(צילום: Kendra; רישיון CC BY-NC 2.0)
"ישראל היום" יעביר לשופט מנחם (מריו) קליין מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו טיוטת כתבה שהתכוון לפרסם, כדי שהשופט יוכל לעיין בה ולהחליט אילו חלקים ממנה יותרו לפרסום ומה ייגנז. כך החליט לפני כעשרה ימים השופט קליין.
עניינו של התיק שעומד בפני השופט קליין ביחסים אינטימיים בין פסיכיאטרית למטופל שלה. המטופל דורש פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מניצול יחסי מרות ויחסי מטפל-מטופל. המטפלת טוענת כי היחסים עם התובע התקיימו שעה שלא היה אצלה בטיפול, וכי נבעו מרצון הדדי.
במקביל לדיונים על התיק בבית-המשפט, ביקש "ישראל היום" לפרסם כתבה על המטפלת והמטופל ולהביא בפני הציבור את החלטת בית-הדין לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, שדן במקרה ודחה את טענות המטפלת. בעקבות זאת הגישה המטפלת לבית-המשפט בקשה להורות על איסור פרסום מקיף של פרטי התיק, כולל איסור פרסום של ההליך בבית-הדין לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ותוצאותיו.
לדברי בא-כוחה של המטפלת, לא זו בלבד שההליך בבית-הדין לאתיקה של ההסתדרות הרפואית היה פגום, המטופל משקר באופן עקבי במטרה להכפיש את המטפלת, והפרסום המתוכנן של "ישראל היום" יתרום להכפשתה. בא-כוחה של המטפלת ביקש מבית-המשפט לקבוע כי אין לפרסם את פרטי המקרה, כולל החלטת בית-הדין לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, עד לסיום ההליכים המשפטיים בתיק.
מנגד, באי-כוחו של "ישראל היום" ציינו כי צו איסור פרסום שניתן בעבר על ההליך המשפטי אינו כולל את פרסום החלטתו של בית-הדין לאתיקה של ההסתדרות הרפואית. נוסף על כך טענו באי-כוחו של העיתון כי יש חשיבות בפרסום המקרה, למען יידע הציבור מה מותר לפסיכיאטר לעשות ומה לא. בא-כוחה של ההסתדרות הרפואית ציין בפני בית-המשפט כי החלטת בית-הדין לאתיקה של ההסתדרות בעניינה של המטפלת פורסמה זה מכבר ועודנה נגישה באתר האינטרנט של הארגון.
לפני כעשרה ימים החליט השופט קליין להפעיל, "באופן יוצא דופן וחריג", כלשונו, את "עקרון העיפרון הכחול'". דהיינו, "לבקש לעיין בכתבת הפרסום שמבקשים המשיבים לפרסם, ולקבל החלטה ספציפית מה ניתן ומה לא ניתן לפרסם". לפי עקרון העיפרון הכחול, בית-המשפט בוחן חוזה (או טקסט אחר) ומחליט אילו חלקים ממנו מותרים ואילו פסולים. השם נובע מהנוהג לערוך טקסט באמצעות עיפרון כחול.
השופט קליין הדגיש בהחלטתו כך: "אינני סבור שבתי-משפט יכולים לשמש כ'צנזור' מראש של כתבות בעיתונות החופשית, והמסורת הדמוקרטית של מדינתנו חותרת למניעת כמעט כל צנזורה מכל סוג שהוא, בכדי שלא ניראה כמשטרים האפלים בעולם. כוונתי היא שבהתנגשות אינטרסים כה מהותיים כשמו הטוב של אדם וכהגנה על שלום הציבור ובריאותו, במיוחד בנסיבות המיוחדות של תיק זה, כל החלטה גורפת, המתירה מצד אחד את הפרסום או מצד שני מונעת אותו, יכולה לחטוא לתכלית הראויה של החקיקה והפסיקה בעניין הנדון".
לפי השופט קליין, "פרסום המקרה, ללא כל מגבלה בשלב זה, עולה לכדי פגיעה חמורה בפרטיותה של המבקשת, באופן שהחשש מפניה יגבר על הזכות למידע". השופט קליין מסביר כי הוא "מסכים אפריורי לדעה שאין מקום להטיל צנזורה מראש, כמו במשטרים אפלים, על אמצעי תקשורת, בקשר לדברים אשר עדיין לא התפרסמו בכלל. אין מקום לסתום פיות ולהטיל צנזורה לא רק על-ידי הרשות המבצעת, אלא גם לא מטעם הרשות השופטת. עם זאת, מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת המלומד לפיה הנזק שייגרם למבקשת ולילדיה מפרסום גורף של ההליכים נגדה גדול וקשה ביותר".
מנגד טען השופט קליין כי בא-כוחה של המטפלת מתנהל בבית-המשפט באופן שמעכב משמעותית את התקדמות התיק. "במצב שכזה", כותב השופט קליין, "נראית לי היתממות לטעון כל העת ש'כדאי להמתין לסיום ההליכים' בידיעה ברורה שבחלוף זמן רב זה המקרה כבר לא יהיה 'ניוז', ואמרת חז"ל לפיה 'עבר זמנו, בטל קורבנו' (מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד א') תחול גם בעניין מרשתו". לדברי השופט קליין, לו היה בא-כוחה של המטפלת מראה רצון אמיתי לסיים את ההליך המשפטי במהרה, אפשר שהיה ניאות להוציא צו איסור פרסום גורף.
בשל זאת החליט, כאמור, השופט קליין לדרוש מ"ישראל היום" להעביר לעיונו את הכתבה שהוא מתכנן לפרסם, כדי שיוכל "[לעבור] בעיון על החומר שאמור להתפרסם, תוך סינון הדברים שפגיעתם בפרטיות המבקשת ומשפחתה בלתי מידתיים בעליל". לדבריו, זהו "הפתרון הנכון והסביר בנסיבות העניין".
עדכון, 8.4: מ"ישראל היום" נמסר כי העיתון הודיע לבית המשפט שלא יעביר לעיונו את הכתבה, פרי עטו של הכתב רן רזניק, משום שבכוונתו לערער על ההחלטה.
ת"א 171305-09