קירשנבאום: ואתם מצאתם בעצם שהריח הוא עניין אוניברסלי. זאת אומרת שכל הסיפור של 'על טעם ועל ריח אין להתווכח' הוא לא נכון. משום שריח רע, אז קיבלתם אותן התגובות מכל האנשים.מדענית: אה, או.קיי, זה לא כל-כך מדויק. אני אדייק בממצא. אז בעצם מה שגילינו...
קירשנבאום: את יודעת מה הורג במדע? שמדייקים".
לונדון: מדענים הצליחו להאריך בעד 38% את משך החיים של עכברים שקיבלו תרופה מסוימת [...] תוחלת החיים זה חזון שמעניין את שנינו במיוחד, מסיבות מובנות.קירשנבאום: השאלה, אבל הם עכשיו רק בעכברים, אם יספיקו להגיע אלינו או לא, זאת השאלה.
מדען: עכשיו נמצאים בקופים.
קירשנבאום: בקופים כבר, או, זה מתקרב".
לונדון: זה פנטסטי הסיפור, באמת, איזה יופי.קירשנבאום: זה ממש פנטסטי. אבל אני מוכרח להגיד לך שאנחנו מראיינים פה הרבה מדענים שבאמת הגיעו להמצאות נפלאות, שמצאו דברים נפלאים, שהכל בשלב העכברים. ובשלב מסוים יש לי איזה הרגשה שאולי אפילו יותר טוב להיות עכבר מבן-אדם".
(קטעים מראיונות עם מדענים ששודרו בתוכנית "לונדון וקירשנבאום")
* * *
רבות נכתב מאז מותו הפתאומי של מוטי קירשנבאום על כישוריו היצירתיים והניהוליים ועל תפקידו המרכזי בהקמה וביסוס של תשתית התקשורת הציבורית בישראל וביצירת תכניה החדשותיים והבידוריים. לאלו ארצה להוסיף את כישוריו של קירשנבאום כמנחה וכמראיין בתוכנית שיח.
למראיין החדשותי תפקיד מאתגר שאינו חף מסתירות. עליו להתייחס למרואיין כמקור וכמסתיר מידע באותה עת. כמגיש בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" מילא קירשנבאום תפקיד זה להפליא, תוך שאיפה לאיזון בין השואל הסקרן לבין החוקר העקשן, בין ה"כבדהו" לבין ה"חשדהו", תוך שהוא מכריח את מרואייניו לזכור שהם נציגי ציבור, ולא של יועצי התקשורת שעימם שוחחו לפני הראיון.
איזון זה בא לידי ביטוי גם בראיונות עם מדענים שבחנתי במחקר שאני מבצע בשנים האחרונות. סוג זה של ראיונות קשה במיוחד, מאחר שהעיתונאי נדרש להתמודד עם חומרים מורכבים ולחלץ מפי המדען הסבר מלא יחד עם שורת סיכום שהצופים יוכלו לזכור ולהבין.
בעוד שלונדון שאל על שיטות המחקר והשלכותיו מרחיקות הלכת, קירשנבאום דרש מהמדענים להיות קונקרטים ולהתייחס לתפיסות המקובלות בציבור בתחומי המדע, הטכנולוגיה והרפואה. הוא הותיר ללונדון את הבמה, אולם תפקידו כ"טייס משנה" היה מורכב לא פחות. כמה ממרואייניו, המדענים כמו הפוליטיקאים, הביעו אי-נחת מדרישתו למתן תשובה קונקרטית ועניינית. אך קירשנבאום ידע שכדי להפוך את המדע לחדשות, על המדען להתכתב עם סדר היום כפי שהתקשורת וקהליה מבינים אותו.
המדע אינו "ניקוי ראש". יחד עם זאת, קירשנבאום ידע שהומור, לעתים עם קורטוב של ציניות, יכול להנגיש נושאים רציניים לציבור הרחב. הן לונדון והן קירשנבאום ביטאו יחס של הערכה, לעתים הערכת-יתר, לקהילה המדעית, שאינה ידועה בחיבתה הרבה לעיתונאים ועבודתם.
לצד גישתו של לונדון כמייצגה של רצינות רחבת אופקים, ניתב קירשנבאום בין הומור לבין תביעה לקונקרטיות, ובכך תרם ליצירת סגנון הראיון הייחודי של התוכנית. יחד עם לונדון עיצב קירשנבאום סגנון ייחודי שבו הפוליטיקאי, המדען, האינטלקטואל או המוזיקאי יכולים להפליג על כנפי הדמיון, אולם נדרשים להיות רלבנטיים לאורך כל הראיון.
התוכנית "לונדון את קירשנבאום" סיפקה שירות שלא יסולא בפז לקהילה המדעית ולקהליה המתרחבים. מעבר לתרומתו כמנהל, כותב ועורך תוכן חדשותי ובידורי, תרם קירשנבאום, גם כמגיש ומראיין, לעיצוב השיח החדשותי והמדעי בציבוריות הישראלית.
רוני ערמון הוא עמית מחקר במלגת מארי קירי בקינג'ס קולג' לונדון