תחקירנית של אחת מתוכניות הטלוויזיה מצלצלת ושואלת: מי, לדעתך, נותן כיום את הטון בעולם התקשורת בארץ – העיתונות המודפסת, הטלוויזיה, הרדיו או האינטרנט? אני ממהר להשיב: לא הרשת.

למרות הבאזז הממנף את התקשורת המקוונת כקובעת העיקרית של סדר היום הציבורי, אני תוהה באוזני השואלת: אלו סוגיות ציבוריות חשובות נולדו באתרים? היכן הוא הוגה הדעות או הפובליציסט הבולט שצמח ברשת ומעצב באמצעותה את דעת הקהל? מי הוא ברשת כוכב הסקופים המפציץ את המדינה בידיעות מרעישות? יותר מכך – האם קיים אתר, ולו אחד, שקנה לעצמו מעמד של מתחרה שווה משקל ליכולתן של תוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה למקד את תשומת הלב על אירועים חדשותיים? האם יש אתר, ולו אחד, שנותן אכסניה לבלוגר המצליח לקרוא תיגר על עליונותם של בעלי טורים ותחקירנים בעיתונות המודפסת בעיצוב הלך הרוח הציבורי?

(צילום: PixCat, רשיון cc-by-nc-sa)

(צילום: PixCat, רשיון cc-by-nc-sa)

אחר-כך אני מתעשת ושואל את עצמי: אולי התגובה הראשונית שלי נמהרת ונגזרת מדעה קדומה ומהרגלי צריכת חדשות מיושנים. אני גם נזכר בהתכווצותם של תחקירים חושפניים בתקשורת המסורתית, בנטייתה לחקות את העיתונות המקוונת, ובכלל, בהשחתת צלמה המקצועי בעטיו של מאבק ההישרדות האכזרי שכופה עליה התקשורת החדשה. מה אפוא דוחף אותי להפחית בערך עיתונות הרשת ובהשפעתה כשזה פרצופה של העיתונות הוותיקה?

אין לי דרך טובה ליישב את הסתירה: מיותר להכביר מלים על הכרסום המשמעותי שעיתונות הרשת מכרסמת במעמדה של התקשורת המסורתית (עיתונים, רדיו וטלוויזיה). יחד עם זאת, העכבר ששאג עדיין לא הפך לאריה, גם לא לכלב שמירה חלופי. מכל מקום, לא בישראל. לפי שעה, אכן לא צמחו כאן עיתונאי רשת בולטים וגם לא הגיגני רשת המטביעים חותם על תודעת הציבור. סדר היום הלאומי – ככל שהוא נגזר מסדר היום התקשורתי – אינו מושפע, באופן משמעותי, מידיעות או מפוסטים המתפרסמים בוואלה, ynet או נענע.

הישראלי המצוי, וגם מנהיגיו (שרובם בגיל מתקדם), עדיין מתעוררים בבוקר למשמע החדשות בקול-ישראל והיומנים בגלי-צה"ל, ומגבשים את דעתם על המתרחש למקרא החדשות והדעות המופיעות מדי בוקר ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ" (ואולי גם "ישראל היום"). הם מתווכחים בערבים לא על מה שמתפרסם בבלוגים, אלא על מה שראו בשידורי הטלוויזיה.

ואם יטענו נגדי שהאבחנות האלו הן הרהורי לב יותר מאשר קביעות מוסמכות, וינופפו בסקר אחד או שניים שמציגים תמונת מצב שונה, אבקש מהם להצביע על עיתונאי רשת, ולו אחד, שרכש לעצמו מעמד של מעצב דעת קהל דוגמת אלה המוכרים בתקשורת הוותיקה.

מקובל לגרוס שהמעגל שעושה סוגיה לאומית בסדר היום הציבורי מתחיל בידיעה שמתפרסמת בעיתוני הבוקר, נדונה ונלעסת בתוכניות האקטואליה של הרדיו והטלוויזיה בשעות היום, ונסגר במהדורות החדשות, מרובות הצפייה, של ערוצי הטלוויזיה בשעות הלילה. ייתכן שהלולאה הזו אנכרוניסטית: באתרי חדשות גדולים נשמעות טענות כי הם שמחוללים, לא פעם, מעגל חדשות משמעותי, אך התקשורת הוותיקה מתעלמת ממנו או מפתחת אותו בלי להעניק להם קרדיט.

על-פי גרסה זו, התקשורת הוותיקה נוהגת כך בגלל צרות עין ורצון שלא להאדיר את מעמדו של המתחרה המקוון, הצעיר והרעב ללגיטימציה. "העין השביעית" ינסה, בשבועות הבאים, לבדוק את תוקפה של הטענה הזו ולבחון אם מעגל הצפתן והפצתן של סוגיות לאומיות חשובות אכן משנה כיוון.