ביום רביעי, 9 במאי, הותר לפרסום דו"ח מבקר המדינה. כרגיל, העיתונאים, שקיבלו את הדו"ח לעיונם כמה ימים לפני הפרסום, חתמו על "אמברגו", מסמך האוסר עליהם לפרסם חלקים ממנו לפני השעה היעודה. ואכן, בארבע בצהריים, השעה שנקבעה, פרסמו אתרי החדשות והמהדורות ברדיו ידיעות מוכנות עם כותרות "דו"ח המבקר".

ביום חמישי, 10 במאי, בשעה עשר בבוקר בדיוק, חשפה ועדת וינוגרד באתר האינטרנט שלה 248 עמודים מעדויותיהם של קברניטי מלחמת לבנון השנייה. לעומת פרסום דו"ח המבקר, פרסום הפרוטוקולים היה אנדרלמוסיה תקשורתית גמורה: כתבי הרדיו הקריאו מהפרוטוקולים לציבור לפני שהספיקו לעבור עליהם אפילו פעם אחת, באתרי החדשות התחלפו הכותרות בזו אחר זו, כל פעם עם ציטוטים אחרים מהפרוטוקולים, כנראה לפי קצב הקריאה של הכתבים. הבלבול קרע פתח לראש הממשלה לטעון כאילו מהפרוטוקולים עולה כי הוא נתן גיבוי מלא לצבא. בתגובה שלפו אתרי החדשות ציטוטים שבהם מעביר אולמרט ביקורת על ההתנהלות הצבאית. הבלבול לא היה מקרי, אלא תוצאת מדיניות מכוונת של ועדת וינוגרד. זו היתה הפעם השנייה שבה בחר השופט אליהו וינוגרד לדבר ישירות אל הציבור, ולדלג על המתווכת הקלאסית, התקשורת. גם כאשר מסרה הוועדה לפרסום את תמליל דו"ח הביניים שלה, היא עשתה זאת באמצעות פנייה ישירה לציבור בערוצי השידור.

הפנייה הישירה של וינוגרד לציבור הישראלי, תוך ניצול התקשורת מצד אחד והתעלמותו ממנה מצד שני, מעידה על זלזולו בעבודתה, בשטחיותה וברדיפתה אחרי כותרות. אולם נראה כי השופט וינוגרד אומר בכך גם משהו אחר. וינוגרד, המדבר ישירות אל הציבור, אומר לו כי התקשורת שותפה אף היא לכשלי המלחמה. בחוסר אמונו בתקשורת אומר וינוגרד כי לציבור כדאי לפקפק במידע שהיא מוסרת לו. כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון נוהים כעיוורים אחרי רמטכ"ל שחצן, התקשורת היא זו שצריכה להתריע על הפזיזות והנמהרות שבקבלת ההחלטות, על העדרן של אלטרנטיבות בתוכניות הרמטכ"ל ועל חוסר המוכנות של הצבא.

בדו"ח הסופי תתייחס הוועדה גם לתקשורת ולדיווחיה בזמן המלחמה. ניתן לשער כי היא לא תסכים עם קביעתה של נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, כי הביקורת שנמתחה על תפקוד התקשורת במלחמת לבנון היתה חסרת בסיס.

יוסי סעידוב הוא העורך הראשי של אתר "סקופ"

גיליון 68, יוני 2007