הומרוס, גדול משורריה של יוון העתיקה, כתב: "תוצאותיה של המלחמה מצויות בידינו; תוצאות המלים הן בידי המועצה". כמעט 3,000 שנה לאחר שנכתבו שורות אלו, נראה כי תוצאותיה של המלחמה מצויות יותר ויותר בידי המלים. התפיסה הכללית בקרב הציבוריות הישראלית כי הממשלה נכשלה במלחמת לבנון השנייה נובעת מהמלים, ולא ממהלכים צבאיים. אך אין להאשים בזאת את התקשורת, אלא את הדרך שבה הציגה הממשלה עצמה את יעדי המלחמה.

צדק השופט וינוגרד כשקבע כי "תחילת הכישלון עוד בטרם היציאה למלחמה". ממשלת ישראל אכן הפסידה את מלחמה לבנון השנייה עוד בטרם נורה הכדור הראשון. אין צורך במאות עמודים וניתוחים מושכלים של קרבות ותהליכי קבלת החלטות. תוצאות מלחמות אינן נקבעות על-ידי גנרלים מעוטרים או חיילים המחרפים את נפשם. מעטות המלחמות שתוצאותיהן נקבעות בהצבת דגל בראשי תרנים. המלחמות הללו פסו מן העולם; תוצאות המלחמה המודרנית נקבעות באמצעות מרקעי הטלוויזיה.

מלחמת יום-הכיפורים היא דוגמה טובה לטענה זו. האם מלחמה שבה ישראל הופתעה, אך נעצרה על-ידי המעצמות כאשר כוחותיה רחוקים מרחק נגיעה מבירות המדינות התוקפות, היא ניצחון או כישלון? ללא כל קשר למהלכים הצבאיים, תחושת הציבור, כפי שנקבעה בתקשורת, היתה של כישלון מוחלט.

טעותה של ממשלת ישראל בקיץ 2006 היתה בהבנת המקום שממלאת התקשורת. הספינים התקשורתיים לא יעזרו לשנות את תחושת הציבור, שכן הממשלה עצמה היא זו שקבעה את תוצאות מלחמת לבנון השנייה. ביום שבו הצהירה הממשלה שיעדי המלחמה הם החזרת הבנים השבויים וחיסולו של חיזבאללה, היא הפסידה את המלחמה. הראייה קצרת הטווח, שנראתה כספין תקשורתי מוצלח עם תחילה המלחמה, התבררה כמשגה הגדול של הממשלה ושל העומד בראשה.

עזה בשער

הממשלה נזקקה למסע תקשורתי שיצדיק את היציאה הפזיזה למלחמה, אך מסע זה הוא אשר קבע את כשלונה. מדינות דמוקרטיות צריכות לשכנע את הציבור בצדקת המלחמה. מסע תקשורתי שישכנע את הציבור כי מדינתו היא בסכנה קיומית יביא לתמיכה ציבורית רחבה בממשלה ובמטרות המלחמה. הדוגמה העכשווית הבולטת ביותר לכך היא המלחמה בעיראק: בראשיתה הצליח הנשיא בוש לשכנע את הציבור האמריקאי, באמצעות מסע תקשורתי מתוזמן היטב, כי ארצות-הברית שרויה בסכנה קיומית מצד הטרור האסלאמי, וזכה לתמיכה רחבה במהלכיו. מסע תקשורתי זהה לא הצליח לשכנע את הציבור הבריטי, שכן התמונות של הפיגוע במרכז הסחר העולמי לא יצרו אצלו תחושה דומה.

בירושלים הציבה הממשלה יעדים תקשורתיים שנועדו לשכנע את הציבור הישראלי בצורך לצאת למלחמה, אלא שבגלל קוצר ראייתה היא סימנה יעדים שאינם ניתנים למימוש. הציבור הישראלי, כמו חלקים נרחבים מדעת הקהל ומקבלי ההחלטות בעולם, שוכנעו אמנם בצורך לצאת למלחמה, אולם כחרב פיפיות, מסע השכנוע הזה חזר והיכה בממשלת ישראל. הצגת יעד בלתי ישים - חיסולו של ארגון טרור - גוררת כישלון מיניה וביה. לא ניתן לחסל ארגון טרור; ניתן לפגוע פגיעה קשה בתשתיותיו, ניתן להרוג רבים מחבריו או אפילו את ראשיו, אולם תמיד יקומו ממשיכי דרך ויוכיחו כי הארגון חי וקיים והולך בדרך מייסדיו. שגויה היתה גם הצבת החזרת השבויים בדרך צבאית כאחד מיעדי המלחמה. לא ניתן היה לשחרר את השבויים במבצע שרובו נערך באמצעות חיל האוויר; גם כאשר הכוחות הקרקעיים נכנסו לפעולה, ברור היה למקבלי ההחלטות כי השבויים נמצאים הרחק מטווח הפעולה.

ממצאיה של ועדת וינוגרד נתונים לפרשנות: תומכי אולמרט ימשיכו להציף את התקשורת בהצהרות כי דו"ח הוועדה מטהר מוסרית את ראש הממשלה; מתנגדיו ימצאו בו את הפסקאות המאשימות. אולם ראוי לה לממשלה, ולעומד בראשה, להפנים את הטעות במסע התקשורתי שהוביל למלחמה. הממשלה עומדת בפני החלטה אם לצאת למבצע קרקעי ברצועת עזה. היא לא תוכל להתמודד עם טעות תקשורתית נוספת אם תבקש לשכנע את הציבור שהמבצע נועד להשמיד את תשתית הטרור ברצועה אם לאחר סיומו יצליח מחבל אחד לשגר קסאם אחד אל עבר שדרות.

הכותב הוא חוקר ומרצה לתקשורת פוליטית ופוליטיקה ישראלית באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז האוניברסיטאי אריאל