"האם יש להעמיד לדין את מבצעי הלינץ' באזרח האריתריאי?" שאלה הבוקר פינת השאלון היומית במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", שקבעה בכך כי שתי האפשרויות להשיב על השאלה, בחיוב ובשלילה, לגיטימיות. העיתונאי נח קליגר, מוותיקי העיתון, השיב בשלילה.

"לעתים יש לי הרושם שאני לא חי במדינת ישראל אלא במדינת חלם", כתב קליגר על רציחתו של הבטום זרהום, אריתריאי שנחשד כמחבל, נורה, ואחר-כך הוכה למוות על-ידי עוברים ושבים כשהוא מתבוסס בדמו על הרצפה. "שלשום רצח מחבל בדואי בתחנה המרכזית של באר-שבע חייל ישראלי ופצע אזרחים וחיילים נוספים. אזרחים שהיו במקום, ואשר כמובן לא ידעו את כל פרטי המקרה, התנפלו על צעיר אריתריאי לאחר שנורה על-ידי הקב"ט. הם סברו כי הוא המחבל והחלו להכותו. לאף אחד מהם לא היה ספק בזה.

"לו היה מתרחש האירוע במקום אחר ובעיקר בתקופה אחרת, רגועה יותר, שבה לא מותקפים ונרצחים יהודים מדי יום ברחובות הסמוכים לבתיהם, ברור שאותו המון לא היה נטפל לאריתריאי המסכן שכל חטאו התמצה בכך שהיה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אך בזמנים אלה, שפלסטינים קוראים לרצח יהודים, שאפילו ילדים בני 13 הולכים ודוקרים ילדים, איך נוכל לבוא בטענות לאלה שפעלו מתוך פחד ואינסטינקט הגנתי טבעי? זהו אינו מצב רגיל, אז מדוע יש להעמיד לדין את תוקפי האריתריאי?

"זהו אינו מצב רגיל, אז מדוע יש להעמיד לדין את תוקפי האריתריאי?"

"לצערנו, בימים אלה המציאות התהפכה. כל אזרח מרגיש מאוים, אנשים מתחילים את היום מבלי לדעת אם יחזרו הביתה בשלום. רחובות מלאים בסכינאים וטרוריסטים בני עוולה, אשר מביאים את האזרחים להתגוננות קיצונית, שיכולה לפעמים גם להסתיים בטרגיוּת מצערת. לבי יוצא אל האריתריאי המסכן שנחשד כמחבל, אך מה ציפיתם שיעשו אותם אזרחים אשר פעלו מתוך זעם והתגוננות? ישאלו אותו האם הוא המחבל?".

לפני כשנתיים, בקיץ 2013, השתתף קליגר באותו מדור שאלות שבפתח מוסף "ידיעות אחרונות". אז השיב בשלילה לשאלה "האם נכון היה להרשיע את מבצעי הלינץ' בנתן-זאדה רק בניסיון להריגה".

"תושבי שפרעם עשו זאת, ולכן קשה להבין כיצד יכלו בשעתם לדרוש שלא לפתוח כלל בהליכים נגד מבצעי הלינץ'"

"על העובדות אין כמובן להתווכח", כתב אז קליגר. "החייל עדן נתן-זאדה הרג ב-4 באוגוסט 2005 ארבעה מתושבי שפרעם. השוטרים שעצרו אותו אחרי המעשה הזוועתי שלו אמנם ניסו להגן עליו ולקחת אותו למעצר, אלא שמאות תושבים זועמים הרגו אותו במהלומות.

"מעשה לינץ' לכל דבר. נכון, תושבי שפרעם פעלו מתוך זעזוע, כתגובה לרצח של ארבעה מחבריהם. אך תגובתם מהווה בכל זאת לינץ' ועל כך הם חייבים לעמוד לדין. כי במדינת חוק – ישראל היא אכן כזו, לטוב ולרע – אין אדם רשאי לקחת את החוק לידיו. אמת, המעשה של נתן-זאדה היה מחריד, וכל אדם הגון ושפוי חייב לדחות אותו בשאת נפש, אך יחד עם זאת אין לאיש זכות להעמיד עצמו מעל החוק. תושבי שפרעם עשו זאת, ולכן קשה להבין כיצד יכלו בשעתם לדרוש שלא לפתוח כלל בהליכים נגד מבצעי הלינץ'. גם הטיעון של 'הגנה עצמית', אותו השמיעו הסנגורים של הנאשמים, אינו מחזיק מים. כי הרוצח היהודי כבר נוטרל לפני שנטבח על-ידי ההמון".