הכתבת הפוליטית של "גלובס" פירסמה אתמול פוסט בחשבון הפייסבוק שלה שתפס את עמיתיה בהפתעה. הכתבת, לילך ויסמן, הודיעה לחבריה לעבודה, כמו גם לכל שאר חבריה ברשת החברתית, שנכפה עליה לעזוב את העיתון. אמנם רק מחר (חמישי, 7.1) אמור להתקיים השימוע בעניינה של ויסמן, שבעקבותיו תחליט ההנהלה האם לפטרה, אולם דומה כי מבחינת הכתבת עזיבתה היא עובדה מוגמרת.
"תשע השנים שבהן עבדתי בגלובס הסתיימו היום", כתבה ויסמן בחשבון הפייסבוק שלה, "כמעט עשור שגלובס היה לי לבית חם תומך, מקצועי, ואכפתי. לצערי, אני נאלצת להיפרד". בהמשך הסטטוס הודתה ויסמן לעורכיה ב"גלובס" על האמון שנתנו בה, ושיגרה רמז כי לא הכל היה כשורה בהחלטה לפטרה: "למרות שגלובס בחר להיפרד רק מכתבת אחת (אני!) מכל מחלקת החדשות, אני שלמה לחלוטין עם האופן שבו בחרתי לסקר את בית הנבחרים ואת הפוליטיקה הישראלית, גם אם מושאי הסיקור שלי היו לעיתים מרוצים פחות".
בין מושאי הסיקור העיקריים של ויסמן בשנים האחרונות היו גם בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ואפשר להניח ששניהם לא היו מרוצים מדברים שכתבה עליהם. ויסמן סירבה להגיב לכתבה זו.
פיטורים פתאומיים
זו לא הפעם הראשונה שוויסמן מועמדת לפיטורים. לפני שבועות אחדים, כשהנהלת "גלובס" הוציאה כמה עשרות זימונים לשימועים לפני פיטורים, קיבלה גם ויסמן הזמנה שכזו. בעקבות פניית ועד עיתונאי "גלובס" וארגון העיתונאים לבית-הדין לעבודה, בוטלו כל הזימונים והחל משא ומתן בין הוועד להנהלת העיתון, שבסופו ונחתם הסכם קיבוצי רחב.
לצד ההסכם הקיבוצי נחתם גם הסכם הבראה, במסגרתו נקבע כי 28 חברי מערכת יפרשו מהעיתון, מי ברצון ומי בהליך של פיטורים. לקראת סוף השבוע האחרון נודע לוועד על כוונת ההנהלה לכלול את ויסמן ברשימת המופרשים מן העיתון. נציגי הוועד הודיעו להנהלה כי אם בכוונתם לשמור בעיתון על תקן הכתב הפוליטי, ולמנות מחליף או מחליפה לוויסמן, הרי שלא מדובר בפיטורי צמצום אלא בפיטורים בשל אי-התאמה ועליהם לנהוג בהתאם.
להבחנה זו חשיבות כיוון שבהסכם הקיבוצי שנחתם זה עתה נכלל פרק שלם המבהיר כיצד יש לפעול במקרה של פיטורים בשל אי-התאמה. כפי שהסביר יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי בראיון ל"קול העין" בשבוע שעבר, הדבר נועד להקשות על הנהלת העיתון לפטר עיתונאי מטעמים פסולים. "למעשה זה יוצר שקיפות בהליך הפיטורים, שמקשה לבוא ולטפול על עיתונאי משהו מקרי שעשה ולפטר אותו, כשבפועל כולם יודעים שזה בגלל התחקיר החטטני מדי".
לפי ההסכם, במקרה של פיטורים בשל אי-התאמה יש להודיע על כך לעובד מראש ולאפשר לו לשפר את עבודתו בתקופת מבחן (במקרה של ויסמן, בשל הוותק שלה, מדובר על תקופה ארוכה בת 60 יום). רק אם אחרי תקופה זו מגיעה ההנהלה להחלטה כי העובד לא השתפר די הצורך, ניתן לזמנו לשימוע, ולוועד ישנה אפשרות להתנגד ולקיים דיון עם ההנהלה בעניינו.
ביום ראשון האחרון קיבלו אנשי ועד עיתונאי "גלובס" את רשימת עובדי המערכת המועמדים לפיטורים. שמה של ויסמן לא נכלל ברשימה. בוועד הסיקו כי משרתה ניצלה, אולם באותו היום ממש קיבלה ויסמן הזמנה לפגישה עם מנכ"ל העיתון איתן מדמון. בפגישה, שנערכה אתמול (ג'), קיבלה מידיו של המנכ"ל את ההזמנה לשימוע. הזימון ניתן אישית על ידי המנכ"ל, אולי לאור הביקורת שהתעוררה אחרי שבפעם הקודמת קיבלו עובדי העיתון הזמנות לשימוע לפני פיטורים באמצעות אי-מייל.
כך או אחרת, זימון עיתונאי לפיטורים בלי להודיע על כך מראש לוועד מהווה הפרה של הסכם שנחתם בין הנהלת העיתון לוועד העיתונאים אך לפני ימים אחדים. יתר על כן, מדובר לכאורה בפעולה המנוגדת לדין, הקובע כי בכל מקום שבו ישנה נציגות מאורגנת של עובדים על ההנהלה לדווח לה על כוונותיה לפטר עובדים.
לא רק הוועד הופתע לשמוע על פיטוריה הצפויים של ויסמן. לפי גורמים ב"גלובס", גם אלי ציפורי, סגן עורך העיתון והעורך הישיר של ויסמן, לא ידע על כוונת מנכ"ל העיתון והעורך הראשי חגי גולן לזמן את ויסמן לשימוע לפני פיטורים.
כותרות כלכליות של ויסמן
אם בכוונת "גלובס" להפסיק לסקר מקרוב את המערכת הפוליטית ולהימנע מלמצוא מחליף לוויסמן, הרי שהדבר משתלב בהצהרת עורך העיתון על התמקדות בנושאי הליבה הכלכליים וצמצום בהיקף סיקור נושאים אחרים, כחלק מתוכנית ההתייעלות. עם זאת, לא נכון להתייחס אל ויסמן כאל כתבת פוליטית בלבד. בשנים האחרונות פרסמה סיפורים רבים שנגעו ישירות לתחום הכלכלי, ואף זכו לבולטות מעל עמודי "גלובס".
בין היתר חשפה ויסמן את השימוש שעשה נתניהו במקלט מס באי ג'רזי; דיווחה על הלחצים שהפעיל נתניהו על אריה דרעי על רקע רצון ראש הממשלה להעביר את מתווה הגז, לחצים שהובילו בסופו של דבר את דרעי להתפטר; ועקבה מקרוב אחר העימותים בין שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה נתניהו על רקע תקציב הביטחון.
בעיתון יש מי שמביע חשש כי בעוד חודשים אחדים תשנה הנהלת "גלובס" את החלטתה ותעסיק מחדש כתב פוליטי במשרה מלאה, אלא שכתב זה יסקר את המערכת הפוליטית באופן שיהיה נוח יותר הן למושאי הסיקור והן לעיתון. מי שבוודאי ישמחו לשמוע על הפסקת עבודתה של ויסמן ב"גלובס" הם בני משפחת נתניהו. בשנים האחרונות סיקרה ויסמן את ראש הממשלה, רעייתו וילדיו, באופן ביקורתי ביותר.
מי משלם לך את המשכורת
ויסמן הרבתה לכתוב נגד ראש הממשלה ורעייתו, מה שהוביל לא אחת לתגובות נזעמות מצדם. רק לאחרונה דיווחה על "משפחת המלוכה", שמכינה את העברת השלטון ל"צאצא השושלת", יאיר נתניהו. וייסמן גם דיווחה על נסיעתו של יאיר נתניהו עם הוריו לעצרת האו"ם בשנת 2012 ועל נסיעה נוספת לפני חודשים אחדים, וכן על העסקת ידידתו של יאיר נתניהו במטה הליכוד.
ויסמן הרבתה גם לכתוב על שרה נתניהו, ועל הטענות לכך שהיא מתערבת בעניינים ממלכתיים. העימות האישי עם רעיית ראש הממשלה הגיע לשיאו בשנת 2011. לפי דיווח מאת איתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות", במהלך טיסה של ראש הממשלה ורעייתו לישראל, כשעל המטוס שהו גם עיתונאים ובהם ויסמן, "איבדה שרה נתניהו שליטה, התפרצה בצעקות והטיחה עלבונות אישיים בעיתונאית לילך ויסמן על רקע כתבות שלא נשאו חן בעיניה".
אייכנר דיווח ש"נוסעים במטוס סיפרו כי רעיית ראש הממשלה איבדה עשתונות והטיחה בוויסמן כי היא ממציאה את כתבותיה. 'אני אתבע אותך. את תתנצלי בפני', איימה. [...] נתניהו המשיכה לתקוף את ויסמן וקראה: 'אני פסיכולוגית, ואת חסרת השכלה. אני רוצה לדעת מי משלם לך את המשכורת'". משרד ראש הממשלה, יש לציין, טען באותה הזדמנות בפני "ידיעות אחרונות" כי העיתון מצטט "באופן בלתי מדויק פרטים משיחה פרטית".
מאז העימות עם שרה נתניהו, נפגעה יכולתה של ויסמן לסקר מקרוב את לשכת ראש הממשלה. בין היתר, כשראש הממשלה תכנן להעניק לאחרונה שורה של ראיונות לכלי תקשורת, הוטל על ויסמן וטו.
ויסמן עצמה רמזה בסטטוס שפרסמה על לחצים מן החוץ שהובילו להחלטה לפטרה. החשוד המיידי במקרים כאלה הוא דובר משפחת נתניהו, ניר חפץ. אולם חפץ מכחיש מכל וכל. "אין ולא היה לי שום קשר ללילך ויסמן ובכלל לא ידעתי עד לפנייתך שהיא מועמדת לפיטורין. מעולם לא שוחחתי על כך עם איש ב'גלובס', לרבות המנכ"ל והעורך, שעמם לא נפגשתי לפחות שנתיים", מסר חפץ ל"העין השביעית". "אני מאחל לגב' ויסמן שעניינה יסתדר על הצד הטוב ביותר מבחינתה".
למרות ההכחשה, ישנם כתבים ב"גלובס" שטוענים שלחפץ קשרים קרובים עם העורך הראשי חגי גולן והמנכ"ל איתן מדמון, אולם הם אינם מוכנים לדבר לציטוט או לייחוס. מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
"היתה צריכה להישאר"
"אני חושבת שהיא כתבת פוליטית מעולה", אומרת עיתונאית "גלובס" סטלה קורין-ליבר, שנאותה לשוחח עם "העין השביעית" בלי תנאים מוקדמים. "אני לא יודעת על לחץ שהופעל על מישהו נגדה, אני יודעת שלילך מאמינה בזה. יש במה שכתבה בפייסבוק רמיזה מאוד בולטת על כך. אני סומכת על החושים שלה אבל אני לא יודעת על זה כלום. גם אם היו לחצים אין סיבה שאני אדע".
נדמה כי הרמז שלה מופנה למשפחת נתניהו.
"נכון, אבל אני לא מאלה שמאמינים שנתניהו שולט בכל, בכל התקשורת. אני לא עושה לו האדרה כזו, כאילו הוא כל יכול ואין בלתו והשמש זורחת והשקדייה פורחת. אני לא מאמינה בכך. אני לא הרגשתי שום לחץ מהכיוון הזה, אבל אני לא דוגמה. אני מבוגרת ובכירה יותר, אני לא תלויה ב'גלובס', כך שאולי זה קיים על אנשים אחרים.
"אני רק יודעת שזה הפסד מאוד גדול שלנו, של 'גלובס'. כל פעם שלא הייתי מבינה מי נגד מי במערכת הפוליטית, היתה מסבירה לי, והכל מבוסס והגיוני. היא גם חרוצה כל כך, ואין כבר כל כך הרבה חרוצים. חבל, אני חושבת שהיא היתה צריכה להישאר ושהיו צריכים לבקש ממנה להישאר".
"גלובס": אין ולא היה שום לחץ
מארגון העיתונאים נמסר: "הטיעונים מאחורי הזמנתה לשימוע של כתבת 'גלובס' לילך ויסמן, והאופן שבו זה נעשה, מעלים לא מעט שאלות ותמיהות. כפי שגם עשינו במקרים דומים, ארגון העיתונאים ילווה את העיתונאית לשימוע ויוודא שזכויותיה נשמרות".
מהנהלת גלובס נמסר: "1. במסגרת התכנסות לתחומי הליבה, בכוונת העיתון לבטל ולא לאייש משרה של כתב פוליטי בזמן הקרוב. מסיבה זו זומנה וייסמן לשימוע.
2. שום לחץ, משום מקום שהוא, ישיר או עקיף, מכל סוג שהוא, לרבות (ולא רק) מלשכת ראש הממשלה או מי מטעמו. לא בשמם הישיר ולא באמצעות צד ג' כלשהוא, לא הופעל על גלובס ביחס להחלטה לגבי זימון וייסמן לשימוע. למען הסר ספק, לא בימים האחרונים, לא בחודשים האחרונים ולא בשנים האחרונות (ובמילים אחרות – אף פעם). לא לחץ, לא בקשה, לא פניה, ולא שום דבר מעין זה. לחץ או פניה שכזו לא היו לאיש מעורכי או מנהלי גלובס. החלטות לגבי מראיינים, נקבעות ע"י העורכים הרלבנטיים, בהתייחס למיקום פרסום הריאיון, התחום אליו הוא נוגע, אופיו ושיקולים תוכניים נוספים שכולם מערכתיים.
3. זימון לשימוע – משמעותו, זימון לשיחה, בה עולות הסיבה לזימון, ובמקביל מועלות מצד העובד, נקודות חשובות ורלוונטיות, לקבלת ההחלטה ביחס להמשך עבודתו. שימוע יסודי, עשוי לשנות החלטה או לנסות ולמצוא פתרונות או דרכים על מנת לשנות את אופי ההחלטה. זו בדיוק מטרת הזימון לשיחת השימוע.
4. ההחלטות לגבי הזימונים לשימוע, התקבלו ע"י העורכים והמנהלים הרלוונטיים. הליכי הזימונים לשימוע והשימועים בהתאם להסכם ההבראה החלו רק השבוע ועדיין בעיצומם".
* * *
לילך ויסמן על נתניהו ב"תיק תקשורת"