מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי (מימין) והעיתונאי רן רזניק בכנס חיפה לתקשורת צעירה. 27.5.10 (צילום: "העין השביעית")
"צעירוּת זה דבר חולף", הזכירה עו"ד ארנה לין, סגנית נשיאת מועצת העיתונות, לעיתונאים שהגיעו היום לכנס חיפה לתקשורת צעירה. ברגע שהצעירות תחלוף, הזהירה לין, ייחשפו העיתונאים לכל אותן הסכנות שכיום מתמודדים איתן עמיתיהם המבוגרים יותר. בראש וראשונה – חוסר ביטחון תעסוקתי.
כתשובה לשאלה שנשאה כותרת הדיון על מעמד העיתונאי, "מי יגן עלי?", הציעה לין משפט קצר: "אף אחד". לדבריה, בעידן של חוזים אישיים, האחריות מוטלת על העיתונאים עצמם. "אם העיתונאים לא יתארגנו במסגרת אגודות העיתונאים", אמרה, "אף אחד לא יעשה את זה בשבילם".
רן רזניק, לשעבר כתב הבריאות של "הארץ" וכיום כתב לענייני בריאות בקבוצת "ידיעות אחרונות", סיפק דוגמה אישית וסיפר מעט ממה שחווה על בשרו כתוצאה מהעסקתו בחוזה אישי במקום עבודה ללא ועד חזק.
"עבדתי כעשרים שנה בקבוצת 'הארץ' ומהרגע הראשון, במקומון 'העיר', בחוזה אישי", אמר רזניק. "לפני כשנה, בעקבות מהלך עריכתי וניהולי גדול שהחל בעיתון, מצאתי את עצמי צריך לחפש מקום עבודה אחר. בכל המגעים שלי, שהחלו מול בכירי 'הארץ' וקבוצת 'הארץ' וגם במגעים מול 'ידיעות' שצלחו, הבנתי כמה באמת החוזה האישי מצליח לעשות 'הפרד ומשול'.
"אתה לבד, בדד, בודד, מול העורך שלך, מול המו"ל שלך, מול המנהל שלך. אתה מרגיש שאין לך שום גיבוי ושום תמיכה מהקולקטיב, מקבוצת העובדים, מהכוח הזה שיכולה לייצר קבוצת העובדים לו יש חוזה קיבוצי. אתה מרגיש חלש וקטן. זו הרגשה קשה, והיא בדיוק מה שהחוזה האישי מתכוון לו מבחינת העיתון".
רזניק, שלא היה בקשר שוטף עם ועד עיתונאי "הארץ" בתקופה שבה דן מול הנהלת העיתון על עתידו בקבוצה, ציין שהתנסויותיו הפרטיות עוד טובות יחסית לעיתונאים אחרים, בזכות המוניטין המקצועיים שצבר לאורך השנים. יחד עם זאת, רזניק התריע כי בכלי תקשורת שבו כוח העבודה מבוסס על חוזים אישיים, תמיד יגיע השלב שההנהלה תעדיף צעיר המוכן להשתכר מחצית משכרך ולבצע פי שניים מעבודתך, והעיתונאי הוותיק יותר ימצא עצמו בלא רשת הגנה.
"מגיע פרס ישראל למו"לים", הוסיף רזניק, "הם הצליחו מאוד ב'הפרד ומשול' בין העיתונאים ובין העיתונים. שנים שהייתי ב'הארץ' כשלצדי כתבה רותי סיני על נושא רווחה ועוולות של עובדים, תמיד היו אומרים בעיתון, למה אין לנו אומץ לסקר ולכתוב על עוולות במקומות העבודה שלנו? נדמה לי שיש קשר שתיקה גדול בעניין הזה".
מנגד יצא יוסי ורשבסקי, לשעבר מנכ"ל "הארץ" וכיום מנכ"ל ערוץ 10, נגד חוזים קיבוציים בכלי תקשורת, ושירטט עתיד עגום לענף כולו. "אני לא רואה שום אפשרות היום לשום עיתון לעבוד בחוזים קיבוציים", אמר, "חוזים קיבוציים זה דבר מנוון, זה אנטי-כישרון. אני לא חושב שרן רזניק היה יכול להגיע לאן שהגיע בחוזה קיבוצי. לחוזים אישיים יש המון בעיות, אבל הם יודעים לתגמל כישרון, ואנחנו, מה לעשות, עוסקים לרוב בעניין של כישרון".
ועוד בענייני כישרון – ורשבסקי טען כי גם לשכבה הגדולה של העיתונאים שאינם מכונים "טאלנטים", ואשר מועסקים בתנאי עבודה ירודים, אין מקום להעניק חוזה קיבוצי. בין היתר הצדיק מנכ"ל ערוץ 10 את עמדתו בהפסדים של כלי התקשורת בישראל. "אין היום גוף תקשורת מסורתי אחד במדינת ישראל שמרוויח כסף", הצהיר, "כולל 'ידיעות אחרונות'. כולם במקרה הטוב לא מפסידים, הרוב המוחלט מפסיד, כשיש גופי תקשורת במצב של גסיסה או לפני סגירה. המצב הוא לא שבאים המו"לים, עושקים את העובדים וגורפים רווחים אדירים לכיסיהם".
ורשבסקי טען עוד כי על העיתונות להמציא את עצמה מחדש כדי להתמודד עם שינויי הטכנולוגיה, אבל לא פירט כיצד. עם זאת, ציין כי אף שדעתו אינה מגובשת לחלוטין, הוא אינו "איזה קלגס שנגד העובדים ונגד התארגנות". לדבריו, "המצב עוד לא הגיע לקושי המקסימלי שלו, ואם כולנו לא נדע לשנות ולהשתנות, אז באמת ייסגרו אמצעי תקשורת".
ורשבסקי אף נתן דוגמה ספציפית. הוא ניבא כי רשת המקומונים של "הארץ", שאותה ניהל בעבר ואת עסקיה הוא מכיר מקרוב, תיעלם בקרוב ממפת העיתונות. "כשניהלתי את רשת שוקן עבדו שם 700 עובדים", אמר, "והחברה היתה רווחית, מאוד רווחית. היום עובדים שם 150 עובדים, והחברה מדממת ולפי דעתי היא לפני סגירה. אז מה? המו"ל עשק את החברה ופיטר את העובדים? לא. כנראה שאין יותר מקום למקומונים בשוק. זה אכזרי, אבל אין מה לעשות".