פרקליטות מחוז ירושלים מסרבת לפעול על-פי הוראת בית-המשפט ולהשיב לשאלות שנשלחו אליה על-ידי בן כספית במסגרת תביעה שמנהלת נגדו רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. כך טוען כספית בבקשה שהגיש השבוע לבית-משפט השלום בירושלים.

לפני כחמש שנים הגישה שרה נתניהו תביעה נגד כספית ו"מעריב" בעקבות פרסום ידיעה שלפיה, בין היתר, היתה מעורבת בהדחתו של חצרן שהועסק בבית ראש הממשלה. נתניהו הכחישה טענה זו מכל וכל ודרשה, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו ממשרד א"ש שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', פיצוי בסך מיליון שקל.

במסגרת ההליכים המוקדמים הגיש כספית, המיוצג על-ידי עו"ד עמית דולב, שאלון לעו"ד מירית סביון, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), כדי לקבל מידע על החצרן שעומד בלב התביעה ונסיבות העסקתו וסיום העסקתו בבית ראש הממשלה. בין היתר התבקשה המדינה להשיב "האם גורם כלשהו במשרד ראש הממשלה, לרבות יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, מר יוסי לוי, מסר ל'ידיעות אחרונות' ו/או לאיתמר אייכנר תגובה בעניין העברת עובדי בית ראש הממשלה ו/או הגנן מתפקידיהם".

עניינו של כספית במידע שהעביר משרד ראש הממשלה על הגנן נובע מידיעה שפירסם אייכנר ב"ידיעות אחרונות" למעלה מחצי שנה לפני הידיעה של כספית, ובה דיווח על העברת הגנן מתפקידו, לבקשת בני הזוג נתניהו. בידיעה מאת אייכנר נכתב כי "בלשכת ראש הממשלה הדגישו שאיש לא פוטר, ויישמרו תנאי העסקתם במשרד ראש הממשלה. בסביבתו של נתניהו הסבירו את התחלופה בכך שראש הממשלה ורעייתו רצו לעבוד עם אנשי אמונם". כספית טען בכתב הגנתו כי לפי ידיעה זו "קיים אישור מפורש של לשכת ראש הממשלה" כי החצרן "אכן פוטר ו/או סולק ו/או הודח ו/או הועבר מתפקידו בבית ראש הממשלה, וזאת ביוזמת התובעת (ובעלה)".

במקביל להגשת כתב ההגנה פנה כספית למדינת ישראל בהודעת צד ג' ובה הודיע, בין היתר, כי לאחר הפרסום של אייכנר שוחח עימו באופן אישי ושמע ממנו על השיחה שניהל עם יועץ התקשורת של ראש הממשלה, יוסי לוי. בהמשך פנה כספית בהודעה דומה גם לאייכנר עצמו. אייכנר, באמצעות עורכי-הדין מיבי מוזר ועינת ברג-סג"ל, הכחיש ששוחח עם כספית מעט לאחר שפירסם ב"ידיעות אחרונות" את הידיעה פרי עטו. לפי גרסתו, שוחח עם כספית רק לאחר פרסום הידיעה ב"מעריב", ועל כן אינו נושא בכל אחריות לידיעה זו והשלכותיה.

"הגדילה והמציאה את הטענה הפנטסטית, ולפיה בית-המשפט חייב אותה לקיים 'דרישה חריגה' ומשום כך – לשיטתה – היא יכולה לקבוע ולהחליט, על דעת עצמה, כי היא פטורה ממנה! נראה כי המציאות גוברת על כל דמיון! [...] האם אין גבול למה שניתן לטעון (ובפרט שמדובר בטענה של מדינת ישראל בכבודה ובעצמה)?!"

מכל מקום, כספית ביקש מהמדינה, בין היתר, שתבהיר אם אכן היה גורם כלשהו במשרד ראש הממשלה שאישר בפני אייכנר כי החצרן הועבר מתפקידו ביוזמת בני הזוג נתניהו. לאחר שלא קיבל תשובה מספקת (המדינה הכחישה אך ורק שיוסי לוי מסר מידע שכזה), פנה לבית-המשפט, שהורה למדינה להשלים את תשובתה. לפי הבקשה שהגיש כספית השבוע, פרקליטות מחוז ירושלים התעלמה תחילה מסעיף זה בהחלטת בית המשפט, ובהמשך, לאחר שבא-כוחו ביקש השלמות, וביקש פעם נוספת השלמות, כתבה לו עו"ד סביון מהפרקליטות כי "המדובר בדרישה חריגה. מלשון סעיף זה הרי שעל מרשתי לשאול ולתחקר כל עובד במשרד רוה"מ, ברור לי שלא לכך התכוון בית-המשפט".

"נראה כי מדובר בעזות מצח לשמה, שלא לומר חוצפה וזלזול רבתי בבית-המשפט ובהחלטותיו", כותב עו"ד דולב, בא-כוחו של כספית. "לא זו בלבד שהמשיבה בחרה להתעלם שוב ושוב מסעיף 17 לצו [הסעיף הנוגע למסירת המידע לאייכנר], משל כלל לא ניתן, אלא שמשהבינה כי לא יינתן לה לחמוק כך סתם ממילויו, היא הגדילה והמציאה את הטענה הפנטסטית, ולפיה בית-המשפט חייב אותה לקיים 'דרישה חריגה' ומשום כך – לשיטתה – היא יכולה לקבוע ולהחליט, על דעת עצמה, כי היא פטורה ממנה! נראה כי המציאות גוברת על כל דמיון! [...] האם אין גבול למה שניתן לטעון (ובפרט שמדובר בטענה של מדינת ישראל בכבודה ובעצמה)?!".

בשל ההתעלמות מהחלטת בית-המשפט, מבקש בא-כוחו של כספית כי כתב ההגנה מטעם מדינת ישראל יימחק.

ת"א 1835-10