לפני שנה בדיוק כתבתי כאן על סקר שביצעה קבוצת TBG (The Bivings Group), חברה המספקת שירותי עיצוב, אסטרטגיה וטכנולוגיה ללקוחות גדולים ברחבי ארה"ב. בשנים האחרונות מבצעת TBG סקר שנתי בקרב מאה העיתונים הגדולים בארה"ב, במטרה לבדוק כיצד אתרי האינטרנט שלהם מתנהלים.

השנה החליטה הקבוצה לבדוק כיצד, אם בכלל, משתמשים העיתונים האמריקאיים בטוויטר כדי לתקשר עם קהל הקוראים שלהם (את המחקר המלא ניתן להוריד כאן בפורמט PDF). כמו בשנה שעברה, מעניין לבדוק מה מצב העיתונות בישראל בהשוואה למתרחש בארה"ב.

נתחיל בארה"ב. ראשית, המחקר של TBG מצא שלכל העיתונים בארה"ב יש כמה חשבונות טוויטר שדרכם הם "משוחחים" עם הקהל שלהם. למרות זאת, רק ב-62% מאתרי האינטרנט של העיתונים יש קישורים אל חשבונות הטוויטר שהם מפעילים. המשמעות היא שבחלק גדול מהמקרים על הקורא לבצע חיפוש אקטיבי בטוויטר עצמו כדי למצוא את החשבון של העיתון.

עורכי המחקר בדקו 300 חשבונות טוויטר של מאה העיתונים הגדולים ומצאו כי מספר העוקבים הממוצע אחר עיתון עומד על 17,717. זה נשמע לא מעט וזה אכן מספר מכובד, אלא שאם מפחיתים ממנו את ארבעת החשבונות הפופולריים ביותר, שאחריהם עוקבים יותר מ-100 אלף איש, צונח ממוצע העוקבים ל-3,447. העיתונים עצמם עוקבים בממוצע אחרי 1,470 חשבונות. בממוצע, כל חשבון טוויטר של עיתון משגר כ-11 ציוצים ביום.

נקודה מעניינת שנבדקה בסקר היא עד כמה העיתונים מנהלים שיחה עם העוקבים אחריהם. מסתבר שעיתונים מעדיפים לשגר הודעות ופחות לשוחח. 33% ממפעילי החשבונות שנבדקו בסקר ענו רק לפחות מאחוז אחד מהטוויטים שנשלחו אליהם על-ידי הגולשים. המשמעות היא שהרוב המוחלט של הטוויטים נותר ללא כל מענה. 15% ממפעילי החשבונות של העיתונים מעולם לא ענו לאף טוויט. מצד שני, 37% ממפעילי החשבונות שנבדקו הגיבו ליותר מ-10% מהטוויטים ששוגרו אליהם ו-5% ממפעילי החשבונות טרחו וענו ליותר מ-50% מהטוויטים.

גם פעולת הרה-טוויט, המקבילה ל-Forward בדואר אלקטרוני, נדירה למדי בקרב מפעילי חשבונות הטוויטר של העיתונים בארה"ב. 43% ממנהלי החשבונות ביצעו רה-טוויט לכאחוז אחד מהטוויטים ששוגרו אליהם, ו-23% ממפעילי החשבונות לא ביצעו פעולה זו אפילו פעם אחת.

בישראל התוצאות עגומות לא פחות, לעתים אף יותר.

לכל שבעת העיתונים יש חשבונות טוויטר: "ידיעות אחרונות" באמצעות Ynet, "מעריב" באמצעות nrg, "הארץ", "דה-מרקר", "כלכליסט", "גלובס" ו"ישראל היום" (אף שמצאתי שני חשבונות טוויטר של העיתון "גלובס", אף אחד מהם אינו פעיל ולא שיגר מעולם אפילו לא ציוץ אחד לרפואה. אם יש חשבון אחר, הרי שלא הצלחתי למצוא אותו)*.

כל העיתונים הם צייצנים אדוקים, אבל כולם, למעט חריג אחד, הם תוכּיים של סיפור אחד: מה פירסמנו עכשיו. התוצאה היא רשימה ארוכה, ודי משמימה, של כותרות שלאחריהן קישור שלעולם יוביל אל טקסט שפורסם זה עתה באתר האינטרנט של העיתון. החריג הוא "ישראל היום", אבל מוקדם לחגוג את רוח השיתוף והשיחה מבית החינמון. מדובר בחשבון שפעיל לעתים רחוקות ביותר – הפעם האחרונה שנשלח ממנו מסר כלשהו היתה בשלהי אוקטובר 2009 – ובסך-הכל נשלחו ממנו פחות מ-50 עדכונים. במלים אחרות, מדובר בחשבון מת.

עברתי על מאות רבות של טוויטים, ולא מצאתי אף לא מקרה אחד שבו מי שמפעיל את חשבון הטוויטר מטעם העיתון ענה למישהו מבין העוקבים אחריו. כך לדוגמה חשבון הטוויטר של עיתון "הארץ" נעקב על-ידי לא פחות מ-3,300 אנשים, ואף שכמה מהם מגיבים לכותרות ש"הארץ" מעדכן דרך החשבון שלו, לא הצלחתי למצוא אפילו מקרה אחד בשבועות האחרונים שבו "הארץ" ענה למי שהגיב לו. גם לעיתון "דה-מרקר" יותר מ-3,000 עוקבים, וגם מפעילי חשבון זה נמנעים מלהתייחס למי שעוקב אחריו.

אם בזה לא די, חשבונות הטוויטר של העיתונים אינם נוהגים לבצע רה-טוויט בכלל. נתקלתי רק במקרה אחד שבו מפעיל של חשבון טוויטר של עיתון ביצע את הפעולה הבסיסית הזו. מדובר בחשבון הטוויטר של ערוץ המחשבים של Ynet, שביצע רה-טוויט למסר אחד של אחד מכתביו, אהוד קינן. באמת כל הכבוד.

המשמעות של התוצאות האלו היא שלמעט שני עיתונים ("ישראל היום" ו"גלובס"), העיתונים בישראל מודעים לטוויטר ומפעילים חשבונות המעבירים מידע על אודות מה שמתפרסם באתר העיתון. כמה מהחשבונות פופולריים יותר, דוגמת אלה מבית "הארץ", ואחרים פחות, דוגמת זה של nrg-מעריב: אחריו עוקבים 171 משתמשים, והוא עוקב אחר חשבון אחד בלבד: זה של nrg ספורט. אחרי חשבון זה עוקבים 24 אנשים, והוא עוקב אחר חשבון אחד בלבד: זה של nrg-מעריב. אבל כולם נמנעים כשיטה מלהשתמש בטוויטר כמכשיר ליצירה וניהול של שיחה. תחת זאת הם מקפידים לדבוק בלוגיקה המוצהרת של העיתון המודפס: אנחנו מפרסמים, אתם קוראים, ואם אתם רוצים לתקשר איתנו – דברו לקירות.

יש להדגיש שהחדירה של טוויטר בישראל אינה גבוהה ואינה מתקרבת לשיעור החדירה העצום של פייסבוק. ייתכן שזו הסיבה למה שנראה כגרירת רגליים וחוסר חשק, המתבטאים בפרסום כמעט אוטומטי של כותרות אתר האינטרנט. ועדיין, סביר להניח שהעיתונים היו מבקרים בחריפות מי שהיה מפעיל ערוץ טלוויזיה רק כדי להעביר בו שידורי רדיו. זה לא מפריע להם להפעיל חשבון טוויטר ולהשתמש בו כאילו היה לוח מודעות.

עדכון: לאחר פרסום הטקסט הפנו את תשומת ליבי לחשבון הטוויטר של העיתון "גלובס". החשבון פעיל ועוקבים אחריו קרוב ל-4,000 עוקבים. למרות זאת, הוא מתנהל בהתאם לדפוס המאפיין את חשבונות הטוויטר של שאר העיתונים בישראל.