5 בינואר. יותר מוסיקה, פחות הוצאות. הרשות השנייה תובעת מתחנת הרדיו האזורית רדיו 99 בשרון לחזור ללוח השידורים המקורי שלה. הדרישה הועברה על-ידי ועדת הרדיו של הרשות, לאחר שהתחנה החליטה לעבור לשדר רק מוסיקה וביטלה את מרבית תוכניות המלל שלה. רדיו 99 נקלע לקשיים כספיים, והשינוי בלוח המשדרים נועד לסייע להתמודד עם בעיות אלה, אך השינוי נעשה ללא אישור מראש של הרשות השנייה.

7 בינואר. אריסון לעסקי מדיה. קבוצת אריסון, בראשותו של איש העסקים טד אריסון, עומדת להיכנס לפעילות בתחומי המדיה. לראש פרויקט המדיה של הקבוצה מוּנה אדם ברוך, לשעבר עורך "גלובס" ו"מעריב".

11 בינואר. עימות בישיבת המליאה. חילופי דברים חריפים היו בישיבת מליאת רשות-השידור, כאשר חברת המליאה סופיה רון מתנועת "מולדת" מתחה ביקורת על החלטת עורכי החדשות בערוץ הראשון לשדר ידיעה על שחרורו מצה"ל של תת-אלוף אמל אסעד, כדי להצטרף לתנועת המרכז. לטענתה, שידור הידיעה נבע משיקולים פוליטיים ולא עיתונאיים. מנהל חטיבת החדשות, רפיק חלבי, עזב בזעם את הישיבה ואמר כי הדברים מזכירים לו "משטרים אפלים", שמהם באה רון (ברמז לברית-המועצות). רק לאחר מכן יושבו ההדורים והישיבה חודשה.

13 בינואר. המאבטח התחזה לעיתונאי. איש יחידת האבטחה של השב"כ התחזה לעיתונאי "מן הטלוויזיה המקומית", צילם את הבאים לכנס של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנתניה וראיין אנשים על יחסם לנוהלי האבטחה. לאחר שנחשף על-ידי עיתונאים, עזב המאבטח את המקום. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי איש השב"כ ביקש לבחון בדרך זו את נקודות החיכוך בין המאבטחים לקהל, כדי להפיק לקחים באירועים דומים בעתיד. אשר להתחזות כעיתונאי, הבהירה לשכת ראש הממשלה כי המאבטח חרג מן הנהלים וננזף על כך.

18 בינואר. הגלישה באינטרנט נאסרה. בצעד חסר תקדים אסרה שופטת על צעיר לגלוש באינטרנט למשך ארבעה ימים. זאת לאחר שנחשד בכך ששלח אלפי הודעות דואר אלקטרוני, כביכול בשם בעליה של חברה לשירותי אינטרנט. לטענת המשטרה ביקש האיש להתנקם בספקית אינטרנט, שממנה נותק לאחר שחסם את מערכות הקשר שלה בכמות אדירה של דואר אלקטרוני.

18 בינואר. מהלומות מאחורי הקלעים. עימות חריף שהתפתח לתגרת ידיים התחולל מאחורי הקלעים של תוכנית הטלוויזיה "בוקר טוב ישראל" בערוץ הראשון, בשל מחלוקת על קיצוץ כוח-אדם של פועלי במה. במקביל נמסר כי הנהלת רשות-השידור החליטה שלא להוריד מן המסך את התוכנית, לאחר שהושגה הבנה עם העובדים על קיצוץ מספר העובדים המועסקים בתוכנית.

20 בינואר. נתניהו מעדיף את ערוץ 33. ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר כי מכל ערוצי הטלוויזיה הוא מעדיף את ערוץ 33, המשדר ישירות את דיוני הכנסת. הסיבה: "אין בו פרשנות". בנאום בבית-שמש תקף נתניהו את כלי התקשורת בשל מה שכינה "עמדותיהם השמאלניות", והבטיח להמשיך במדיניות של "שמים פתוחים" וריבוי ערוצים. "נפתח ערוצים כדי שתשמעו דעות מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה - ולא יוכלו לבחור עבורכם מה לשמוע", אמר ראש הממשלה.

20 בינואר. רישיון ראשון ללוויין. חברת "די.בי.אס. שירותי לוויין" קיבלה את הרישיון הראשון להפעלת שידורי טלוויזיה בישראל באמצעות לוויין. החברה שילמה 30 מיליון שקל בעבור הרישיון, שנמסר לה בטקס במשרד ראש הממשלה. על-פי תנאי הרישיון, יהיה על החברה לספק לפחות עשרה ערוצים - בהם הערוצים 1, 2 ו-33. נציג חברות הטלוויזיה בכבלים טען בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כי תחילת שידורי הלוויין עלולה לגרום לחברות הכבלים נזק של כמיליארד דולר.

23 בינואר. ניידת השידור לא הגיעה. תקלה מקצועית או מחלוקת עם העובדים מנעה את צאתה של ניידת שידור של הערוץ הראשון לכפר המכבייה, שם הודיע ראש הממשלה על פיטוריו של שר הביטחון יצחק מרדכי. הודעת הפיטורין נועדה לשידור חי בטלוויזיה, אבל בהעדר ניידת לא שודרה ההודעה בשידור ישיר. מנכ"ל רשות-השידור הגדיר את האירוע "השבת השחורה של הערוץ הראשון", הורה למנות חוקר של בית-הדין למשמעת של רשות-השידור לבדוק את נסיבות האירוע, שהיה לדברי המנכ"ל "ביזיון מקצועי חסר תקדים".

27 בינואר. כמו ערוץ 7. נציגי רדיו-גל, תחנת הרדיו הפיראטית שהוקמה על-ידי אנשי שמאל, פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו בתביעה לקבל יחס שווה כמו לערוץ 7 ולערוצים הפיראטיים שבחסות ש"ס בכל ההליכים הנועדים "להכשיר" את התחנות הפיראטיות ולעגן את שידוריהן בחוק.

27 בינואר. גיוס לחזית התקשורת. מזכ"ל תנועת-הנוער בני-עקיבא קורא לצעירים חברי התנועה לפעול כדי להתקבל לשירות בגלי-צה"ל. "בוגרי בני-עקיבא המתאימים לכך בכישוריהם נקראים לראות בשירות בגלי-צה"ל יעד לאומי לא פחות משירות בתפקידי שדה אחרים", כתב המזכ"ל יונה גודמן.

פברואר 1999

1 בפברואר. מלחמות הקהל. סערה באולפן תוכנית הדיון "פוליטיקה" בערוץ הראשון בטלוויזיה, שבה השתתפו המתמודדים לראשות הממשלה בנימין נתניהו, אהוד ברק ויצחק מרדכי. חלק מן הקהל באולפן קידם בקריאות בוז את יו"ר העבודה ברק. למחרת הוברר כי בניגוד להכחשות ראשונות, נכחו באולם עשרות אנשי ליכוד, שבואם תואם על-ידי לשכת ראש הממשלה. מנכ"ל רשות-השידור אורי פורת הודיע כי תוכניות דיון פוליטיות יתקיימו עד הבחירות ללא קהל, אחר-כך חזר בו.

1 בפברואר. תיק ההדלפה ייסגר. המשטרה ממליצה לפרקליטות המדינה לסגור את תיק החקירה נגד קולט אביטל, מי שהיתה סמנכ"ל משרד החוץ לענייני אירופה. אביטל נחשדה בהדלפת מסמך מסווג לעיתון "הארץ", ועל-פי הוראת שר החוץ הועברה החקירה למשטרה. מן המטה הארצי של המשטרה נמסר כי התיק ייסגר מחוסר ראיות.

2 בפברואר. ערוץ 2 נגד ערוץ 7. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו פתחה במתקפת הסברה נרחבת, בין היתר במודעות בעיתונים, נגד הכוונה ל"הכשיר" את תחנת הרדיו הפיראטית ערוץ 7 במסגרת חוק ההסדרים, הנידון בכנסת. במודעות נאמר, בין היתר, כי אין מקום לתחנות הפיראטיות. "עתה באה הכנסת ומכשירה את השרץ. זו כניעה מבישה לעבריינות ולהפרת חוק", נאמר במודעות, המצטטות את חוות דעתו של היועץ המשפטי נגד ההליך. בפנייה לחברי-הכנסת נאמר עוד: "אל תיתנו פרס לעבריינים, עִצרו את הבריונות של הרדיו הפיראטי". קודם לכן הודיעו חברי-כנסת מן הימין כי לא יתמכו באישור חוק ההסדרים, אם לא ייכלל בו סעיף שיעניק מעמד חוקי לערוץ 7. בסופו של דבר, אושרו חוק ההסדרים והתקציב בלי קשר לערוץ 7, אך הובטח לחברי-הכנסת מן הימין שהסדר חוקי לפתרון בעיית ערוץ 7 יובא לאישור "בתוך שבועיים".

7 בפברואר. רובינשטיין נגד "קלות הפה וקלות העט". היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תוקף בחריפות את התנהגות התקשורת בפרשת אוחנה (ראה כתבה). לדברי היועץ המשפטי, בהשתלמות לעורכי-דין, זיוף המסמכים היה "מעשה נבלה שקשה לזכור כמוהו". אשר לחלקם של אמצעי התקשורת בפרשה מתח רובינשטיין ביקורת על "קלות הפה וקלות העט בחברה הישראלית, הבאה לביטוי בתקשורת האלקטרונית והכתובה". לדבריו, "התחרות האישית והמסחרית יצרה שילוב קטלני של נכונות למהר ולומר, למהר לפרסם, למהר להכלים".

7 בפברואר. כתב-אישום נגד כתב גלי-צה"ל. כתב-אישום נגד כתב גלי-צה"ל יריב בן-יהודה, בעבירות של האזנת סתר שלא כדין ושימוש שלא כדין בהאזנה, הוגש לבית-משפט השלום בתל-אביב. על-פי כתב-האישום, קיבל בן-יהודה מן הכתבת הדס שטייף מספר סודי, אשר אִפשר לו להאזין לשיחת הטלפון שמקיים מדי בוקר מפקד מרחב דן במשטרה עם מפקדי התחנות שתחת פיקודו. התביעה מאשימה כי בן-יהודה עשה שימוש במידע שקיבל באמצעות השיחות כדי לשדר ידיעות ביומן הבוקר של גלי-צה"ל.

8 בפברואר. פיצויים לכתב עתי"ם. העיתון "מעריב" ישלם 15 אלף ש"ח פיצויים לכתב סוכנות הידיעות עתי"ם בדרום, יצחק לוינסון, על הפרת זכויות היוצרים שלו. הסיבה: העיתון פרסם בנובמבר 97' ידיעה של הכתב לוינסון, כשהוא משלב בה שינויים קלים (הוספת פתיחה וסיום חדשים), תחת חתימתו של כתב העיתון בדרום. על מתן הפיצוי החליט שופט בית-משפט השלום בבאר-שבע, אריאל ואגו, לאחר שדחה את טענת "מעריב" כי לאחר עיבוד ועריכה מדובר היה ביצירה עצמאית של כתב "מעריב".

8 בפברואר. המוסף הושלך לפח. כל העותקים של מוסף מיוחד שעמד להיות מצורף לגיליון המגזין הצבאי "במחנה" הושמדו, בשל תצלום של זוג מתנשק כחלק מפרסומת לקונדומים. "חשבתי שזה יכול להכעיס חלק מהקוראים שלנו", אמר העורך הראשי של המגזין, רמי קידר, בראיון ל"הארץ", בהתייחסו לתצלום. על-פי ההוראה הושמדו קרוב לעשרים אלף עותקים של המוסף.

15 בפברואר. נמרודי שוחרר וחזר ל"מעריב". יושב-ראש מועצת המנהלים והמו"ל של "מעריב", עופר נמרודי, סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בפרשת האזנות הסתר. נמרודי התקבל בבית "מעריב" על-ידי העובדים בהרמת כוסית ובברכות. בראיון בגלי-צה"ל אמר נמרודי כי ימשיך לכהן כמו"ל העיתון, אך טרם החליט אם ישוב לתפקיד העורך הראשי שלו.

15 בפברואר. פרשנות משפטית במחלוקת. הוועד המנהל של רשות-השידור המליץ כי משה נגבי לא ישמש כ"פרשן המשפטי של קול-ישראל" ויופיע רק כאחד הפרשנים לצדם של אחרים. ההמלצה התקבלה על-פי תביעת נציג ש"ס, המשנה ליו"ר רשות השידור, גבי בוטבול, לאחר שנגבי מתח ביקורת על דברי הרב עובדיה יוסף נגד שופטי בג"ץ. בהגיבו על הדרישה ל"איזון" בפרשנויות משפטיות, אמר נגבי כי דווקא בשבוע שבו יש עימות בין שלטון החוק לבין הקמים עליו לקעקעו, חשוב להדגיש כי בנושא הזה אין איזון. "לרשות-השידור אסור להיות מהאו"ם – היא חייבת להיות בצד של שלטון החוק", אמר נגבי.

15 בפברואר. השביתה נדחתה. איגודי הבמאים, התסריטאים, העובדים בקולנוע ובטלוויזיה ופורום היוצרים הודיעו כי אם לא ייחתמו עד ראשית מרץ הסכמים בינם לבין איגוד המפיקים וזכייניות ערוץ 2 – יפתחו בשביתה. היוצרים מנהלים מאבק ציבורי ממושך לשיפור התנאים שבהם הם מועסקים על-ידי ערוץ 2.

16 בפברואר. החשד: שוחד למתן עדות. אוסר צו שאסר את פרסום דבר קיומה של חקירה בחשדות של קבלת שוחד, בקשר לעדות שמסר אלוף (מיל') אביגדור (ינוש) בן-גל במשפט הדיבה שניהל השר אריאל שרון נגד עיתון "הארץ". החקירה החלה בעקבות תלונה שהגיש "הארץ" על הנסיבות שבהן שינה בן-גל את עמדתו ביחס למהלכיו של השר שרון בעת מלחמת לבנון. נמסר כי השר שרון ייחקר לאחר שובו מחו"ל, לשם יצא בשל מצבה הבריאותי של רעייתו. מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יהודה וילק, דחה טענות כאילו החקירה מונעת ומתוזמנת מטעמים פוליטיים.

17 בפברואר. החל משפט ראשי ערוץ 7. בבית-משפט השלום בירושלים החל משפטם של עשרה מראשי תחנת הרדיו הפיראטית ערוץ 7. על-פי כתב האישום, הפעילו את התחנה ללא זיכיון ובניגוד לחוק. הנאשמים ביקשו לעכב את תחילת המשפט אך השופט יורם נועם דחה את הבקשה. לטענת הנאשמים, אין עניין לציבור בקיום המשפט, על רקע ההליכים המתקיימים בכנסת להכשרת קיומה של התחנה (שהסתיימו, עם סגירת הגיליון).

21 בפברואר. עורך "ישראל שלנו" הורשע. שמואל שמואלי, לשעבר העורך והבעלים של העיתון "ישראל שלנו" היוצא לאור בניו-יורק הורשע בבית-משפט השלום בתל-אביב בהעתקת ידיעות, ללא רשות, מסוכנות הידיעות עתי"ם. השופט, ד"ר עדי אזר, מצא כי בידיעתו של שמואלי העתיק עיתונו 34 ידיעות של עתי"ם וחייב אותו לשלם לסוכנות הידיעות כ-800 אלף שקל.

הסקירה הכרונולוגית של אירועי תקשורת מרכזיים בישראל מתבססת בעיקר על דיווחי העיתונות

גיליון 19, מרץ 1999