומר עו"ד קלינגר. "מה שמדאיג אותנו בחוק הזה זו הדרישה לאחסן מידע על האזרחים כאשר האחסון הזה אינו נחוץ. זו אגירת מידע שלא לצורך".

בהמשך הראיון מזהיר עו"ד קלינגר מפני הגישה שתהיה לרשויות המדינה אל הנתונים במאגר. "התמריץ שיש לשוטר להשתמש לרעה בגישה שיש לו למאגר הביומטרי – לא ניתן לתאר כמה הוא חזק. אם תעודת הזהות שלך לא תקינה או שאין עליך תעודת זהות, כל שוטר יכול לקחת לך טביעת אצבע, להגיש אותה למאגר ולקבל בחזרה זהות של אדם, כך לפי הנוסח הנוכחי של החוק".

ערן זינגר (צילום: דוברות רשות השידור)

המרואיין הבא הוא ערן זינגר, מגיש התוכנית "מרחאבית" ברשת ב', שעוסקת בחברה הערבית בישראל. "המטרה בתוכנית היא לדבר דווקא בתקופה הכי קשה", אומר זינגר, ונותן דוגמה: "היה אירוע קשה ברעננה לפני כשנה של אשה ערבייה, מוחג'בה – כלומר עוטה חיג'אב – שהותקפה באמצע הרחוב ואיש לא ניגש לסייע לה. היתה שיחה מאוד קשה. אבל לא הסתפקתי רק בשיחה איתה. עשיתי גם שיחה עם בחורה מאוד צעירה, גם היא עוטה חיג'אב, ואני לא חושב שיוצא הרבה למאזינים דוברי עברית, יהודים, לשמוע פעם איך זה נשמע מהצד של החיג'אב. והיא התחילה לספר איך היא כבר רגילה שמסתכלים עליה בצורה חשודה ואיך היא אוטומטית מושיטה את התיק, כי היא יודעת שיבדקו לה, גם אם לאחרים לא בודקים. אני מנסה להראות שמאחורי הפוליטיקה והימין-שמאל והשחור-לבן יש בני אדם, והם הרבה יותר מורכבים ומעניינים ממה שפוליטיקאים ושיח תקשורתי רדוד מנסים להראות. וזאת המטרה של התוכנית".

לסיום משוחחים פרסיקו והלברטל עם יואב ריבק, עורך הניוזלטר "העיתון", שמאגד מדי יום את הכותרות בנושאי חברה וכלכלה בישראל. "מטרת-העל היא בעצם לשפר את הדיון בישראל ולשפר את החברה הישראלית", אומר ריבק. "מעשית, המטרה היא לספק לאנשים שאין להם זמן להיכנס לכל האתרים וללקט את הידיעה הזאת בתחתית ynet ואת הידיעה הזאת מתחתית 'הארץ', ואת זאת מתחתית 'דה-מרקר', לספק להם מדי יום תמונת מצב של התהליכים שעוברים על החברה הישראלית, שמגיעה להם ישירות במייל. השאיפה שלנו היא לייצר איזשהו טקס, כמו שהיית מקבל את העיתון הביתה בבוקר וקורא אותו עם הקפה, אז אנחנו רוצים לשלוח את הניוזלטר שלנו מדי שש בערב, ושאנשים יפתחו איזה טקס מסביב".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.