אופי הסיקור של כל עיתון יומי על-פי "מדד הפרגון" (מתוך מחקר חברת יפעת, לחצו להגדלה)

אופי הסיקור של כל עיתון יומי על-פי "מדד הפרגון" (מתוך מחקר חברת יפעת, לחצו להגדלה)

"דה-מרקר" הוא העיתון הביקורתי ביותר בישראל, למעט ביחסו כלפי רגולטורים, כך עולה ממחקר שביצע האנליסט שחר גור מחברת יפעת- מחקרי-מדיה, חברה בת בקבוצת יפעת. המחקר, "המדריך לשיפור התדמית בעיתון 'דה-מרקר'", נערך עבור לקוחות המעוניינים לזכות בחשיפה חיובית בעיתון ומבוסס על כ-100 אלף אייטמים שפורסמו בעיתונות הישראלית בשנת 2011 ונותחו על-ידי חברת יפעת. כשני שלישים מהטקסטים שנותחו פורסמו בשלושת עיתוני הכלכלה הגדולים: "דה-מרקר", "גלובס" ו"כלכליסט".

כאמור, על-פי בדיקת יפעת, "דה-מרקר" הוא העיתון הביקורתי ביותר בישראל, וזאת על-פי "מדד הפרגון" של החברה. לכל טקסט הוצמד תיוג "חיובי", "שלילי" או "ניטרלי" המתייחס ליחס אל הגופים המוזכרים בו. "מדד הפרגון" מחושב על-ידי סכום סך האזכורים החיוביים של הגוף בטקסט פחות סך השליליים וחלוקת התוצאה במספר הכולל של האזכורים. המדד נע בין המספר 1, המייצג יחס חיובי כלפי גוף מסוים בטקסט, לבין 1-, המייצג יחס שלילי כלפי אותו גוף בטקסט.

השוואת הסיקור של "דה-מרקר" לזה שבעיתונים המתחרים מעלה כי העיתון הגיע לתוצאה הנמוכה ביותר ב"מדד הפרגון", וזאת בפער ניכר. "דה-מרקר" הוא העיתון היחיד שבו נתח הסיקור החיובי קטן מ-50% ונתח הביקורת שלו הוא הגדול ביותר מבין כלל העיתונים. אחריו במדד: "ישראל היום", "כלכליסט", "הארץ" ו"גלובס". אופי הסיקור של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" חיובי בשיעור בולט יותר מכל יתר העיתונים.

היחס לגופים פרטיים וממשלתיים בעיתונות הכלכלית (מתוך המחקר של חברת יפעת, לחצו להגדלה)

היחס לגופים פרטיים וממשלתיים בעיתונות הכלכלית (מתוך המחקר של חברת יפעת, לחצו להגדלה)

תחום סיקור יוצא דופן בהקשר זה הוא תחום הרגולציה. על-פי המחקר של יפעת, "דה-מרקר" נוטה לאמץ "את עמדת הגורם הממשלתי בכל עימות תקשורתי". בעוד "גלובס" ו"כלכליסט" נוטים לסקר באופן חיובי יותר בנקים מאשר רגולטורים, ב"דה-מרקר" התוצאה הפוכה. זאת ועוד, "כלכליסט" ובעיקר "גלובס" נוטים לספק יחס חיובי יותר לגופים פרטיים לעומת ממשלתיים, אך ב"דה-מרקר" היחס כמעט שווה. כדוגמה לכך נבחן ביפעת ענף הפיננסים. המסקנות היו חד-משמעיות. "לבנק סיכוי כפול לזכות בפרגון תקשורתי ב'גלובס' ו'כלכליסט' לעומת ב'דה-מרקר' ולהפך כאשר מנתחים את היחס לרגולטורים כדוגמת בנק ישראל או משרד האוצר", נכתב במחקר.

היחס השונה בא לידי ביטוי גם בהיקפי הסיקור. "דה-מרקר", כך נטען, מספק לרגולטורים הפיננסיים במה רחבה יותר, בעוד שהעיתונים "גלובס" ו"כלכליסט" מסקרים את הבנקים בהיקף נרחב יותר. על-פי בדיקת יפעת, מבין האייטמים הפיננסיים שפורסמו ב"דה-מרקר", 56% עסקו ברגולטורים ו-44% בבנקים. לעומת זאת, בעיתון "כלכליסט" 40% מהאייטמים הוקדשו לרגולטורים ו-60% לבנקים, ואילו ב"גלובס" עסקו 31% מהאייטמים ברגולטורים ו-69% בבנקים. "היפוך זה הוא ממצא יוצא דופן המעיד יותר מכל על היכולת לסובב סיפור תקשורתי על-פי האג'נדה של מערכת העיתון", נטען במחקר.

פרגון לבנקים ולרגולטורים בעיתונות הכלכלית (מתוך המחקר של חברת יפעת, לחצו להגדלה)

פרגון לבנקים ולרגולטורים בעיתונות הכלכלית (מתוך המחקר של חברת יפעת, לחצו להגדלה)

עוד עולה מניתוח 100 אלף האייטמים כי "דה-מרקר" שם דגש רב יותר על פיננסים לעומת "גלובס" ו"כלכליסט". מניתוח מדגם האייטמים שאספה יפעת עולה כי 19% מהאייטמים שפורסמו ב"דה-מרקר" עסקו בשדה הפיננסי בהשוואה ל-8% ו-4% ב"גלובס" וב"כלכליסט" בהתאמה.

במחקר נכללים גם פרטים על הקורא הממוצע של "דה-מרקר", על סמך נתוני סקר TGI האחרון. כ-40% ממשיבי הסקר שטענו כי קראו יום קודם לכן את העיתון מתגוררים באזור גוש דן, לעומת 23.5% באזור חיפה והצפון, 15% באזור השרון, 10.9% באזור השפלה והדרום והשאר באזור ירושלים.

שכבת הגיל הבולטת ביותר בקרב קוראי "דה-מרקר" היא 65 ומעלה, כ-22% מהקוראים. קבוצות הגילים 45–54 ו-55–64 תופסות כ-17% וכ-16% מסך הקוראים, בהתאמה. משמע, רוב קוראי העיתון הם בני כ-50 ומעלה.

כמו כן, קרוב לרבע מהקוראים שייכים לעשירון העליון, קרוב לשליש מהקוראים לעשירון התשיעי והשמיני ועוד כרבע שייכים לעשירונים השביעי, השישי והחמישי. במלים אחרות, שלושת העשירונים העליונים תופסים למעלה ממחצית הקוראים של "דה-מרקר".